שדה (מייר) מרגוט

1951-1910


נדב מן, ביתמונה. מאוסף צילומי מרגוט מאייר שדה. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית, שנות ה-40.
נדב מן, ביתמונה. מאוסף צילומי מרגוט מאייר שדה. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית, שנות ה-40.

תקופת צילום: 1951-1936
אזור: ארץ ישראל

מרגוט שדה נולדה ב־22.6.1910 בקרטאוס, עיירה ליד דנציג בגרמניה, למשפחת מאייר (Meyer), שהייתה בורגנית ומתבוללת. לאביה יעקב היה בית מסחר קטן. מרגוט סיימה את בית הספר התיכון ועבדה כמזכירה בהוצאת הספרים פישר (Fischer Verlag). בעידודו של מנהל ההוצאה, פאול אייפר, החלה לצלם. שדה עברה ללונדון, ובתחילת שנות ה־30, עם עליית הנאציזם, עברה לעיירה אסקונה לחוף ימת מאג'ורה בשווייץ, שם צילמה לעיתונות המקומית והכינה תצלומים לספרים. ב־1934 שבה לברלין ולאחר זמן החלה להיות פעילה בפעילות מחתרתית יהודית בהנהגתו של אנצו סירני ועסקה בהברחת רכוש וכספים יהודיים מגרמניה.
ב־1936 עלתה לארץ, לגבעת ברנר, שם הייתה מזכירתו של סירני. במקביל עסקה בצילום, ואף הייתה לה מעבדת צילום וחודר חושך קטנים, שבעזרתם סייעה בפעילות צילום לארגון ההגנה. ב־1940 לערך עברה לתל אביב, שם התמקמה על הגג בשדרות רוטשילד 65, ואף הוציאה כרטיס ביקור של צלמת. ב־1942 התגייסה לצבא הבריטי ושירתה כנהגת אמבולנס במדבר המערבי של צפון אפריקה ומצרים. שם, בגזרת אל־עלמיין, הכירה את בעלה לעתיד יצחק שדה.
ב־1944 נולד בקיבוץ נען בנה יורם שדה, ובשנים אלה הרבתה לצלם ילדים.
ב־1946 התאחדה המשפחה בדירה בתל אביב, וב־1947 הייתה שדה שותפה להקמת היחידה לשירות מפות ותצלומים של ארגון ההגנה, ליד מגדל השעון ביפו. היחידה עסקה בהכנת תיקים למבצעים, תצלומי אוויר ותיעוד של אירועים. בין צלמי היחידה היו בוריס כרמי, בנו רוטנברג, ומאוחר יותר דוד רובינגר ועמירם ערב.
ב־1949, לאחר המלחמה, עברה המשפחה לביתו של קצין בריטי על קו החוף הדרומי של יפו, ברחוב זיכרון קדושים 3. גם בביתה זה הקימה שדה מעבדת צילום קטנה, וצילמה בעיקר את בני ביתה בחצר הבית ועל חוף הים. שדה צילמה במצלמת רוליפלקס 6X6 דו־עינית ובמצלמת איקופלקס. בתצלומיה ניתן לראות את רוחה המשוחררת כמו גם שליטה באור וקומפוזיציות לא שגרתיות.
מרגוט שדה נפטרה ביפו לאחר מחלה ב־8.6.1951. שנה לאחריה נפטר יצחק שדה שטבע את האמרה "בשדה הקרב יש אנשים שנשקם הוא הצלמנייה".
ארכיון התשלילים של שדה נסרק בחלקו על ידי מעבדת ביתמונה, וחלקו בארכיון גבעת ברנר, שם גם נקברה.

מקורות
1. שיחה עם בנה יורם שדה, ספטמבר 2002
2. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 129
3. צלמות במרחב הפרטי – צלמות במרחב הציבורי, רונה סלע, בתוך: נשים יוצרות בישראל, 1920-1970, עורכת: ד"ר רות מרקוס, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, 2008, עמ' 120