ראאד חליל

תקופת צילום: 1948-1891
אזור: ירושלים, פלסטין (ארץ ישראל), המזרח התיכון

חליל ראאד ידוע כצלם ערבי נוצרי שפעל בירושלים והיה מחשובי הצלמים הפלסטינים במחצית הראשונה של המאה ה־20 (באותן שנים פעל ביפו הצלם יליד לבנון דאוד סבונגי, הערבי נוצרי). ראאד נולד ב־1869 למשפחה נוצרית בבחמדון, לבנון. לאחר מות אביו נשלח ללימודים בירושלים בגיל צעיר. בעיר למד ראאד את יסודות הצילום מהצלם הארמני גאראבד קריקוריאן, שהיה פעיל בירושלים ופתח ב 1885 סטודיו ברחוב המוביל לשער יפו. ב־1890 השתלם ראאד בצילום בבאזל, שווייץ. שם פגש מאוחר יותר באשתו לעתיד אנני מולר, שהיגרה לירושלים עם תום מלחמת העולם הראשונה. לשניים נולדו בן ובת. ראאד החל לעבוד בצורה עצמאית ב־1891, ובשנת 1895 פתח סטודיו עצמאי לצד הסטודיו של מיליטיאד סאווידס ומול הסטודיו של קריקוריאן. ראאד פרסם מודעות פרסומת בעיתונים יהודיים, כדוגמת חבצלת והשקפה. התחרות שהתפתחה בין ראאד לקריקוריאן כללה גם מאבק על תיעוד ביקור הקיסר הגרמני וילהלם השני ב־1898. התחרות בין השתיים הסתיימה רק ב־1913, כשבנו של קריקוריאן, הובאנס (ג'ון), חזר מלימודי צילום בגרמניה ונשא לאישה את נג'לה, אחייניתו של ראאד. הובאנס וראאד חברו לעבודה בסטודיו משותף, כשראאד מבצע את רוב צילומי החוץ והובאנס את צילומי הסטודיו ודואג למכירות. השותפות הסתיימה כנראה ב־1933 לערך. נראה שבשנים אלו סגר ראאד את הסטודיו ושכר חנות בצמוד לסטודיו של קריקוריאן, שם מכר לצד הדפסות מצילומיו גם צורכי צילום של קודאק וגברט (אגפא) לעוברי אורח.
רבים הסתייעו בשירותיו של ראאד, שבין השאר פעל בשירות הכוחות הטורקיים והגרמניים במלחמת העולם הראשונה, והיה בין הצלמים שהנציחו את כניסת הבריטים לירושלים ב־1917. ב־1914, האמן והצלם היהודי א"מ ליליין פיתח תשלילים בחדר החושך שלו.
בשנים 1933-1930 פרסם ראאד קטלוג בן ארבעה כרכים של שקופיות ותצלומים, המאורגנים לפי נושאים: יפו וסביבותיה, השרון, ירושלים, בית לחם, ארכיאולוגיה, חברון, הדרך ליריחו, צפון הארץ והגליל, תל אביב, מנהגים, הכיבוש הבריטי, המאבק הערבי נגד הצהרת בלפור, דמשק, בעל בק, עמאן, פטרה, סיני ועוד.

ראאד היה צלם אמן חרוץ ובעל עין בוחנת וראייה מקורית. הוא הנציח את נופי הארץ מהיבטים רבים: נופים ואתרים, חפירות וגילויים, מלאכות מסורתיות, טקסי דת ועלייה לרגל, טיפוסים ודמויות, עדות ומיעוטים, יישוב ישן וחדש, חידושים טכנולוגיים ועוד. תצלומיו התפרסמו בדרך כלל באלבומים בעלי שמות רומנטיים לצורכי מכירות.
החנות נהרסה בקרבות 1948, וחלקים ממנה נבזזו בידי חיילים ועוברי אורח או אבדו. ארבעה כרכים הכוללים בעיקר תצלומים מתקופת המנדט הבריטי נשארו בישראל אצל אספן פרטי. עם פרוץ הקרבות ברחו ראאד ואשתו ליריחו, ומאוחר יותר לביירות, לשם העבירה הבת רות את התשלילים והתצלומים שהצליחו להציל מארכיון התצלומים שהכיל כ־1,300 פריטים בעזרת חבר איטלקי שעבד בחנות ספרים סמוכה. ראאד נפטר בביירות ב־1957 ובתו תרמה את האוסף שהיה ברשותה לארכיון התצלומים של Institute for Palestine Studies בביירות. בשנת 2010 נערכה תערוכה מצילומיו של ראאד במוזיאון נחום גוטמן בתל אביב, שאצרה ד"ר רונה סלע.

ארכיון
כ־3,000 צילומים ותשלילים ב־Institute for Palestine Studies בביירות. אצל האספן בוקי בועז יש מאות תצלומים ושקופיות, אצל אספן פרטי אחר יש ארבע אלבומים. תמונות בודדות נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים.

מקורות
1. ח'ליל ראאד, תצלומים 1948-1891. סלע רונה. הוצאת הלנה, תל אביב, 2010.
2. צילום בפלסטינה / ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, רונה סלע, ספר מלווה תערוכה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000.
3. חליל ראעד – 1940-1890. עורכים: שילר אלי ומנחם לוין. הוצאת אריאל, חוברת 66-67, אב תשמ"ט, אוגוסט 1989, עמ' 153.
4. חליל ראעד – אלבומיו הבלתי ידועים. עורכים: שילר אלי ומנחם לוין. הוצאת אריאל, חוברת 70-68, טבת תש"ן, ינואר 1990, עמ' 216 - 219.