רבינוביץ' איליה

1965-


צולם על ידי ג'וסי אלברטוס.
צולם על ידי ג'וסי אלברטוס.

תקופת צילום: 1995 ואילך
אזור: ישראל, רחבי העולם

איליה רבינוביץ’ נולד ב־1965 בקישינב, מולדובה (ברית המועצות לשעבר), ועלה לישראל ב־1973. יש לו תואר ראשון (BFA) מבצלאל, ירושלים (1994). בין השנים 2000-1998 השתתף בתוכנית אמן אורח של Rijksakademie van Beeldende Kunsten באמסטרדם, שם הוא מתגורר עד היום. חוויית ההגירה מהווה ציר מרכזי בעבודותיו של רבינוביץ’, העוסקות בעיקר בזהות וזיכרון. ב־2012 יצא לאור הספר Museutopia, ספר צילום מחקרי, שלצורך העבודה עליו חזר רבינוביץ’ לקישינב על מנת לערוך בחינה ביקורתית של השינויים שחלו בתפקידם של המוזיאונים במולדובה הפוסט־קומוניסטית. הספר כולל תיאורי עומק ותצלומים מאירי עיניים של רבינוביץ’, וכן טקסטים שנכתבו על ידי ויקטור מיסיאנו, הוב ואן-בר, בוגאדן ג’יו ואינגריד קומנדור.
ב־2015 השלים רבינוביץ' את החלק השני בפרויקט מוזיאוטופיה בשיתוף המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון. חלק זה עוסק במוזיאונים הצבאיים בישראל, ומאיר את הנרטיבים ותהליך ההבניה של זהות לאומית. עבודותיו של רבינוביץ' הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם, וחלקן נרכשו לאוספים פרטיים וציבוריים.
"הסיפור שלי יכול לאפיין כל כך הרבה סיפורי הגירה אחרים, הוא לא יוצא דופן בפני עצמו. הניסיון המתמיד להפוך לישראלי אותנטי דרך ההטמעה של השפה, המנהגים, ההתגייסות למסלול קרבי מתוך אמונה ש'׳צה"ל הוא כור ההיתוך׳, שאחרי השרות הצבאי איהפך לישראלי לכל דבר, וההכרה המאוחרת של אמצע שנות ה־20 שתמיד אהיה שונה, וההשלמה עם זה שאני אשאר מהגר לתמיד, כי בינתיים גם שכחתי את שפת האם שלי ולא יכולתי להתחבר לתרבות הרוסית, הביאו אותי לתחושת מבוי סתום אותה לא ידעתי לפתור." (איליה רבינוביץ', 2015)

"בהיותו בן־בלי־בית־לאומי – מהגר מתמיד בין מולדובה, ישראל והולנד – רבינוביץ' מפליא לבחון מזווית חדשה את הזיכרונות הסלקטיביים של הקולקטיבים, שהוא עצמו מעולם לא היה שייך להם כל־כולו, ובכך מאפשר גם לנו מבט חדש." (רן קסמי-אילן, משכן האמנים, הרצליה, 2025)