רורברגר מיכאל

תקופת צילום: 1971 ואילך
אזור: ישראל, אנגליה, רחבי העולם

מיכאל רורברגר נולד בצ'לטנהם, אנגליה, ב־1945, ועלה לארץ עם משפחתו ב־1948. הוא בעל תואר BA בארכיאולוגיה ואמנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1971). בתחילת שנות ה־70 היה פעיל בקבוצת העין השלישית, שבה פעלו גם ז'ק קתמור והלית ישורון.
הוא פועל שנים רבות כאמן רב־תחומי וכן כעיתונאי מוזיקה ותרבות. בשנים 2012-1983 ערך את מגזין המוזיקה ווליום בעיתונים העיר ועכבר העיר. בשנים 2021-1984 לימד צילום, אמנות ומוזיקה במגוון מוסדות, בהם קמרה אובסקורה והמדרשה לאמנות ברמת השרון. בשנים 2022-2013 ערך את הבלוג "מיקרובי – הבלוג שמתנהג אחרת". ב־2021 הוצגה תערוכת יחיד רטרוספקטיבית – "דיסטורשן" – במוזיאון אשדוד לאמנות באוצרותה של יעל כץ-בן שלום. מיכאל רורברגר נשוי לצלמת ענת גורל-רורברגר.

"[...] תערוכתו של מיכאל רורברגר עוסקת בשלושה נושאים: ארכיאולוגיה של מכונות צילום, דיוקן עצמי ותופעת הפאנק. כרקע לסוג הראשון הוא מסביר: 'כל התצלומים נאספו ברחובות הערים לאחר שנזרקו על ידי בעליהם. התצלומים הקרועים עברו תהליך של 'רפאות', כלומר חיבור חלקיהם הקרועים כדי ליצור את השלם הראשוני'. [...] לתמונות הרבות שאסף נלווה כיתוב המציין את המקום, התאריך ומספר המרכיבים, בדקדקנות של דוקומנטציה. המכלול השלם משול ל'פורטרט קבוצתי של המון' [...] זוהי יצירה בלתי גמורה, שהתהליך שלה לא נסתיים, משום שממשיכים להצטרף לשורה קטעי תצלומים שנאספו בדיזינגוף, למשל, תוך כדי קיום התערוכה. את העבודות הסובבות סביב הדיוקן העצמי אפשר לראות כ'ארכיאולוגיה של הפרט' – מעין חקירה עצמית שבאה לשחזר 'מי אני'. הן מורכבות מתצלומי פולרואיד צבעוניים המתפתחים מעצמם, שבהם הצטלם מיכאל בפוזות ובהבעות שונות ומשונות. אין כאן לדבריו פולחן אישיות או 'אגו טריפ', אלא ניסיון לבדוק את עצמו בהרבה דרכים אפשריות, כשהתוצאה ממחישה את היותו, ככל אדם, אישיות רב־פרצופית [...] רורברגר מתעד חריגים שראה במועדוני הפאנק בלונדון. [...] התוצאה היא פנורמה רחבה ומגוונת, משופעת במראות דרמתיים עשירי דמיון וצבע." (מתוך: ארכיאולוגיה של צילום, כותב לא ידוע, גזיר עיתונות, 8.8.1978)

עמית שהם: זה מילדות התאווה לאספנות?
רורברגר: כבר כשהייתי בגיל בן 12 בפרדס כץ, ומשה דיין היה חופר ליד הבית שלי, ארכיאולוגיה ריתקה אותי. אחר כך התחלתי גם לצייר, ובסופו של דבר החלטתי לקחת את שני הדברים ברצינות והלכתי ללמוד... כך שהאיסוף מתחיל בזה, בארכיאולוגיה ובאמנות.
אתה חופר, אתה מחפש, אתה מוצא, אתה מרפא, אתה מקטלג, אתה מציג. כל הדברים האלה הם גם ממהות האיסוף. גם בארכיאולוגיה, למרות שבה באמת יש תחקיר והתעניינות מסוימת בתקופה, אתה לא יודע מה תמצא. באיסוף צילומים אתה בוודאי לא יכול לדעת, כאן האיסוף הוא מקרי לחלוטין. (מתוך: כל תמונה מכל מקום, ריאיון שערך עמית שהם, עיתון חדשות, 22.1.1993)

תערוכות יחיד (מבחר)
2021, דיסטורשן, מוזיאון אשדוד לאמנות / 2013, רשימת המצאי של התמותה IX, הגלריה החברתית, מוסררה, ירושלים / 2001, Polaroids, גלריית לימבוס, תל אביב / 1993, רשימת המצאי של התמותה IV, גלריה הסטודיו בבורוכוב, תל אביב / 1988, מחווה לאלבום משפחתי, המחלקה לצילום, בצלאל / 1984, הגלריה הלבנה, תל אביב / 1981, חתונות וטקסים, גלריה שרה לוי, תל אביב / 1978, ארכיאולוגיה של מכונות פוטומטון, הגלריה הלבנה, תל אביב

תערוכות קבוצתיות (מבחר)
2018, זיקה חייתית, בית האמנים, תל אביב / 2015, דרייב אין – צילום ישראלי בשנות השמונים, מוזיאון אשדוד לאמנות / 2011, רואים רוקנ'רול – הממד הוויזואלי של הרוק הישראלי, בית האמנים, תל אביב / 2009, תמונות מחיי משפחה. מיצב: רשימת המצאי של התמותה VIII, מוזיאון ישראל, ירושלים / 2003, הפרעות בתקשורת, הדימוי המוקרן – העשור הראשון, videostoria , מוזיאון חיפה לאמנות / 1997, פוטו יונה, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית / 1993, טווח הריאליזם, מוזיאון תל אביב לאמנות / 1991, ראש בטטה – צילום וטקסט, גלריה קלישר, תל אביב / 1988, מחווה לאלבום משפחתי, בצלאל, ירושלים / 1986, הביאנלה הראשונה לצילום, המשכן לאמנות, עין חרוד / 1984, אגס וגם תפוח, מוזיאון תל אביב לאמנות / 1974-1972, פעילות בקבוצת העין השלישית.

מקורות
1. צלמי הארץ (עורך: גיא רז), הקיבוץ המאוחד והוצאת מפה, 2003, עמ' 183
2. דיסטורשן, קטלוג תערוכה, מוזיאון אשדוד לאמנות, 2021
3. מרכז המידע לאמנות ישראל, מוזיאון ישראל
4. מיכאל רורברגר חיכה 50 שנה, בן שלו, הארץ, 13.11.2021