פכטר משה

תקופת צילום: 1920-1909
אזור: נס ציונה, השרון, יהודה

משה פכטר נולד בעיר סמיאטיץ' (Siemiatycze), פולין כיום, אז בשלטון רוסיה הצארית. הוא הצטרף לתנועה הציונית, ועם זאת תמך גם במהפכנים בממלכת רוסיה; עקב כך נרדף בידי המשטרה הרוסית ונאסר לזמן רב, דבר שפגע בבריאותו, ולצערו נוכח שלא יוכל להגשים את חלומו להיות איכר בארץ ישראל. עקב כך החליט ללמוד מלאכה שתאפשר לו לחיות בארץ בכבוד, ובחר בצילום. הוא קנה מצלמה יקרה וציוד מעבדה, ועלה לארץ בשנת תרס"ט (1909). הוא הגיע למושבה נס ציונה ועבד כצלם נודד בשרון וביהודה. נראה היה לו כי הצליח להגשים את חלומו עד "מאורע סג'רה". מפלגת פועלי ציון החליטה לקיים בסג'רה את ועידתה השנתית, בימי חול המועד פסח תרס"ט. פכטר, שהיה מפעילי המפלגה, התכונן להשתתף בוועידה ולצלם את משתתפיה ואת נופי הגליל. הוא הגיע לחיפה עם ציוד הצילום שלו. יצחק בן-צבי, חברו למפלגה וידידו, ולימים הנשיא השני של מדינת ישראל, סיפר שפכטר התעכב ולא יצא לדרך עם חבריו. פכטר, שביקש להגיע בזמן לסדר פסח, שכר חמר ערבי, שעל חמורו הועמסו המצלמה ומכשיריה, ויחד עם חבר יצא בערב פסח לסג'רה (5.4.1909).

בדרך ארבו להם ערבים מכפר כָּנָא והתנפלו עליהם. פכטר סירב להיכנע, והתגונן באקדח הבראונינג שלו עד שאזלה תחמושתו. אז נאלצו הוא וחברו לברוח. המצלמה וציודה, בשווי של 800 פרנק, נבזזו. בשארית כוחותיו הגיע פכטר לסג'רה, ועל שולחן הסדר הודיע על השוד. למחרת נודע שאחד מהפורעים מת מפצעיו. היה ברור שהערבים ירצו לנקום את דמו וחייו של פכטר בסכנה. חבריו הבריחו אותו לנמל חיפה ומשם היגר חזרה לפולין.
פכטר עבד זמן מה בגרמניה כצלם, וב־1912 התחתן עם יהודית. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לסמיאטיץ', שם פעל לטובת הציבור, אך משזכתה פולין בעצמאותה האשימו אותו הפולנים בבגידה במולדת בעוון שירותו את הציבור תחת שלטון הכיבוש הגרמני והסובייטי. פכטר נאסר ועונה, ועקב בריאותו הרופפת מת כשהוא בן 35 שנים בלבד. בנו, בן-עמי פכטר, נפל במלחמת העצמאות.

מקור
גורלו של צלם – משה פכטר, יעקב הלחמי, אתר מקוון: בית הספר העברי, 27.5.2018