צדק ולטר

תקופת צילום: 1973-1933
אזור: תל אביב, ארץ ישראל

ולטר צדק נולד ב־26.3.1900 בברלין וגדל בבית משפחה אתאיסטית בעלת נטיות סוציאל־ דמוקרטיות (אביו ייסד את ארגון הרופאים הסוציאליסטים). חברו לספסל הלימודים בתיכון היה גרשום שלום. הוא לא גויס לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה ולמד כלכלה בברלין. הוא הפסיק את לימודיו מסיבות אישיות, וב־1919 עבר למינכן. בזמן מהומות הספרטיסטיים נעצר, ולאחר שחרורו חזר לברלין והתחיל ללמוד מסחר בספרים. כעבור שנה הוצע לו לנהל בית מסחר לספרים. במקביל כתב ביקורות ספרים עבור העיתון Berliner Tageblatt ועבד כעורך של כתבי עת. ב־1925 מונה לעורך הפובליציסטיקה של ה־Berliner Tageblatt, ובתפקידו זה הצליח לרכוש עבור העיתון מאמרים וציורים מדמויות מובילות מחיי התרבות בגרמניה של אותם ימים, ביניהם תומאס מאן, קורט ווייל, ארווין פיסקטור ומוהולי-נאגי. ב־1930 הצטמצמה פעילות העיתון עקב המצב הכלכלי, וצדק פתח סוכנות ידיעות פרטית משלו - מערכת מרכזית לעיתונים גרמניים. באותה שנה נפל מסוס והשתמש כצלם כמעט רק ביד שמאל. עם עליית הנאצים לשלטון נפלה הסוכנות קורבן לחוקים האנטי־יהודיים. צדק נעצר, אבל אחרי חודש הצליח להשתחרר בערבות. הוא ברח להולנד, ובעזרת אחותו שגרה בארץ ישראל הצליח להשיג אשרת עליה לארץ בדצמבר 1933.
בארץ החל צדק לעסוק בצילום גם עקב אי ידיעת השפה העברית. כבר עם עלייתו שכר העיתון דבר את שירותיו כדי שיהיה, לראשונה בתולדות העיתון, עורך הצילום שלו, אולם מסיבות טכניות לא יצא המינוי אל הפועל. בשנים 1948-1934 היה צדק צלם עיתונות עצמאי, והשתמש בעיקר במצלמת לייקה. "כבר ביום הראשון של הפרעות ב־1936 הצלחתי להגיע עם האופניים לאחד מן המוקדים העיקריים [...] לצלם שם היה אסור בהחלט. חיברתי את המצלמה להגה האופניים, וכך יכולתי לצלם בלי לעורר תשומת לב. לעיתים קרובות נכנסתי לבתים, צלצלתי בדלתות וצילמתי מהחלונות ומהמרפסות".

כעיתונאי במקור ייחס צדק חשיבות רבה לטקסט הכתוב לצד התצלומים. צדק ומשפחתו התגוררו אז ברחוב בן יהודה 28 בתל אביב, והוא פתח שם גם חנות למכירת ספרים עתיקים. בחנות, שנקראה לוגוס, נערכו גם תערוכות צילום. במרץ 1939 יצא צדק עם מייסדי חניתה ותיעד את הקמת הקיבוץ. בתצלומיו משנים אלה ניתן לראות קומפוזיציות נקיות, משחקי אור וצל ובימוי התצלום ברוח "הצילום החדש", שרווח אצל צלמי הקרנות הציוניות באותה תקופה. ב־8 במאי 1939 הקים צדק בתל אביב את התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ ישראל – PPPA (Palestine Professional Photographers Association). ההתאחדות הייתה פעילה עד סוף שנת 1941, ומיטב הצלמים שפעלו בארץ, רובם יוצאי גרמניה או ארצות מרכז אירופה, היו חברים בה. צדק הפסיק לצלם ב־1948 וב־1953 עבר להתגורר בחולון, כשהוא ממשיך לנהל את לוגוס, שפעלה עד 1973. ב־1988 הסתכם מחקר שערך הנו לוי על צדק בספר ובתערוכה שהוצגה בפרנקפורט, ברלין ובודפשט, וב־1992 בגלריה עמי שטייניץ בתל אביב.
צדק נפטר ב־22.12.1992. אשתו יטי, שליוותה אותו לאורך הדרך, נפטרה ב־2002.

ארכיון
כ־8,000 תשלילים מסודרים באוסף פרטי.

מקורות
1. ערך ויקיפדיה: ולטר צדק
2. ערבים, יהודים ואנגלים בפלסטינה, צילומים מהשנים 1941-1935, קטלוג התערוכה אין זו אוטופיה, גלריה עמי שטייניץ, תל אביב, 1992 (התערוכה נאצרה במקור על ידי האנו לוי ב־1988, והוצגה גם בפרנקפורט, ברלין ובודפשט).
3. בדידותו הולכת וגוברת של יקה, אורלי תורן, כל העיר, 23.1.1987, עמ' 59-58
4. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000
5. Jerusalem Post, 24.12.1988, P. 12
6. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 505