צלמים.ות
שווייג שמואל יוסף
1984-1902
תקופת צילום: 1971-1922
אזור: ארץ ישראל
שמואל יוסף שווייג נולד בטרנופול (Tarnopol), גליציה, שם עבד כשוליית צלם כבר כנער. לאחר מכן למד צילום בווינה אצל פרופ' ג'וסף מריה אדר (Eeder), וקיבל הכשרה על פי מיטב מסורת הצילום האירופאי, דבר שהתבטא ביכולת טכנית גבוהה בצילום, הדפסה ושימור. שווייג עלה לארץ ב־1922 והחל לעבוד כפועל בניין בחיפה. בשנים 1927-1925 היה לצלם הראשי במחלקת העיתונות וההסברה של קק"ל, ולצורך כך עבר להתגורר בירושלים.
ב־1926 פנו שווייג ועמיתו ברסלבסקי למשרד ההסברה הכללי של קק"ל בהצעה לערוך אנציקלופדיה של הארץ, בדגש על תצלומים של אתרים היסטוריים יהודיים, אך הפרויקט לא יצא אל הפועל.
השקפתו התרבותית, מעמדו החברתי והאוריינטציה הציונית של שווייג הם גורמים מהותיים להבנת התפתחות סגנונו. הקומפוזיציות שלו נעוצות במסורת צילומי הנוף בגרמניה ואוסטריה, אך מותאמות לתנאי הארץ. בשנת 1927 הפך שווייג לצלם עצמאי והציג תערוכת תצלומים: פלשתינה בתמונות – התערוכה הראשונה מסוגה בפלשתינה. התערוכה הוצגה בחנות הספרים סטימצקי בירושלים, תערוכה נוספת הוצגה באותו מקום ב־1933, בליווי קטלוג צנוע.
בשנים 1931-1930 הציג שווייג את עבודותיו בלונדון ובפריז, וב־1934 קיבל בלונדון פרס מ"החברה המלכותית לעידוד האמנויות" (F.R.S.A.). ב־1934, לאחר שזולטן קלוגר החליפו כצלם הראשי של קק"ל, מונה שווייג לצלם הראשי של מחלקת העתיקות במוזיאון רוקפלר בירושלים, תחת ממשלת המנדט הבריטי, ויצא לו מוניטין בינלאומי כמרצה לצילום ארכיאולוגי.
בשנים 1942-1941 הוזמן שווייג לצלם סדרת תצלומים חשובה של 55 מצודות הטיגארט בארץ. ב־1946 מונה לראש לשכת המודיעין בממשלת המנדט הבריטי והיה אחראי למידע החזותי. ב־1948 מונה לראש מחלקת המידע של הסוכנות היהודית והיה אחראי לארגון תערוכות. ב־1951 שהה שווייג בפריז לצורך פיקוח על עריכת הסרט בא היום, סרט תיעודי על הקמת המדינה. ב־1982 הוזמן על ידי הקהילה היהודית בארה"ב להציג תערוכה שתנויד בין הקהילות היהודיות. שווייג התחיל לעבוד על ההדפסות, אך התערוכה לא יצאה אל הפועל.
אזור: ארץ ישראל
שמואל יוסף שווייג נולד בטרנופול (Tarnopol), גליציה, שם עבד כשוליית צלם כבר כנער. לאחר מכן למד צילום בווינה אצל פרופ' ג'וסף מריה אדר (Eeder), וקיבל הכשרה על פי מיטב מסורת הצילום האירופאי, דבר שהתבטא ביכולת טכנית גבוהה בצילום, הדפסה ושימור. שווייג עלה לארץ ב־1922 והחל לעבוד כפועל בניין בחיפה. בשנים 1927-1925 היה לצלם הראשי במחלקת העיתונות וההסברה של קק"ל, ולצורך כך עבר להתגורר בירושלים.
ב־1926 פנו שווייג ועמיתו ברסלבסקי למשרד ההסברה הכללי של קק"ל בהצעה לערוך אנציקלופדיה של הארץ, בדגש על תצלומים של אתרים היסטוריים יהודיים, אך הפרויקט לא יצא אל הפועל.
השקפתו התרבותית, מעמדו החברתי והאוריינטציה הציונית של שווייג הם גורמים מהותיים להבנת התפתחות סגנונו. הקומפוזיציות שלו נעוצות במסורת צילומי הנוף בגרמניה ואוסטריה, אך מותאמות לתנאי הארץ. בשנת 1927 הפך שווייג לצלם עצמאי והציג תערוכת תצלומים: פלשתינה בתמונות – התערוכה הראשונה מסוגה בפלשתינה. התערוכה הוצגה בחנות הספרים סטימצקי בירושלים, תערוכה נוספת הוצגה באותו מקום ב־1933, בליווי קטלוג צנוע.
בשנים 1931-1930 הציג שווייג את עבודותיו בלונדון ובפריז, וב־1934 קיבל בלונדון פרס מ"החברה המלכותית לעידוד האמנויות" (F.R.S.A.). ב־1934, לאחר שזולטן קלוגר החליפו כצלם הראשי של קק"ל, מונה שווייג לצלם הראשי של מחלקת העתיקות במוזיאון רוקפלר בירושלים, תחת ממשלת המנדט הבריטי, ויצא לו מוניטין בינלאומי כמרצה לצילום ארכיאולוגי.
בשנים 1942-1941 הוזמן שווייג לצלם סדרת תצלומים חשובה של 55 מצודות הטיגארט בארץ. ב־1946 מונה לראש לשכת המודיעין בממשלת המנדט הבריטי והיה אחראי למידע החזותי. ב־1948 מונה לראש מחלקת המידע של הסוכנות היהודית והיה אחראי לארגון תערוכות. ב־1951 שהה שווייג בפריז לצורך פיקוח על עריכת הסרט בא היום, סרט תיעודי על הקמת המדינה. ב־1982 הוזמן על ידי הקהילה היהודית בארה"ב להציג תערוכה שתנויד בין הקהילות היהודיות. שווייג התחיל לעבוד על ההדפסות, אך התערוכה לא יצאה אל הפועל.
שמואל יוסף שווייג נפטר ב־1984 בירושלים. על מצבתו בהר המנוחות בירושלים נכתב "צלם אמן".
במרץ 1985, שנה לאחר מותו, נערכה לכבודו תערוכה במוזיאון ישראל: שווייג הצלם, תערוכת זיכרון. באפריל 2010 נערכה במוזיאון לצילום בגן התעשיה בתל חי התערוכה שמואל יוסף שווייג – צילום כחומר. אוצרת התערוכה הייתה נעמה חייקין.
ארכיון
כ־16,000 תשלילים בארכיון מוזיאון ישראל
כ־14,000 תשלילים במוזיאון רוקפלר
ארכיון קרן קיימת לישראל והארכיון הציוני המרכזי
מקורות
1. ערך ויקיפדיה
2. שיחה עם חנוך עידו, בנו של שווייג, 2001
3. שמואל יוסף שווייג – צילום כחומר, קטלוג תערוכה: עורכת: נעמה חייקין
4. על אופייה של הארץ: שמואל יוסף שוויג ומורשתו הצילומית, ד"ר רות אורן, תל חי: המוזיאון הפתוח לצילום - גן התעשייה, 2010
5. שמואל יוסף שוויג תיעד את המדינה דרך עדשה אוהבת, דליה קרפל, הארץ, 11.6.2010
6. Documenters of the Dream, Pioneer Jewish Photographers in the Land of Israel, 1890-1933, Vivienne Silver-Brody, the Magnes Press, the Hebrew University, Jerusalem & the Jewish Publication Society, Philadelphia, 1998, P 228-244
במרץ 1985, שנה לאחר מותו, נערכה לכבודו תערוכה במוזיאון ישראל: שווייג הצלם, תערוכת זיכרון. באפריל 2010 נערכה במוזיאון לצילום בגן התעשיה בתל חי התערוכה שמואל יוסף שווייג – צילום כחומר. אוצרת התערוכה הייתה נעמה חייקין.
ארכיון
כ־16,000 תשלילים בארכיון מוזיאון ישראל
כ־14,000 תשלילים במוזיאון רוקפלר
ארכיון קרן קיימת לישראל והארכיון הציוני המרכזי
מקורות
1. ערך ויקיפדיה
2. שיחה עם חנוך עידו, בנו של שווייג, 2001
3. שמואל יוסף שווייג – צילום כחומר, קטלוג תערוכה: עורכת: נעמה חייקין
4. על אופייה של הארץ: שמואל יוסף שוויג ומורשתו הצילומית, ד"ר רות אורן, תל חי: המוזיאון הפתוח לצילום - גן התעשייה, 2010
5. שמואל יוסף שוויג תיעד את המדינה דרך עדשה אוהבת, דליה קרפל, הארץ, 11.6.2010
6. Documenters of the Dream, Pioneer Jewish Photographers in the Land of Israel, 1890-1933, Vivienne Silver-Brody, the Magnes Press, the Hebrew University, Jerusalem & the Jewish Publication Society, Philadelphia, 1998, P 228-244
-
רכבת העמק – תחנת עין חרוד, שווייג שמואל יוסף, 1925 -
הגורן בקבוצת גבע, שווייג שמואל יוסף, 1927 -
ירושלים – מאפית פרומין, שווייג שמואל יוסף, 1960 -
קרית ענבים – בציר ענבים, שווייג שמואל יוסף, 1939 -
בית דפוס "אומנות" – אולם המכונות, שווייג שמואל יוסף, 1934 -
מכונת סיגריות בבי"ח מוזס את ליפקוביץ, שווייג שמואל יוסף, 1934 -
חדר האריזה בבית חרושת לעבודות עור, שווייג שמואל יוסף, 1934 -
בבית חרושת לשיניים תותבות, שווייג שמואל יוסף, 1934 -
בית חרושת לשוקולד "ליבר", שווייג שמואל יוסף, 1934 -
הילדים משחקים על חורבות הבתים אחרי מאורעות אב תרפ"ט, שווייג שמואל יוסף, 1929 -
הבחירות לעיריה – אחד הטיפוסים המנהלים תעמולה לרשימה י"ב, שווייג שמואל יוסף, 1929 -
ראשון לציון – מחיי הפועלים, שווייג שמואל יוסף, 1928 -
מנחם אוסישקין נואם בחגיגת הפתיחה של המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית, שווייג שמואל יוסף, 1928 -
ילדי כפר הנוער בן שמן יוצאים לעבודה, שווייג שמואל יוסף, 1928 -
תימניה במטבח, שווייג שמואל יוסף, 1926 -
נהלל- חדר בבית הספר החקלאי, שווייג שמואל יוסף, 1926 -
בית החרושת "סיליקט", שווייג שמואל יוסף, 1926 -
תעשית סבון בבית החרושת "שמן", שווייג שמואל יוסף, 1925 -
בהמות ברפת בבית המטבחים, שווייג שמואל יוסף, 1920 -
כפר ברוך – המתישב שמולביץ, שווייג שמואל יוסף, 1920 -
משפחת בדואים על חוף האגם מי מרום, שווייג שמואל יוסף, 1920 -
עמק יזרעאל – עבודה בשדה, שווייג שמואל יוסף, 1920