צלמים.ות
קלטר יצחק
1995-1903
תקופת צילום: 1980-1925
אזור: תל אביב, ארץ ישראל
יצחק קלטר נולד בעיר לנצוט בפולין, ולמד בבית ספר למדידות. הוא עלה לארץ ב־1925, ארבע שנים אחרי אחיו הבכור, הצלם יעקב בנאור-קלטר. יצחק קלטר התיישב בירושלים ועבד תחילה כמקרין סרטים בבתי קולנוע. לאחר מכן החל לעסוק בצילומי ארכיטקטורה, צילומי חוץ ופנים, וצילם גם מעט תיאטרון ואירועים. ב־1932 עבר לתל אביב והקים מעבדה ברחוב ריינס 58. מאוחר יותר עבר לרחוב מצדה 15. קלטר היה קונה כימיקלים ומכין תמיסות עבודה לבדו. הוא עבד בעיקר עם מצלמת לינהוף 4X5, וברשותו הייתה גם מצלמת רוליפלקס 6X6 דו־עינית. גם כשעבר לתל אביב המשיך לצלם עבור אדריכלים בירושלים ובחיפה.
ב־1939 נרשם קלטר כחבר באגודת הצלמים המקצועיים בארץ ישראל, ה־PPPA. בשנות ה־50 צילם עבור חברת פלפוט, ובשנות ה־60 הקים את חברת אמירפוט, שניסתה להתחרות בפלפוט. בנו של קלטר מספר שהוא חיכה לעננים שיגיעו או לאור שישתנה, וכשלא היה מרוצה היה חוזר לאותו מקום פעם שנייה ושלישית. קלטר יצא גם לטבע והתרכז בצילום גזעי עצי זית עתיקים. בשנותיו המאוחרות היו אשתו רינה ושני ילדיו נושאי כליו. אשתו, שהייתה עזר כנגדו, הייתה גם האחראית הבלעדית לריטוש התמונות שיצאו מן המעבדה. עד סוף שנות ה־80 המשיך קלטר לצלם עבור ארכיטקטים, רם כרמי ביניהם, ומאוחר יותר עבור בניהם במשרדים השונים. כמו כן צילם עבור מוסדות ובתי מלון בתל אביב ובנתניה.
אזור: תל אביב, ארץ ישראל
יצחק קלטר נולד בעיר לנצוט בפולין, ולמד בבית ספר למדידות. הוא עלה לארץ ב־1925, ארבע שנים אחרי אחיו הבכור, הצלם יעקב בנאור-קלטר. יצחק קלטר התיישב בירושלים ועבד תחילה כמקרין סרטים בבתי קולנוע. לאחר מכן החל לעסוק בצילומי ארכיטקטורה, צילומי חוץ ופנים, וצילם גם מעט תיאטרון ואירועים. ב־1932 עבר לתל אביב והקים מעבדה ברחוב ריינס 58. מאוחר יותר עבר לרחוב מצדה 15. קלטר היה קונה כימיקלים ומכין תמיסות עבודה לבדו. הוא עבד בעיקר עם מצלמת לינהוף 4X5, וברשותו הייתה גם מצלמת רוליפלקס 6X6 דו־עינית. גם כשעבר לתל אביב המשיך לצלם עבור אדריכלים בירושלים ובחיפה.
ב־1939 נרשם קלטר כחבר באגודת הצלמים המקצועיים בארץ ישראל, ה־PPPA. בשנות ה־50 צילם עבור חברת פלפוט, ובשנות ה־60 הקים את חברת אמירפוט, שניסתה להתחרות בפלפוט. בנו של קלטר מספר שהוא חיכה לעננים שיגיעו או לאור שישתנה, וכשלא היה מרוצה היה חוזר לאותו מקום פעם שנייה ושלישית. קלטר יצא גם לטבע והתרכז בצילום גזעי עצי זית עתיקים. בשנותיו המאוחרות היו אשתו רינה ושני ילדיו נושאי כליו. אשתו, שהייתה עזר כנגדו, הייתה גם האחראית הבלעדית לריטוש התמונות שיצאו מן המעבדה. עד סוף שנות ה־80 המשיך קלטר לצלם עבור ארכיטקטים, רם כרמי ביניהם, ומאוחר יותר עבור בניהם במשרדים השונים. כמו כן צילם עבור מוסדות ובתי מלון בתל אביב ובנתניה.
קלטר התרכז בצילום האדריכלות המודרנית והחדשה, בעיקר זו של השנים 1948-1930. ארכיון התצלומים שלו משקף את מיטב הארכיטקטורה של תקופת הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי, שהביא לכינוי האורבני של תל אביב – "העיר הלבנה". קלטר התווה קו צילומי שלימים זוהה איתו: צילום מדויק, קפדני, נקי, פשוט, עשיר בפרטים וטיפולוגי. בעיקשות אובססיבית יצר סדרות שזכו בשנות עבודתו להערכת אנשי הארכיטקטורה, אך לא של אוצרי הצילום. המבט והגוון הארצישראלי שנתן לתצלומיו, לצד היחס לאובייקטים המצולמים והשיטתיות שבה נקט, כמו כתבו בעזרת מצלמתו שיר הלל למודרניזם האדריכלי בארץ ישראל. יצחק קלטר נפטר ב־21.1.1995. אשתו נפטרה שלושה חודשים אחריו.
ארכיון
כ־2,500 תשלילי זכוכית והדפסי מגע, השמורים במוזיאון תל אביב לאמנות.
מקורות
1. צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים. רונה סלע, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000, עמ' 152, 227.
2. שיחה עם הבן יוסי קלטר, אוגוסט 2002.
3. שיחה עם בן המשפחה אברהם קלדור, 2019.
ארכיון
כ־2,500 תשלילי זכוכית והדפסי מגע, השמורים במוזיאון תל אביב לאמנות.
מקורות
1. צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים. רונה סלע, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000, עמ' 152, 227.
2. שיחה עם הבן יוסי קלטר, אוגוסט 2002.
3. שיחה עם בן המשפחה אברהם קלדור, 2019.
