תזמורת ראשון לציון ריטבסקי אברהם אהרון

• 1897
• ראשון לציון

ארכיון: הספרייה הלאומית של ישראל, אוסף יוסף חזנוביץ' ("גנזי יוסף"), (19*25)

האירוע

בַּיָּמִים שֶׁקּוֹסוֹבִיצְקִי,
הַמְּנַצֵּחַ הַגָּאוֹן,
לֹא יָדַע לִקְרֹא תָּוִים-בְּלִי-נְקֻדּוֹת,
בָּא לָאָרֶץ אוֹסוֹבִיצְקִי,
מִפְּקִידָיו שֶׁל הַבָּרוֹן,
וְאָמַר לִפְרַיְמָן: "קִים,
וְאוֹרְכֶּסְטְרָה פֹּה נָקִים."

מֵאִירֹובִיץ בָּא עִם פַּיְלָה.
חִיסִין בָּא עִם תֹּף מֵעוֹר.
גִיסִין בָּא לוֹ
עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל מוֹיְשֶׁה נֶט.

בָּא אֲפִלּוּ מוֹיְשֶׁה זַיְלֶר,
עִם מֵיתָר, אַךְ בְּלִי כִּנּוֹר.
וּמָאֶסְטְרוֹ אוֹסוֹבִיץ
אָז הֵרִים אֶת הַשָּׁרְבִיץ…

מתוך השיר "התזמורת של ראשון לציון", מילים: דן אלמגור, לחן: שמעון ישראלי

תזמורת ראשון לציון הייתה התזמורת הראשונה שנוסדה בארץ ישראל. היא הוקמה בשם "האוֹרְקֶסְטְרה של ראשון" בשנת 1895 על ידי בוריס אוסוביצקי (במרכז התצלום). אוסוביצקי היה מוזיקאי עוד טרם עלייתו לארץ ויינן מומחה ביקב המושבה. הוא השקיע מרץ רב בחיי התרבות בראשון לציון ופעל להקמת תזמורת. עם ייסודה עלה הצורך למילה ראויה בעברית, שתחליף את ה"אורקסטרה" הלועזית. לשם כך פנו אנשי ראשון לציון לאליעזר בן יהודה. דוד יודילוביץ מצטט את חמדה בן-יהודה: "בראשון לציון נוסדה התזמורת הראשונה, ובן-יהודה קרא לה בשם 'מנגינה' ולפרי מנגינותיה בשם 'תזמורת'".

רוב כלי התזמורת בשנותיה הראשונות היו כלי נשיפה, אשר נרכשו מכספי תרומות של אנשי המושבה. היא ניגנה בכל אירועי התרבות של המושבה, כמו גם באירועים בחגיגות ביישובים אחרים: יפו, ירושלים, מקווה ישראל ועוד. התזמורת אף ניגנה בקבלת הפנים לכבוד בנימין זאב הרצל, בביקור שערך במושבה ב־1898. הרצל דווקא לא התרשם מהרמה המוזיקלית של התזמורת: "…קידמה אותנו מוזיקה, שלדאבון הלב לא העידה אלא על כוונות טובות. […] אחד נאם נאום וניסה לשלב בו בתזמור צורמני את החובה שהם מרגישים כלפי הברון עם האהבה שהם רוחשים לי. בדומה לניסיונו של המנצח לשלב את צלילי החליל עם צלילי הכינור, התוף הגדול נאלץ לכסות על הכול".

נקודת מבט

התצלום הוא בעל אופי תיעודי, מבוים ומאורגן, והוא מציג את הנגנים שהוצבו על ידי הצלם בהתאם לכלי המוזיקלי שעליו ניגנו. רוב הכלים הם כלי נשיפה, והם אחוזים בידי הנגנים במנח אלכסוני זהה ואחיד. ניכר כי העמדת הדמויות מונחית על ידי הניסיון לשוות לתצלום רושם של הרמוניה ועידון, גם בעזרת הצבת הילדים הממלאים תפקיד בתזמורת בשני צידי התמונה. במרכז התמונה, באמצע קבוצת הנגנים, עומד מנהל התזמורת אוסוביצקי, ללא כלי. מאחור נראות שתי מרפסות, בשמאלית עומדים אישה וארבעה ילדים. ההתייחסות המוקפדת אל מערך האובייקטים בתמונה מתמזגת ברושם של המכובדות שמפגין מלבושם של הנוכחים ובהעמדה המעוצבת, שכמו מצהירה על התרוממות רוח חגיגית, אשר נגזרת מפעילות התזמורת ומהחיים התרבותיים ביישוב.

מקורות

1. ערך ויקיפדיה: האורקסטרה של ראשון
2. אלבום המשפחות, ע"ש סר ארתור גילברט, ארכיון מוזיאון ראשון לציון
3. דוד יודילוביץ, ראשון לציון – 1882-1941, התרמ"ב-התש"א, הוצאת כרמל מזרחי, 1941
4. ישראל פרקר, הסיפור מאחורי האורקסטרה של ראשון לציון, הספרנים, בלוג הספרייה הלאומית
5. תיאודור הרצל, עניין היהודים, ספרי יומן, 1898-1902, עמ' 49, הוצאת הספרים הציונית
6. העתקי התצלום קיימים בארכיון מוזיאון ראשון לציון ובספרייה הלאומית של ישראל, אוסף יוסף חזנוביץ' ("גנזי יוסף"), (19*25)

• ויקיפדיה (האורקסטרה של ראשון)
• תיאודור הרצל, עניין היהודים, ספרי יומן, 1898-1902, עמ' 49