רביב (וורובייצ'יק) משה

1995-1904


דיוקן עצמי, 1928. באדיבות יוסי רביב, צילום רפרודוקציה: יגאל פדרו.
דיוקן עצמי, 1928. באדיבות יוסי רביב, צילום רפרודוקציה: יגאל פדרו.

תקופת צילום: 1950-1934
אזור: תל אביב, ארץ ישראל

משה רביב וורובייצ'יק נולד ב־5.12.1904 לשלמה ושפרה בעיירה לביידז'ייב (כיום בבלארוס) בשם מוזס וורובייצ'יק. ב־1924 התחיל ללמוד ציור בפקולטה לאמנויות. בין השנים 1929-1927 המשיך את לימודיו בבאוהאוס, שם למד אצל המורים יוזף אלברס, פול קלה ווסילי קנדינסקי, שהשפיעו מאוד על יצירתו האוונגרדיסטית.
ב־1929 רכש מצלמת לייקה והחל לצלם בפריז, שם שהה כחצי שנה ולמד ב־ Ecole des Cine et de Fotographie, גם כדי להרחיב את ידיעותיו הטכניות בחדר החושך. את לימודי האמנות המשיך אצל פרנאן לז'ה ב Académie Moderne. ב־1931 הוציא את הספר רחוב היהודים בווילנה (1931, בהוצאת Orell Fuessli), שהוקדש לעיר הולדתו, ואת הספר פריז (1931). בשני הספרים שילב פוטומונטאז'ים ועריכה יוצאת דופן וחדשנית, ובשניהם השתמש וחתם בכינוי MOI VER. בספר פריז חוברו 80 פוטומונטאז'ים מ־605 נגטיבים, ומתוכם נוצר הפורטרט של העיר שבה חי זה שנתיים. את ההקדמה לספר, שהופק על ידי אדרה מאלרו, כתב הצייר פרנאן לז'ה. באותה שנה גיבש רביב קונספט צילומי ייחודי בשם CI-CONTRE (כלומר, מנגד): עימות של תצלומים, בדרך כלל שניים, לפי העיקרון של דומה ומנוגד. סדרת הקונספט הזו לא הוצגה באופן שלם עד השנים האחרונות.
כשעלה לארץ ישראל ב־1934 חי בתל אביב ועבד כמעצב גרפי וכצלם עבור חלק ממוסדות הארץ וכעצמאי. במקביל, יצר סדרה על בניית בתיה של תל אביב. ב־1935 הוציא רביב לאור את הספר חבריא – ספר התמונות של הנוער העובד. בספר זה הביא לידי ביטוי את הטכניקות שבהן התמחה ופיתח באירופה: מונטאז'ים, פוטומונטאז', הדפסות כפולות, CI-CONTRE ועוד. אלא שכאן צולמו הדמויות בצורה מבוימת והרואית, ונוצרו למטרות תעמולה. בהקדמה לספר נכתב: "ספר תמונות זה הוא ספר חיי הילד והנער העובדים. דפיו ספוגים דמעות, סבל, עוני ועלבון, אך מתוכם נישא קול האדם, המנתק כבלים, הנושא נפשו לשמש, למחר. בואו נקרא יחד בספר חיי דור העבודה הצעיר". הקרנות הציוניות, שעבורן צילם תצלומים ישירים ברוח התעמולה, לא העריכו את פועלו האמנותי הייחודי, והציעו לו את אותו מחיר שהציעו לצלמים אחרים.
ב־1951 שינה את שמו מוורבייצ'יק לרביב, וב־1953 עבר לגור בצפת. שם עסק בציור מוטיבים יהודיים, שאת ביטויים המיסטי מצא בעיקר בעירו. ב־1968 פרסם ספר רישומים צבעוניים לאגדות צפתיות מתוך ספר שבחי האר"י. ב־1969 נערכה לרביב תערוכת תצלומים בספריית מוזיאון ישראל באוצרותו של יונה פישר. התערוכה התבססה על תצלומים שפורסמו בספר רחוב היהודים בווילנה. רביב נפטר ב־18.1.1995 בצפת. לרביב ואשתו רות נולדו שני ילדים, מיה ויוסי, המחזיק את ארכיון התשלילים של אביו.

תערוכות צילום (מבחר)
2024, מוזיאון תל אביב לאמנות, ישראל / אוקטובר 2023 עד אפריל 2024, מוזיאון ורשה, פולין / אפריל-אוגוסט 2023, מרכז פומפידו, פריז, צרפת / 2019, הגלריה הלאומית, וילנה, ליטא

מקורות
1. ערך ויקיפדיה: משה רביב
2. שיחה עם אשתו רות ובתו מיה, תל אביב, 2001
3. שיחות עם בנו יוסי, 2024-2022
4. חבריא – ספר התמונות של הנוער העובד, הוצאת במעלה, תל אביב, 1935
5. כל החיים עולם ילדות, רחל אורן, דבר השבוע, 23.2.68
6. כנס Moi-Verבמוזיאון היהודי בפריז, 14.6.2023
7. Moi Ver C'est mon Grand Pere, סרט שהפיק הנכד יונתן פאלק, 2023
8. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 103
9. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000
10. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 390