ספינת אלטלנה עולה באש, 22.6.48 פין הנס (חיים)

    • 1948
    • תל אביב
  • האירוע

    ב־11 ביוני 1948 הפליגה הספינה אלטלנה של ארגון האצ"ל מנמל מרסיי שבצרפת לארץ ישראל, כשעל סיפונה כמות גדולה של נשק. מפקד האצ"ל, מנחם בגין, וראש הממשלה, דוד בן גוריון, היו חלוקים בדעותיהם בנושא חלוקת הנשק ליחידות צה"ל השונות. ב־20 ביוני עגנה הספינה מול חופי כפר ויתקין. עקב חששן של הנהגת צה"ל והמדינה כי הנשק שבספינה יוכל לשמש יחידות צבא לצורך מרידה בסמכותן, כיתרו חיילי צה"ל את לוחמי האצ"ל ולבגין הוצב אולטימטום: עליו  למסור מייד את כל הנשק. בגין סירב. לאור סירובו החלו חילופי אש בין כוחות צה"ל לאצ"ל, ובגין החליט להפנות את הספינה לכיוון נמל תל אביב.
    כ־100 מטרים מול חופי תל אביב עלתה אלטלנה על שרטון וחילופי האש התחדשו. בגין התייצב על הסיפון, כשהוא מבקש שלא יירו לכיוון הספינה, אך למרות בקשתו נמשכו חילופי האש. הספינה נפגעה, הנשק שבבטן הספינה התפוצץ ולוחמי האצ"ל שהיו על סיפונה קפצו למים כדי להציל את נפשם. 18 לוחמי אצ"ל ושלושה לוחמי צה"ל קיפחו את נפשם באירוע.

    נקודת מבט

    בצילום נראים תושבי תל אביב כצופים בסרט או בהצגה. לא ניכר שהם מעורבים רגשית בנעשה. חלקם עומדים על מושבי האופנים שעימם הגיעו, אחרים עומדים כשידיהם על מותניהם. על אחד הספסלים בטיילת יושב אדם, ספק צופה ספק מתעלם מהאירוע. הצופים אינם יודעים כי הם מתבוננים באחד הרגעים הדרמטיים ביותר מקום המדינה ועד היום; אירוע שמסמל יותר מכל את הפוטנציאל הנפיץ, הקיים גם כיום בחברה הישראלית, בין הגושים הפוליטיים – הימין והשמאל. הצלם מצליח לבטא את הדרמה הן באמצעות הניגוד בין שלוותם של הצופים לעשן השחור המיתמר ועולה מהספינה הבוערת והן באמצעות הפרספקטיבה של העשן המתרחק מהספינה ושדרת העצים שיוצרת אלכסונים (בדומה לציור הצעקה, ,1910 של אדוורד מונק),  שמעצימים את הדרמה. צלמים נוספים צילמו את האירוע, ביניהם בנו רוטנברג ורוברט קאפה.

     

  • © כל הזכויות שמורות לארכיון
  • לעמוד של פין הנס (חיים)