צילומים איקוניים
רכבת העמק – תחנת עין חרוד שווייג שמואל יוסף
-
- 1925
- קיבוץ עין חרוד
באדיבות ארכיון הצילומים של קק"ל.
תאריך הצילום: 16.12.1925
האירוע
ב־1905 נחנכה מסילת הרכבת שחיברה בין חיפה, עמק יזרעאל, צמח שליד הכינרת ודרעא שבירדן. הייתה זו למעשה "שלוחת חיפה" של מסילת הרכבת החיג'אזית, שחיברה בין דמשק לערים הקדושות לאסלאם בערב הסעודית. לימים כונה קו הרכבת בפי אנשי היישוב "רכבת העמק". בשנים הראשונות לא היו על תוואי הרכבת יישובים, למרות היותו מיזם בעל פוטנציאל גדול לפיתוח ארץ ישראל. המיזם, שהובל בידי שלטונות האימפריה העות'מאנית, נשא אופי מוסלמי דתי, ועל כן נמנע מהיהודים לקחת בו חלק משמעותי. עם ההתפתחות המואצת של ההתיישבות העברית בעמק יזרעאל בשנות ה־20 השכילו אנשי התנועה הציונית למקם את היישובים החדשים לאורך המסילה, ובהתאם הוקמו גם תחנות רכבת. התחנה בעין חרוד הוקמה בשנת 1921, זמן קצר לאחר הקמת הקיבוץ ליד המעיין הסמוך. ב 1926 שינה הקיבוץ את מיקומו, אך שם תחנת הרכבת נשאר עד לקץ פעילותה של רכבת העמק ב- 1948. אז נעזבה התחנה והוזנחה כמו תחנות רבות אחרות לאורך המסילה. לאחר המלחמה היו ניסיונות לחדש את קו הנסיעה, אך אלו לא צלחו. בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על הקמתה מחדש של מסילת העמק בקרבת התוואי ההיסטורי, והעבודות הושלמו ב־2016.
נקודת מבט
התחנה בעין חרוד צולמה בידי הצלם שמואל יוסף שוויג בדצמבר 1925. היה זה בעת ביקור של הצלם באזור, שבמהלכו צילם מוסדות, מבנים ואנשים. הצריף בצידה הימני של התמונה, שהוקם כמקום המתנה לנוסעים, נשרף בתחילת שנות ה־30, ובמקומו הקימו הבריטים בית אבן. הצילום נעשה ממזרח למערב, ביום חורף, ובקומפוזיציה קלאסית של שני שליש למישור התחתון – הקרקע, ושליש למישור העליון – השמיים. הקומפוזיציה הצילומית של שלושה אלכסונים – התחנה, המסילה המרכזית (הצפונית) וקטר הרכבת והמסילה (הדרומית) – יוצרת וקטורים המובילים אל נקודת המגוז, שבה עולים הנוסעים לרכבת ומתאחדים חזותית עם עמודי החשמל שברקע.
מקורות
- ערך ויקיפדיה: רכבת העמק
- אלי אלון, סיפורה של תחנת "רכבת העמק" עין חרוד, News1
- תמר שנקר, רכבת העמק – המסילה הגדולה מהחלומות, מסע אחר
- תחקיר הבית לצילום
- © כל הזכויות שמורות לארכיון
- לעמוד של שווייג שמואל יוסף
