צלמים.ות
קלוגר זולטן
1977-1896
תקופת צילום: 1958-1933
אזור: תל אביב, ארץ ישראל
זולטן קלוגר נולד ב־8.2.1896 בעיר קצ'קמט, הונגריה, לברנרד ואמיליה. הוא רכש את השכלתו כצלם בהונגריה, ופעל כצלם אוויר במלחמת העולם הראשונה בצבא האוסטרו־הונגרי. בשנות ה־20 היגר לגרמניה, שם עבד כצלם בשירותו של העיתון Berliner Illustriet Zeitung, כמו רבים מצלמיה הידועים של גרמניה באותה עת. בברלין הכיר את נחמן שיפרין, בעליה של סוכנות הצילום The Press Photo Company, וצילם עבורה.
תצלומיו של קלוגר פורסמו באירופה ובארצות הברית גם בעזרת סוכנות הצילום הגרמנית Ullstein. בעקבות פנייה של שיפרין לקרן היסוד ולקק"ל ב־1933, שבה הציע להקים בארץ "מפעל פרסום א"י ע"י צילומים בעיתונות הכללית", והסכמת הקרנות, עלו השניים לארץ והקימו בשנת 1934 את ה"חברה מזרחית לצילומים בשביל העיתונות". כתובת החברה הייתה דיזינגוף 98, תל אביב, ומטרתה המקורית הייתה לשגר תצלומים מארץ ישראל לעיתונות העולמית. בסופו של דבר סופקה מרבית העבודה לחברה על ידי קרן היסוד, הגוף שהופקד על ההתיישבות מטעם המוסדות הציוניים. קלוגר החליף בתפקיד את הצלם הראשי הקודם של קרן היסוד, שמואל יוסף שווייג. בשנים 1939-1936 יצר קלוגר אוסף של כ־1,000 תצלומי אוויר, שאותם מכר לקרנות. מ־1936, עם הקמת יישובי חומה ומגדל, הפך תיעודם לנושא המרכזי בעבודתו של קלוגר. קלוגר השתמש בעיקר במצלמת קונטסה עם נגטיבים מזכוכית (9X12 ס"מ), שהייתה אומנם מצלמה איטית לתפעול אך הצטיינה בחדות גבוהה, ומאוחר יותר השתמש גם במצלמות מהירות יותר (6X6 ס"מ ו־35 מ"מ). עקב סגנון הצילום המוזמן, ומכאן המבוים ברובו, נחשב קלוגר לצלם המרכזי של התעמולה הציונית בשנות ה־30 וה־40. סגנונו זה תועל, בהשפעת המוסדות הלאומיים, ליצירת טרמינולוגיה ציונית מגויסת, המציגה מציאות אוטופית של החלוץ היהודי הגאה, מפריח שממת הארץ.
קלוגר מביא לשיא את סגנון "הצילום החדש", שרווח אצל צלמי הקרנות הציוניות באותה תקופה, שבו ניתן לראות קומפוזיציות נקיות, משחקי אור וצל ובימוי הצילום. מאוחר יותר הצטרפו לחברה פאול גרוס ויצחק מירלין. למרות שקלוגר התקשה לתפקד תחת הנחיות הממסד הציוני, סיפר מירלין כי המוטו של קלוגר היה "בוים טוב – יותר טוב מאשר צולם גרוע".
אזור: תל אביב, ארץ ישראל
זולטן קלוגר נולד ב־8.2.1896 בעיר קצ'קמט, הונגריה, לברנרד ואמיליה. הוא רכש את השכלתו כצלם בהונגריה, ופעל כצלם אוויר במלחמת העולם הראשונה בצבא האוסטרו־הונגרי. בשנות ה־20 היגר לגרמניה, שם עבד כצלם בשירותו של העיתון Berliner Illustriet Zeitung, כמו רבים מצלמיה הידועים של גרמניה באותה עת. בברלין הכיר את נחמן שיפרין, בעליה של סוכנות הצילום The Press Photo Company, וצילם עבורה.
תצלומיו של קלוגר פורסמו באירופה ובארצות הברית גם בעזרת סוכנות הצילום הגרמנית Ullstein. בעקבות פנייה של שיפרין לקרן היסוד ולקק"ל ב־1933, שבה הציע להקים בארץ "מפעל פרסום א"י ע"י צילומים בעיתונות הכללית", והסכמת הקרנות, עלו השניים לארץ והקימו בשנת 1934 את ה"חברה מזרחית לצילומים בשביל העיתונות". כתובת החברה הייתה דיזינגוף 98, תל אביב, ומטרתה המקורית הייתה לשגר תצלומים מארץ ישראל לעיתונות העולמית. בסופו של דבר סופקה מרבית העבודה לחברה על ידי קרן היסוד, הגוף שהופקד על ההתיישבות מטעם המוסדות הציוניים. קלוגר החליף בתפקיד את הצלם הראשי הקודם של קרן היסוד, שמואל יוסף שווייג. בשנים 1939-1936 יצר קלוגר אוסף של כ־1,000 תצלומי אוויר, שאותם מכר לקרנות. מ־1936, עם הקמת יישובי חומה ומגדל, הפך תיעודם לנושא המרכזי בעבודתו של קלוגר. קלוגר השתמש בעיקר במצלמת קונטסה עם נגטיבים מזכוכית (9X12 ס"מ), שהייתה אומנם מצלמה איטית לתפעול אך הצטיינה בחדות גבוהה, ומאוחר יותר השתמש גם במצלמות מהירות יותר (6X6 ס"מ ו־35 מ"מ). עקב סגנון הצילום המוזמן, ומכאן המבוים ברובו, נחשב קלוגר לצלם המרכזי של התעמולה הציונית בשנות ה־30 וה־40. סגנונו זה תועל, בהשפעת המוסדות הלאומיים, ליצירת טרמינולוגיה ציונית מגויסת, המציגה מציאות אוטופית של החלוץ היהודי הגאה, מפריח שממת הארץ.
קלוגר מביא לשיא את סגנון "הצילום החדש", שרווח אצל צלמי הקרנות הציוניות באותה תקופה, שבו ניתן לראות קומפוזיציות נקיות, משחקי אור וצל ובימוי הצילום. מאוחר יותר הצטרפו לחברה פאול גרוס ויצחק מירלין. למרות שקלוגר התקשה לתפקד תחת הנחיות הממסד הציוני, סיפר מירלין כי המוטו של קלוגר היה "בוים טוב – יותר טוב מאשר צולם גרוע".
ב־1943 התקיימה במוזיאון תל אביב תערוכת קרן היסוד, לנשק ולמשק, פני עם וארץ. הלמר לרסקי הציג בה סדרה של דיוקנאות של חיילים המצולמים בטכניקת המראות וקלוגר הציג תצלומי אוויר של יישובים יהודים. ב־1948 היה קלוגר בין צלמי טקס הכרזת המדינה. מסיבות שונות, גם בשל העובדה שקרן היסוד חדלה להזמין ממנו תצלומים, היגר קלוגר באפריל 1958 בעקבות בנו היחיד לניו יורק, שם התפרנס בעיקר מצילום חתונות בקהילה היהודית. קלוגר מת ב־16.5.1977, לאחר שאיבד כל קשר עם הארץ. בשנת 2008 נערכה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב תערוכה רטרוספקטיבית, זולטן קלוגר – צלם ראשי, 1958-1933, באוצרותם של ד"ר רות אורן וגיא רז.
ארכיון
כ־60,000 תשלילים נותרו בארכיון החברה המזרחית לצילומים. בשנים 1970-1965 פוזר הארכיון על ידי עובדי החברה לארכיונים הלאומיים: גנזך המדינה, קק"ל, קרן היסוד, הארכיון הציוני, לע"מ וארכיון צה"ל.
מקורות
1. ערך ויקיפדיה: קלוגר זולטן
2. זולטן קלוגר – צלם ראשי: 1958-1933, עורכים: רות אורן וגיא רז, בהוצאת מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2008
3. העיניים של המדינה, דליה קרפל, הארץ, 21.5.2008
4. פרטים חדשים על זולטן קלוגר, דליה קרפל, הארץ, 20.3.2009
5. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 106
6. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000
7. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 286
ארכיון
כ־60,000 תשלילים נותרו בארכיון החברה המזרחית לצילומים. בשנים 1970-1965 פוזר הארכיון על ידי עובדי החברה לארכיונים הלאומיים: גנזך המדינה, קק"ל, קרן היסוד, הארכיון הציוני, לע"מ וארכיון צה"ל.
מקורות
1. ערך ויקיפדיה: קלוגר זולטן
2. זולטן קלוגר – צלם ראשי: 1958-1933, עורכים: רות אורן וגיא רז, בהוצאת מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2008
3. העיניים של המדינה, דליה קרפל, הארץ, 21.5.2008
4. פרטים חדשים על זולטן קלוגר, דליה קרפל, הארץ, 20.3.2009
5. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 106
6. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000
7. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 286
-
ניצולי שואה ממחנה בוכנוואלד, מגיעים לנמל חיפה, קלוגר זולטן, 1945 -
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, במוזאון תל אביב בשד' רוטשילד. ראש הממשלה דוד בן גוריון קורא את מגילת עצמאות ישראל, ביום הכרזת המדינה, קלוגר זולטן, 1948 -
יהודים תימנים ממתינים בנמל התעופה בעדן, תימן, למטוס שיעלה אותם למדינת ישראל, קלוגר זולטן, 1949 -
הריסות בתים בעיר צפת, בעקבות מלחמת העצמאות, קלוגר זולטן, 1949 -
עובד רכבת ישראל מפעיל את מתגי מסילת הברזל, קלוגר זולטן, 1948 -
עולה מתימן, תושבת מושב אלישיב בעמק חפר, קלוגר זולטן, 1937 -
חרדים לומדים גמרא בכפר חבד, קלוגר זולטן, 1949 -
עולים מתימן גרים באוהלים בשכונה חדשה בראשון לציון, קלוגר זולטן, 1945 -
נערים מתפללים בבית הכנסת של בית הספר "בילו" בתל אביב, קלוגר זולטן, 1947 -
צעירים מ"עליית הנוער" בגרמניה, רוקדים הורה בקיבוץ עין חרוד, קלוגר זולטן, 1936 -
מלחמת העצמאות. בצילום, זוג טירונים בצה"ל, חייל וחיילת, קלוגר זולטן, 1948 -
מלחמת העצמאות. בצילום, חיילי חטיבת גבעתי, קלוגר זולטן, 1948 -
שיעור פיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, קלוגר זולטן, 1935 -
חברי מועדון הגלישה "הגמל המעופף", במהלך שיעור מכונאות כלי טיס, קלוגר זולטן, 1941 -
סוורים בנמל תל אביב, קלוגר זולטן, 1938 -
קבוצה של "ילדי טהרן" ממתינה לרכבת בעתלית, קלוגר זולטן, 1943 -
שוטר במשטרת היישוב היהודי מפטרל על סוסו סמוך לכנרת, קלוגר זולטן, 1938 -
חלוצים בדרכם לעבוד בשדות בקיבוץ גבעת ברנר, קלוגר זולטן, 1937 -
תימני קשיש תוקע בשופר, קלוגר זולטן, 1947 -
הפגנה ברחוב בן יהודה בתל אביב, נגד מדניות "הספר הלבן" של שלטונות המנדט, קלוגר זולטן, 1939