קריקוריאן גאראבד

תקופת צילום: 1920-1865
אזור: ירושלים, פלסטין (ארץ ישראל)

גאראבד קריקוריאן נולד ב־1847 באיזמיר שבטורקיה. הוא הגיע בצעירותו לירושלים כדי ללמוד בסמינר הארמני לכמרים, ועבד בסדנת הצילום הארמנית שהקים יסאיי גארבאדיאן ב־1859. ב־1865, לאחר בחירתו של גארבאדיאן לפטריארך, היה קריקוריאן לצלם הראשי. קריקוריאן פרש מסדנת הצילום כנראה ב־1876, ופתח סטודיו עצמאי מסחרי לצילום ברחוב שער יפו הסמוך לחומה. לאחר שב־1882 נשא לאישה את כרימה, נזירה פרוטסטנטית מבית היתומות טליתא קומי, נודה מהקהילה הארמנית. קריקוריאן התמחה בצילומי סטודיו, ולקוחותיו היו בעיקר תיירים שהתלבשו ברוח ה"אוריינט" וצולמו בחזיתם של רקעים מצוירים. קריקוריאן צילם גם צילומי חוץ רבים, החל מצילומי ירושלים וחברון ועד תיעוד ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בירושלים ב־1898. לאחר ביקור זה הוסיף קריקוריאן לעצמו את התואר "צלם חצר המלכות הפרוסית", שהתנוסס מאז על תצלומיו. קריקוריאן חיזק את מסורת הצילום הארמני המקומי בצילומים בתשלילים בפורמטים גדולים ובצילום מקצועי, הן בסטודיו והן בצילומי החוץ.

שותפו לזמן מסוים היה ג'וזף מיטרי, והשניים החלו גם למכור חומרי צילום לצלמים חובבים. ב־1900 לערך ביקש הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני מקריקוריאן להכין לו אלבום תמונות של ארץ ישראל. בשנים 1890-1885 העסיק קריקוריאן את חליל ראאד, ועבד גם עם צלמים נוספים, כמו דאוד סבונגי מיפו, מיליטיאד סאווידס היווני ויעקב בן דב היהודי, שהגיע ארצה ב־1907. ב־1913, כשחזר בנו הובאנס מלימודים בגרמניה, העביר אליו קריקוריאן את הסטודיו שלו. הובאנס עבד בשיתוף פעולה עם קרוב משפחתו חליל ראאד עד 1933 לערך. לאחר שנפרדו המשיך הובאנס להפעיל את הסטודיו עד המלחמה ב־1948. קריקוריאן נפטר ב־1920, כך על פי הכתוב על מצבת קברו בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון, ירושלים.

מקורות:
1. עורכים: אלי שילר ומנחם לוין. הוצאת אריאל, חוברת 66-67, אב תשמ"ט, אוגוסט 1989, עמ' 108.
2. שיחה עם ג'ורג' הינטליין, ירושלים, אוקטובר, 2002.
3. The Bible and the Image: The History of Photographic in the Holy Land, 1839-1899. Nir Yeshayahu. 1985, P, 124-126.