צלמים.ות
קריסטלר ולטר
1969-1893
תקופת צילום: 1961-1933
אזור: תל אביב, ארץ ישראל
ולטר קריסטלר נולד ב־6.2.1893 בברלין, כבנם של רופא וציירת. את חוק לימודיו במסחר סיים בבית המסחר אורנשטיין את קופל. ב־1914 גויס למלחמת העולם הראשונה ונלחם בחפירות בחזית בפלנדריה, שם נפצע קשה. אחרי המלחמה התחתן בברלין והלך ללמוד גרפיקה וצילום בבית הספר לאמנות הבאוהאוס. בתום לימודיו הקים סטודיו לצילום ועיצוב. הוא עסק בקשת רחבה של תחומים, מעיצוב חלונות ראווה דרך צילום פרויקטי בנייה של אנשי הבאוהאוס ועד צילומי פנים של בתי חרושת. יחד עם מורו לשעבר בבאוהאוס, לסלו מוהולי-נאגי, שהיה גם ידידו האישי, ערך ניסויים בחדר החושך שלו בפוטוגרמות של כפתורים, ספירלות ונוצות על נייר צילום. במקביל רכש מסרטה ובאמצעותה עבד כצלם בסוכנות UFA. קריסטלר גם למד ועבד אצל ולטר ריטאו, צלם הקולנוע של פריץ לאנג, וניצב מאחורי המצלמה השנייה באפוסים הגדולים של לאנג, הקבינט של ד"ר קליגארי והניבלונגים. התחזקות הנאצים השפיעה על החלטתו להגר לארץ ישראל ב־1933. כשהגיע לכאן באשרת תייר הכין כתבה מצולמת לכתב עת גרמני. לאחר מכן הוא כצלם באולפני Missr בקהיר ועבור מפיקי סרטים שונים. בסוף אותה שנה התיישב עם משפחתו בתל אביב, ברחוב בן יהודה 21, שם הקים סטודיו לצילום. מאוחר יותר עבר לרחוב סירקין 37 בעיר.
בשיתוף עם הבמאי אריך ברוק הקים קריסטלר את תקופה, חברה להפקות קולנוע שבה הפיקו סרטי תעמולה עבור קק"ל, ביניהם הסרטים עמק זבולון, מוואדי חווארית לעמק חפר ויש תקווה לילדים. בשנת 1935 צילם קריסטלר את הסרט השני שביים הלמר לרסקי בארץ, מנגינה עברית. בתכתובות מ־1936 עם הקרנות הציוניות מוזכרים עוד שני סרטים, טיול לאורך הירדן וטיול בעמק יזרעאל, וכן סרטי פרסומת כמו זה עבור לחם שובע.
אזור: תל אביב, ארץ ישראל
ולטר קריסטלר נולד ב־6.2.1893 בברלין, כבנם של רופא וציירת. את חוק לימודיו במסחר סיים בבית המסחר אורנשטיין את קופל. ב־1914 גויס למלחמת העולם הראשונה ונלחם בחפירות בחזית בפלנדריה, שם נפצע קשה. אחרי המלחמה התחתן בברלין והלך ללמוד גרפיקה וצילום בבית הספר לאמנות הבאוהאוס. בתום לימודיו הקים סטודיו לצילום ועיצוב. הוא עסק בקשת רחבה של תחומים, מעיצוב חלונות ראווה דרך צילום פרויקטי בנייה של אנשי הבאוהאוס ועד צילומי פנים של בתי חרושת. יחד עם מורו לשעבר בבאוהאוס, לסלו מוהולי-נאגי, שהיה גם ידידו האישי, ערך ניסויים בחדר החושך שלו בפוטוגרמות של כפתורים, ספירלות ונוצות על נייר צילום. במקביל רכש מסרטה ובאמצעותה עבד כצלם בסוכנות UFA. קריסטלר גם למד ועבד אצל ולטר ריטאו, צלם הקולנוע של פריץ לאנג, וניצב מאחורי המצלמה השנייה באפוסים הגדולים של לאנג, הקבינט של ד"ר קליגארי והניבלונגים. התחזקות הנאצים השפיעה על החלטתו להגר לארץ ישראל ב־1933. כשהגיע לכאן באשרת תייר הכין כתבה מצולמת לכתב עת גרמני. לאחר מכן הוא כצלם באולפני Missr בקהיר ועבור מפיקי סרטים שונים. בסוף אותה שנה התיישב עם משפחתו בתל אביב, ברחוב בן יהודה 21, שם הקים סטודיו לצילום. מאוחר יותר עבר לרחוב סירקין 37 בעיר.
בשיתוף עם הבמאי אריך ברוק הקים קריסטלר את תקופה, חברה להפקות קולנוע שבה הפיקו סרטי תעמולה עבור קק"ל, ביניהם הסרטים עמק זבולון, מוואדי חווארית לעמק חפר ויש תקווה לילדים. בשנת 1935 צילם קריסטלר את הסרט השני שביים הלמר לרסקי בארץ, מנגינה עברית. בתכתובות מ־1936 עם הקרנות הציוניות מוזכרים עוד שני סרטים, טיול לאורך הירדן וטיול בעמק יזרעאל, וכן סרטי פרסומת כמו זה עבור לחם שובע.
ב־1939 נרשם קריסטלר כחבר בהתאחדות הצלמים המקצועיים בארץ ישראל, PPPA, וב־1941 הציג בתערוכה תצלומי פרסום – הצעות צילום למסחר ותעשייה, שארגן הארגון בחנות הספרים לוגוס בתל אביב, שהייתה בבעלותו של ולטר צדק. יש גם סדרת גלויות מרחבי הארץ בהוצאת הדר הארץ, החתומה על ידו.
קריסטלר מת ב־1.2.1961 בתל אביב. נכדתו ג'וליה טל, המתגוררת בשוויץ, הפיקה וביימה ב־2009 את הסרט Looking for Walter, המשלב חומרים ממורשתו הצילומית.
ארכיון
ארכיון תצלומי הסטילס של קריסטלר אבד ברובו. בידי המשפחה מצויות פלטות זכוכית בודדות מתקופת עבודתו בגרמניה. 161 תשלילי זכוכית וכמה תמונות משנות ה־30 וה־40 נמצאים במוזיאון ארץ ישראל, במוזיאון תל אביב, במוזיאון ישראל ובאוספים פרטיים.
מקורות
1. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 97
2. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000, עמ' 49, 152, 223, ובמאמרו של הלל טרייסטר, עמ' 292
3. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 103
קריסטלר מת ב־1.2.1961 בתל אביב. נכדתו ג'וליה טל, המתגוררת בשוויץ, הפיקה וביימה ב־2009 את הסרט Looking for Walter, המשלב חומרים ממורשתו הצילומית.
ארכיון
ארכיון תצלומי הסטילס של קריסטלר אבד ברובו. בידי המשפחה מצויות פלטות זכוכית בודדות מתקופת עבודתו בגרמניה. 161 תשלילי זכוכית וכמה תמונות משנות ה־30 וה־40 נמצאים במוזיאון ארץ ישראל, במוזיאון תל אביב, במוזיאון ישראל ובאוספים פרטיים.
מקורות
1. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 97
2. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000, עמ' 49, 152, 223, ובמאמרו של הלל טרייסטר, עמ' 292
3. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 103
-
צעיר ערבי, קריסטלר ולטר, 1935 -
גידול ירקות, קריסטלר ולטר, 1936 -
יער חדרה, קריסטלר ולטר, 1936 -
יער חדרה – עצי אקליפטוס, קריסטלר ולטר, 1936 -
גדרה, קריסטלר ולטר, 1936 -
תל אביב בבנייה, קריסטלר ולטר, 1936 -
גמל, קריסטלר ולטר, 1935 -
צעיר ערבי, קריסטלר ולטר, 1935 -
משפחה ערבית, קריסטלר ולטר, 1935 -
פועל עברי, קריסטלר ולטר, 1935 -
כפר נחום מגן דוד, קריסטלר ולטר, 1935 -
כפר נחום, קריסטלר ולטר, 1935 -
חיפה, קריסטלר ולטר, 1935 -
נמל יפו, קריסטלר ולטר, 1935 -
בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, קריסטלר ולטר, 1935 -
הקזינו בתל אביב, קריסטלר ולטר, 1935 -
גמלים בחוף הים, קריסטלר ולטר, 1935 -
חוף תל אביב, קריסטלר ולטר, 1935 -
שטח התערוכה, קריסטלר ולטר, 1934 -
אולם בתערוכה, קריסטלר ולטר, 1934 -
אריזת תפוזים, קריסטלר ולטר, 1934 -
קטיף בפרדס, קריסטלר ולטר, 1934