צלמים.ות
קרמר שי
1974-
תקופת צילום: 2005 ואילך
אזור: ישראל, רחבי העולם
שי קרמר נולד ב־1974 בישראל. הוא למד במחלקה לצילום בקמרה אובסקורה (1998-2002), והמשיך ללימודי תואר שני (MFA) ב־School of Visual Arts בניו יורק (2003-2005). מאז 2005 הוא מתגורר ויוצר בניו יורק. יצירתו של קרמר עוסקת בנוף הישראלי ובהשפעת הסכסוך הישראלי־ערבי עליו. תצלומיו מתעדים אתרי קרבות, אנדרטאות ואתרי אימונים צבאיים בישראל. קרמר זכה במלגות ובפרסים רבים, הציג בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם. עבודותיו נמצאות באוספים חשובים, בהם מוזיאון תל־אביב לאמנות, מוזיאון ישראל, מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ובאוספים פרטיים בארץ ובעולם. קרמר הוציא לאור את הספרים Infected Landscape (2008) ו־Fallen Empires (2011).
"אני נגד הצילום העיתונאי האלים, שנותן מכה בפרצוף, שבא לזעזע [...] אני מאמין שצריך להתרחק קצת, ליצור קומפוזיציות מאוד פתייניות בעלות אסתטיקה חזקה. כאלה שיגרמו לך לעצור ולהסתכל, להשתהות, וגם כשייתנו את הבום, זה יהיה בום מרוכך. אני מאמין ביופי ככלי ביקורתי. אני עוסק בחיבור הזה שבין טרור למוות וליופי. אני חושב שטרור ויופי הם אותו דבר בעצם. לשניהם יש כוח השפעה אדיר". (שי קרמר, 2008)
אזור: ישראל, רחבי העולם
שי קרמר נולד ב־1974 בישראל. הוא למד במחלקה לצילום בקמרה אובסקורה (1998-2002), והמשיך ללימודי תואר שני (MFA) ב־School of Visual Arts בניו יורק (2003-2005). מאז 2005 הוא מתגורר ויוצר בניו יורק. יצירתו של קרמר עוסקת בנוף הישראלי ובהשפעת הסכסוך הישראלי־ערבי עליו. תצלומיו מתעדים אתרי קרבות, אנדרטאות ואתרי אימונים צבאיים בישראל. קרמר זכה במלגות ובפרסים רבים, הציג בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם. עבודותיו נמצאות באוספים חשובים, בהם מוזיאון תל־אביב לאמנות, מוזיאון ישראל, מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ובאוספים פרטיים בארץ ובעולם. קרמר הוציא לאור את הספרים Infected Landscape (2008) ו־Fallen Empires (2011).
"אני נגד הצילום העיתונאי האלים, שנותן מכה בפרצוף, שבא לזעזע [...] אני מאמין שצריך להתרחק קצת, ליצור קומפוזיציות מאוד פתייניות בעלות אסתטיקה חזקה. כאלה שיגרמו לך לעצור ולהסתכל, להשתהות, וגם כשייתנו את הבום, זה יהיה בום מרוכך. אני מאמין ביופי ככלי ביקורתי. אני עוסק בחיבור הזה שבין טרור למוות וליופי. אני חושב שטרור ויופי הם אותו דבר בעצם. לשניהם יש כוח השפעה אדיר". (שי קרמר, 2008)
"כשעוברים בין תצלומיו של שי קרמר כמו אפשר לחוש בחוסר הסבלנות של הארץ הזאת, הממתינה לנער את האימפריה הנוכחית, כי בסופו של דבר נשארת רק נצחיות הארץ עצמה, המחליפה את ממלכותיה .[...] קרמר הולך ומשתבח עם הזמן. בארבע השנים האחרונות הוא התחקה במצלמתו אחר שרידי אימפריות; עכשיו הוא מגיע לאימפריה הנוכחית, שכקודמותיה מנסה להשכיח את אלו שקדמו לה, כבית קברות של אימפריות נכחדות שאבד להן חוש הזמן והמקום. אלה הם צילומיו של ארכיאולוג רומנטי וגלוי עיניים, שיש בהם אמת, יופי ועוצמה מאופקת. המבט שלו, יותר משהוא שיפוטי הוא נוסטלגי ודואב את כאב העבר וההווה. אפשר לדמיין את המוסיקה המלווה את התצלומים הללו." (עוזי צור, 2011)
מקורות
1. אתר הצלם
2. ערך ויקיפדיה
3. מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
4. כזה כאילו, יונתן אמיר, ערב רב, 2 בפברואר 2011
5. תמונת נוף הולדתו, דנה גילרמן, הארץ, 29 באוגוסט 2008
6. עוצם עין אחת, עוזי צור, הארץ, 21 בינואר 2011
מקורות
1. אתר הצלם
2. ערך ויקיפדיה
3. מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
4. כזה כאילו, יונתן אמיר, ערב רב, 2 בפברואר 2011
5. תמונת נוף הולדתו, דנה גילרמן, הארץ, 29 באוגוסט 2008
6. עוצם עין אחת, עוזי צור, הארץ, 21 בינואר 2011