צלמים.ות
קורבמן שמעון
1978-1887
תקופת צילום: 1936-1919
אזור: תל־אביב, ארץ־ישראל
מפעלו הצילומי הייחודי של שמעון קורבמן התגלה לאחר מותו, אז נמצאו במזוודה מתחת למיטתו בביתו בתל־אביב תשלילי הצלולואיד שצילם במשך כ־27 שנים. קורבמן נולד במינסק לאב רוקח, היגר לארה"ב ב־1909 ולמד באוניברסיטה במישיגן, דטרויט, בשנים 1916-1915. הוא שב לרוסיה ועלה לארץ לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב־1919. אז עבד בחקלאות בעמק הירדן, נסע למצרים, שב לארץ ולימד אנגלית במקווה ישראל. לאחר מכן התמקם בתל־אביב, וחבר לקבוצת חברה טראסק הבוהמיינית. קורבמן פעל בצילו של הצלם אברהם סוסקין וללא סטודיו משלו. הוא השתמש במצלמת חובבים מסוג Folding Autographic Brownie תוצרת קודאק, בפורמט 5X3 אינץ', שאפשרה לרשום פרטים בשולי סרט הצילום. עוד היו ברשותו חצובה ומנגנון השהיה (טיימר).
מבט מעמיק בתצלומיו מגלה את עבודתו של אחד הצלמים המרגשים והאנושיים שפעלו בארץ בשנות ה־20. תצלומיו חושניים, בחלקם אף הומו־ארוטיים, כשנושאי תצלומיו ואופן צילומם שונים מאלה של מרבית צלמי התקופה. קורבמן צילם תחרויות ספורט רבות, אירועי פורים, תצלומי דיוקן עצמי, מצבות בבתי קברות, גברים בעירום חלקי ומלא, דיוקנאות נשים, חולי נפש, גני ילדים, ילדים משתוללים ורחצה בים, אך גם אירועים ציוניים ולאומיים, ביניהם טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים ב־1918 ומנהג "תשליך" בחוף הים של תל אביב ב־1926. קורבמן היה בעל חוש הומור, ונהג לשרבט את חתימתו על שולי התשלילים. לעיתים אף הוסיף בדיחה או חידוד בנוסח: "אלדמע – בכניסתו לעולם האמת... ו' חשוון, תרפ"ו".
אזור: תל־אביב, ארץ־ישראל
מפעלו הצילומי הייחודי של שמעון קורבמן התגלה לאחר מותו, אז נמצאו במזוודה מתחת למיטתו בביתו בתל־אביב תשלילי הצלולואיד שצילם במשך כ־27 שנים. קורבמן נולד במינסק לאב רוקח, היגר לארה"ב ב־1909 ולמד באוניברסיטה במישיגן, דטרויט, בשנים 1916-1915. הוא שב לרוסיה ועלה לארץ לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב־1919. אז עבד בחקלאות בעמק הירדן, נסע למצרים, שב לארץ ולימד אנגלית במקווה ישראל. לאחר מכן התמקם בתל־אביב, וחבר לקבוצת חברה טראסק הבוהמיינית. קורבמן פעל בצילו של הצלם אברהם סוסקין וללא סטודיו משלו. הוא השתמש במצלמת חובבים מסוג Folding Autographic Brownie תוצרת קודאק, בפורמט 5X3 אינץ', שאפשרה לרשום פרטים בשולי סרט הצילום. עוד היו ברשותו חצובה ומנגנון השהיה (טיימר).
מבט מעמיק בתצלומיו מגלה את עבודתו של אחד הצלמים המרגשים והאנושיים שפעלו בארץ בשנות ה־20. תצלומיו חושניים, בחלקם אף הומו־ארוטיים, כשנושאי תצלומיו ואופן צילומם שונים מאלה של מרבית צלמי התקופה. קורבמן צילם תחרויות ספורט רבות, אירועי פורים, תצלומי דיוקן עצמי, מצבות בבתי קברות, גברים בעירום חלקי ומלא, דיוקנאות נשים, חולי נפש, גני ילדים, ילדים משתוללים ורחצה בים, אך גם אירועים ציוניים ולאומיים, ביניהם טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים ב־1918 ומנהג "תשליך" בחוף הים של תל אביב ב־1926. קורבמן היה בעל חוש הומור, ונהג לשרבט את חתימתו על שולי התשלילים. לעיתים אף הוסיף בדיחה או חידוד בנוסח: "אלדמע – בכניסתו לעולם האמת... ו' חשוון, תרפ"ו".
תצלומיו האחרונים מתוארכים ל־1936, וייתכן שהפסיק לצלם, כמו רבים מבני דורו, בעת עליית הצלמים היקים לארץ עם עליית הנאצים ב־1933. קורבמן נפטר ב־1978 בדירתו ברחוב אחד העם 32, תל־אביב. האוסף שהתגלה מתחת למיטתו הועבר בזמנו למוזיאון העיר תל אביב על ידי האפוטרופוס הכללי למשמרת, ונמצא כיום במוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב. בארכיון מוזיאון ארץ־ישראל רשומים 1,878 תשלילים ותמונות, מתוכם כ־960 תשלילים עברו דיגיטציה.
ב־1982 הציג מוזיאון תל־אביב את תצלומיהם של סוסקין וקורבמן, אלה צד אלה. אוצר התערוכה היה מיכה בר-עם. ב־2004 נערכה במוזיאון ארץ־ישראל התערוכה קורבמן – צלם תל אביבי אחר, 1919-1936. אוצרת התערוכה הייתה בתיה כרמיאל.
מקורות
1. שיחה עם רפי סוסקין, 1999.
2. התמונות הטמונות. במחנה נח"ל, 1(129), 11.8.62, עמ' 17-16.
3. קורבמן – צלם תל אביבי אחר, 1919-1936, קטלוג התערוכה. אוצרת: בתיה כרמיאל. מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב, 2004.
4. אוסף הצלם, בארכיון מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב.
5. Documentors of the Dream, Pioneer Jewish Photographers in the Land of Israel, 1890-1933. Vivienne Silver-Brody. The Magnes Press, The Hebrew University, Jerusalem & the Jewish Publication Society, Philadelphia, 1998. P 207-209.
ב־1982 הציג מוזיאון תל־אביב את תצלומיהם של סוסקין וקורבמן, אלה צד אלה. אוצר התערוכה היה מיכה בר-עם. ב־2004 נערכה במוזיאון ארץ־ישראל התערוכה קורבמן – צלם תל אביבי אחר, 1919-1936. אוצרת התערוכה הייתה בתיה כרמיאל.
מקורות
1. שיחה עם רפי סוסקין, 1999.
2. התמונות הטמונות. במחנה נח"ל, 1(129), 11.8.62, עמ' 17-16.
3. קורבמן – צלם תל אביבי אחר, 1919-1936, קטלוג התערוכה. אוצרת: בתיה כרמיאל. מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב, 2004.
4. אוסף הצלם, בארכיון מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב.
5. Documentors of the Dream, Pioneer Jewish Photographers in the Land of Israel, 1890-1933. Vivienne Silver-Brody. The Magnes Press, The Hebrew University, Jerusalem & the Jewish Publication Society, Philadelphia, 1998. P 207-209.
-
סמליל המעיד על היות קורבמן צלם חובב, קורבמן שמעון, 1929 -
קורבמן מעשן נרגילה ולוגם קפה שחור בשדרה ביפו, קורבמן שמעון, 1924 -
המתאגרף יוסף בלנק, קורבמן שמעון, 1922 -
ולטר פרנקל, זוכה המרתון הראשון, רץ בסביבות נס ציונה, קורבמן שמעון, 1934 -
שוער הפועל תל אביב, וילי ברגר, במשחק הגמר על הגביע הארצי-ישראלי, קורבמן שמעון, 1928 -
חגיגת יום-הולדת ב"שבע תחנות", קורבמן שמעון, 1929 -
צפורה צברי, "אסתר המלכה העברייה" לשנת 1928. משמאל: כד הקרמיקה שבו זכתה, קורבמן שמעון, 1928 -
טקס האזכרה ליוסף טרומפלדור בעלייה השנייה לתל-חי, י"א באדר תרפ"ט, קורבמן שמעון, 1929 -
רינה ניקובה במופע בלט סולו, בית העם, קורבמן שמעון, 1927 -
הכנר ישה חפץ, בית העם, קורבמן שמעון, 1926 -
פועלות "דופקות חצץ" ברחוב נחלת בנימין, קורבמן שמעון, 1926 -
רוכל תימני בעגלה נודדת למכירת "זרעונים" ברישיון, קרן הרחובות הרצל ואחד העם, קורבמן שמעון, 1926 -
תצלום במסגרת דמוית עלה, קורבמן שמעון, 1923 -
שניים מבוגרי המחזור הראשון בעברית במקווה-ישראל, קורבמן שמעון, 1921 -
אברהם צבי במספרתו, רחוב לילינבלום 26, קורבמן שמעון, 1923 -
משפחת טוביו וילדם, שדרות רוטשילד, קורבמן שמעון, 1921 -
קורבמן (משמאל) מחופש לערבי במסיבת פורים פרטית, קורבמן שמעון, 1925 -
על מגרש רוטנברג, קורבמן שמעון, 1922 -
צמד נשים ב"בגדי רחיצה", כלשון הצלם, משכשכות במים, קורבמן שמעון, 1921 -
הקצין לוי ושוטר עירוני על החוף, קורבמן שמעון, 1923 -
קורבמן לקראת צילום, קורבמן שמעון, 1920-1929