הגורן בקבוצת גבע שווייג שמואל יוסף

    • 1927
    • קיבוץ גבע
  • באדיבות ארכיון קבוצת גבע.

    המקום

    קבוצת גבע נוסדה בעמק יזרעאל ב־1921 על ידי עולים מרוסיה ומפולין, אשר הגיעו לארץ בעלייה השנייה. היישוב והקבוצה הוקמו על גבעה, ומכאן השם גבע. אחדים ממייסדי גבע עוד עבדו בשדות דגניה עם אהרון דוד גורדון, שכונה "החלוץ החילוני" ומייסד "דת העבודה". בשנות ה־20, רוב היישובים שהוקמו בארץ ישראל היו בעמק יזרעאל, על ציר רכבת העמק. קבוצת גבע הוקמה ליד כפר יחזקאל, עין חרוד ותל יוסף, מצפון להר הגלבוע. בהמשך הצטרפו אל הגרעין המייסד גרעינים ובהם קבוצת דרומיה. בשנות ה־30 וה־40 הצטרפו לקבוצה גרעינים נוספים של יוצאי ליטא, לטביה והונגריה. את תוכנית המתאר של היישוב תכנן ריכרד קאופמן, וביישוב בנו בתים גם האדריכלים לוטה כהן ואריה שרון.

    קבוצת גבע נודעת בכך שממנה יצאה להקת הגבעטרון. לרגל חגיגות השישים לקבוצה (1981) כתב בן המקום דידי מנוסי, את שירו בת שישים, שהושר על ידי הגבעטרון:

    "את ראשו של הגלבוע, מישהו צבע אדום  ,מן הלול מודיע גבר כי האיר היום. / בת שישים פוקחת עין ונועלת נעלה. / יום גדול ממתין בפתח, זה היום שלה".

    נקודת מבט

    בתמונה הממוסגרת על ידי שני עצי אקליפטוס מימין ומשמאל ומצולמת מול ערמת התבואה בגורן, נראים 23 מחברי קבוצת גבע, רובם ילדים וגננות היושבים על שמיכת בד. סביבם יש חברי קבוצה נוספים, חלקם מבוגרים הלבושים בבגדים שנראים כבגדי חג. על הפרדה רוכב הנער אברהם זרחי, אישה אחת לא ידועה עומדת על סולם הנשען על הערמה, וזוג חברים – צבי רוטברט ואסתר מצליח – עומדים על ראש ערמת התבואה. התצלום המבוים אפשר לצלם, שעבד בהזמנת הקרן הקיימת לישראל, להראות את הצד האסתטי של עבודת האדמה הקשה באותה תקופה ולהציג תמונה הרמונית ואידילית של המציאות. זהו צילום חורף שצולם לפני כמאה שנים, ומסמן את חיבור "האדם החדש" אל ערש הטבע של ארץ בראשית. ענפי האקליפטוס מהווים מעין כתר קיבוצי לראשם של הילדים־מלאכים, והסולם מתכתב עם מורשת הצילום העולמית, כפי שאפשר לראות בתצלום The Haystack (1844) של הצלם האנגלי הנרי פוקס טלבוט (Talbot), שבו מושען סולם על ערמת חציר, ומתצלומיו של "סולם הסטאטוס קוו" – הסולם שאי אפשר להזיזו ממקומו, היורד מחלון כנסיית הקבר בעיר העתיקה בירושלים – מאמצע המאה ה־19. בפענוח שנעשה במהלך השנים בארכיון גבע אותרו ונרשמו שמותיהם של מרבית המצולמים, ואפשר לאתרם לפי המקרא המופיע ב־PDF במקורות ערך זה.

    מקורות

    1. ערך ויקיפדיה: גבע
    2. ערך ויקיפדיה: הגבעטרון
  • © כל הזכויות שמורות לארכיון
  • לעמוד של שווייג שמואל יוסף
'