קנלר רולף (מיכאל)

תקופת צילום: 1980-1939
אזור: ירושלים, ארץ ישראל

רולף מיכאל קנלר נולד ב־1921 למשפחה ציונית ואמידה בברלין. כנער היה חבר בארגון הספורט בר כוכבא. בשנים 1838-1935 הוא למד גרפיקה בבית ספר יהודי פרטי לעיצוב אופנה ואמנות גרפית. המורה האוסדורף, שראה שקנלר מצייר על פי תצלומים, אמר לו שזה פלגיאט ושילך ללמוד צילום. קנלר השתלם בעבודת צילום ומעבדה אצל יוליוס גלוקשון (Gluecksohn) בברלין. לאחר מכן למד כחודשיים בקורס פרסום וצילום עיתונות (1938), ועבד כאסיסטנט במעבדת הצילום של פוטו ברנשטיין בברלין. הוא עבד באופן בלתי רשמי כמתלמד בחברת הסרטים של גבלס(UFA) , תוך שהוא מסתיר את זהותו היהודית, אך עקב התנכלויות מצד הגסטאפו עזב את גרמניה ועלה לארץ במרץ 1939.
בשנה שבה הגיע לארץ התנדב לארגון ההגנה, וצילם את אניית המעפילים פאריטה על חופי תל אביב. בחודשים אפריל עד יוני עבד כמעצב גרפי בסטודיו לעיצוב ופרסום של מכנר ווליש, ובנובמבר התנדב לצבא הבריטי אך נדחה מטעמי בריאות. הוא ירד לעזה ועבד כחודש בסטודיו של הצלם היווני מיליטיאד סאווידס. ביולי 1940 הצטרף לצוות ההסרטה של הלמר לרסקי, כשזה עבד עבור יחידת ההסרטה של ההסתדרות. לאחר מכן התקבל לצבא הבריטי, שירת בחזית צפון אפריקה ובשנת 1942 נפצע בטוברוק. בתצלומיו ניתן לראות השפעות "לרסקיאניות", שממנו למד "לא לפחד מקלוז אפ". ב־1946 סייע לעלייה הבלתי לגאלית לארץ.
לאחר ששימש עוזר צלם בסרט בית אבי, שהופק בחברת פלסטין פילם בספטמבר 1946, עבר כמפיק לחברת סרטי ארץ ישראל. ב־1947 נשא לאישה את אנני ולזוג נולדו שתי בנות, דניאלה ודורית. ב־1950 צילם עבור הסוכנות היהודית את הסרט יומן ירושלים. בשנת 1961, במשפט אייכמן, התמנה לצלם ראשי, ועדותו המרגשת של ק. צטניק במשפט ריגשה אותו עד כי נשבר נפשית. לאחר מכן עבד בחברת "ויזניוז" (אולפני הבירה) במשך כעשרים שנה וגם היה ראש הלשכה של החברה בארץ עד 1980. בנוסף לעבודתו כצלם מילא גם תפקידים של במאי, תסריטאי ומפיק עבור הטלוויזיה הישראלית.

לדברי קנלר, הוא התפרנס מצילום קולנועי כדי לממן עיסוק בצילום סטילס. את מרטין בובר, שהיה שכנו ושהשפיע עליו רוחנית, צילם בערוב ימיו. על תצלום דיוקן שצילם את הסופר חיים גורי אמר לו זה, "אתה צילמת מתחת לעור שלי", כשהוא מתכוון ליכולתו של קנלר להביע בתצלום גם את האור הפנימי של האדם. בעיני קנלר הייתה כל תמונה תמונת דיוקן, גם אם מדובר בנוף או בחפץ דומם, וכוונתו בכך ברורה בעבודותיו הטובות בשני סוגי המדיה. קנלר נפטר ב־21.7.2005 בירושלים.

תערוכות ופרסים (מבחר)
2000, ערב הוקרה, מבט על שישים שנות עבודה בצילום והסרטה, אודיטוריום מוזיאון ישראל, ירושלים / 1998, 50 שנות אמנות בישראל, תיאטרון ירושלים / 1962, השתתפות בפסטיבל הסרטים מחקר ההיסטוריה, אדינבורו, סקוטלנד / 1959, צילם את הסרט בול נולד והשתתף בפסטיבל סרטים בדרום אפריקה / 1953, פרס ראשון על הסרט יונתן וטלי, הסרט הטוב ביותר של איגוד הקולנוע הישראלי / 1943, פרס ראשון בתחרות צילום של הכוחות המשרתים במזרח התיכון

ארכיון
הארכיון הציוני, בית התפוצות, ומשפחת הצלם

מקורות
1. ערך ויקיפדיה: רולף קנלר
2. שיחה עם רולף קנלר בביתו, אוגוסט 2002
3. צלם הקוממיות, אורי דרומי, הארץ, 27.7.2005
4. רולף קנלר מספר בראיון לבני עורי (2004) על חלקו בצילום משפט אייכמן, 1961
5. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 96
6. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000
7. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 289