צלמים.ות
קהווג'יאן איליה
1999-1910
תקופת צילום: 1990-1930
אזור: ירושלים, פלשתינה
איליה קהאוואג'יאן נולד ב־1910 באורפה שבארמניה (טורקיה), והיה ניצול רצח העם הארמני בידי הטורקים ב־1915. הוא שהה פרק זמן במרדין סיטי שעל גבול עיראק, שם נמכר כעבד למשפחתו של נפח מקומי. ארגון אמריקאי בשם American Near East Relief Association אסף אותו ב־1918 מכנסייה סורית והחזיר אותו לאורפה, שהייתה אז בידי צרפתים ובריטים. לאחר מכן הועבר בין בתי יתומים בסוריה, לבנון, נצרת וירושלים. כשחיפש את משפחתו לא מצא דבר. הוא רק זכר שהייתה לאביו חנות עם שקים של קפה, ולכן קראו לו "קהאווא־ג'יאן" – איש הקפה. הוא המשיך בנדודיו ללבנון, שם שהה כשנה, ומשם המשיך עם קבוצת יתומים ארמנים לנצרת. כשנשאל במה הוא רוצה לעסוק השיב שהוא רוצה לעסוק בצילום. בשנת 1924 נשלח למנזר הארמני בירושלים העתיקה, שם עבד ולמד צילום בסדנת הצילום הארמנית בירושלים. הוא גם היה כנראה אסיסטנט של הצלם ג'וזף טומאיאן.
קהאוואג'יאן החל לצלם בירושלים וברחבי הארץ. הוא צילם צילום תיעודי והשתדל לא לנקוט עמדה ביחס לסכסוך היהודי־פלסטיני, על אף שרוב תמונותיו מתעדות את המציאות היום־יומית של התושבים הערבים – משחקי שחמט, שיט בירדן, דייגים בעזה, הטענת פרי הדר בנמל יפו, שוק ביום שישי ליד המעיין – ורובן מצולמות בסביבות ירושלים. קהאוואג'יאן היה גם צלם אוויר בחיל האוויר הבריטי בתקופת המנדט.
אזור: ירושלים, פלשתינה
איליה קהאוואג'יאן נולד ב־1910 באורפה שבארמניה (טורקיה), והיה ניצול רצח העם הארמני בידי הטורקים ב־1915. הוא שהה פרק זמן במרדין סיטי שעל גבול עיראק, שם נמכר כעבד למשפחתו של נפח מקומי. ארגון אמריקאי בשם American Near East Relief Association אסף אותו ב־1918 מכנסייה סורית והחזיר אותו לאורפה, שהייתה אז בידי צרפתים ובריטים. לאחר מכן הועבר בין בתי יתומים בסוריה, לבנון, נצרת וירושלים. כשחיפש את משפחתו לא מצא דבר. הוא רק זכר שהייתה לאביו חנות עם שקים של קפה, ולכן קראו לו "קהאווא־ג'יאן" – איש הקפה. הוא המשיך בנדודיו ללבנון, שם שהה כשנה, ומשם המשיך עם קבוצת יתומים ארמנים לנצרת. כשנשאל במה הוא רוצה לעסוק השיב שהוא רוצה לעסוק בצילום. בשנת 1924 נשלח למנזר הארמני בירושלים העתיקה, שם עבד ולמד צילום בסדנת הצילום הארמנית בירושלים. הוא גם היה כנראה אסיסטנט של הצלם ג'וזף טומאיאן.
קהאוואג'יאן החל לצלם בירושלים וברחבי הארץ. הוא צילם צילום תיעודי והשתדל לא לנקוט עמדה ביחס לסכסוך היהודי־פלסטיני, על אף שרוב תמונותיו מתעדות את המציאות היום־יומית של התושבים הערבים – משחקי שחמט, שיט בירדן, דייגים בעזה, הטענת פרי הדר בנמל יפו, שוק ביום שישי ליד המעיין – ורובן מצולמות בסביבות ירושלים. קהאוואג'יאן היה גם צלם אוויר בחיל האוויר הבריטי בתקופת המנדט.
קהאוואג'יאן צילם גם התיישבות יהודית חדשה, כמו יישובי חומה ומגדל ויהודים בעיר העתיקה, ותיעד אירועים שהיו חלק מהסכסוך היהודי־ערבי, למשל משוריין יהודי פגוע בבאב אל וואד במלחמת העצמאות.
ב־1933 החל לעבוד בפוטו חנניה, שהיה בבעלותה של משפחה ערבית נוצרית ברחוב שער יפו. ב־1942 קנה את החנות, וב־1949 פתח סטודיו לצילום, Elia Photo Service, ברחוב אל־חנקה 14 שברובע הנוצרי בעיר העתיקה. ב־1933 גילה קהאווג'יאן את אחותו בחלב, סוריה, ואז נודע לו ששמו המקורי היה סולוקג'יאן. ב־1936 נשא לאישה ארמנית שהכיר בחלב. לבני הזוג נולדו חמישה ילדים, ביניהם ג'ורג' (קבורק), יליד 1946, המפעיל עד היום את Elia Photo Service ומחזיק בארכיון התמונות והתשלילים של אביו. שני בניו של ג'ורג' – איליה ורובי – מצלמים אף הם ועוזרים בעבודה בחנות.
איליה קהאוג'יאן צילם עד סוף שנות ה־80 ונפטר ב־13.4.1999.
מקורות
1. ערך ויקיפדיה: אליה קהואג'יאן
2. העד האחרון של שואת הארמנים, יגאל סרנה, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, 1995
3. מרחב של מרחקים, עמי שטייניץ, סטודיו – מגזין לאמנות, 113, 2000, עמ' 59-45
4. שיחה עם רובי קהאווג'יאן, ספטמבר, 2002
5. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000, עמ' 173-171
ב־1933 החל לעבוד בפוטו חנניה, שהיה בבעלותה של משפחה ערבית נוצרית ברחוב שער יפו. ב־1942 קנה את החנות, וב־1949 פתח סטודיו לצילום, Elia Photo Service, ברחוב אל־חנקה 14 שברובע הנוצרי בעיר העתיקה. ב־1933 גילה קהאווג'יאן את אחותו בחלב, סוריה, ואז נודע לו ששמו המקורי היה סולוקג'יאן. ב־1936 נשא לאישה ארמנית שהכיר בחלב. לבני הזוג נולדו חמישה ילדים, ביניהם ג'ורג' (קבורק), יליד 1946, המפעיל עד היום את Elia Photo Service ומחזיק בארכיון התמונות והתשלילים של אביו. שני בניו של ג'ורג' – איליה ורובי – מצלמים אף הם ועוזרים בעבודה בחנות.
איליה קהאוג'יאן צילם עד סוף שנות ה־80 ונפטר ב־13.4.1999.
מקורות
1. ערך ויקיפדיה: אליה קהואג'יאן
2. העד האחרון של שואת הארמנים, יגאל סרנה, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, 1995
3. מרחב של מרחקים, עמי שטייניץ, סטודיו – מגזין לאמנות, 113, 2000, עמ' 59-45
4. שיחה עם רובי קהאווג'יאן, ספטמבר, 2002
5. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000, עמ' 173-171