סרגוסטי ענת

תקופת צילום: 1993-1980
אזור: ישראל, המזרח התיכון

ענת סרגוסטי נולדה בירושלים ב־8 ביולי 1953 ומתגוררת בתל־אביב. סרגוסטי היא עיתונאית, פובליציסטית, משפטנית, פעילת שלום וזכויות אדם, עורכת ספרים ויוצרת דוקומנטרית ומנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים בישראל. היא למדה לשון עברית ותיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים (1976), צילום במכללת הדסה בירושלים (1980), תואר ראשון במשפטים במכללה האקדמית ברמת גן (1999) ותואר שני במשפטים באוניברסיטת תל־אביב (2000). היא הייתה מעצבת תלבושות בטלוויזיה הישראלית, צלמת וחברת מערכת שבועון העולם הזה (1985-1980) ורכזת מערכת של השבועון (1990-1985). במסגרת עבודתה סיקרה את האירועים החשובים ביותר של העשור: פינוי ימית וחבל סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים; מלחמת לבנון הראשונה; פרישתו של מנחם בגין מראשות הממשלה; מערכות הבחירות; האינתיפאדה הראשונה ועוד. במלחמת לבנון הראשונה (1982) היה שותפה יחד עם אורי אבנרי ושרית ישי לריאיון ראשון עם יאסר ערפאת, ראש אש"ף, בביירות. לאחר מכן הייתה מפיקה מקומית של רשת הטלוויזיה היפנית ASAHI T.V. (1993-1991), כתבת טלוויזיה בחברת החדשות של ערוץ 2 (1997-1995), עורכת חדשות ומגזין חדשות סוף השבוע של חברת החדשות (1999-1997) ועורכת בכירה ועורכת מהדורות החדשות ומגזין אולפן שישי בערוץ 2 (2000).
בשנת 2009 הוצגה התערוכה ענת סרגוסטי - תצלומים מ'העולם הזה', 1993-1980, בגלריה לאמנות שבמכללה האקדמית ספיר במסגרת כנס שדרות לחברה. בשנים 2024-2023 כיהנה כאוצרת עדות מקומית – תערוכת צילומי העיתונות והתיעוד במוז"א – מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב.
למרבה הצער, כל התשלילים של יותר מעשר שנות עבודתה של ענת סרגוסטי בשבועון העולם הזה נעלמו לבלי שוב, ולכן בחירת הצילומים כאן נעשתה על בסיס מעט עבודות מודפסות שנותרו לה ונסרקו לצורך הצגתן באתר.

"הגעתי לצילום די במקרה. כסטודנטית לתיאטרון וללשון עברית, התחלתי לעבוד כמעצבת תלבושות במחלקת הדרמה של הטלוויזיה הישראלית. העשייה הלהיבה אותי יותר מאשר הלימודים העיוניים, כשהעיסוק במדיום ויזואלי פתח לי את האופקים והצילום הייתה בחירה במקצוע בלתי שגרתי עם אפשרויות רחבות [...] המצלמה היא אובייקט כמעט אלים, בעל נוכחות מאוד דומיננטית המכתיבה דפוסי התנהגות אחרים. עבודתי כצלמת עיתונות בשבועון העולם הזה אפשרה לי מרחב פעולה מגוון ביותר: יכולתי לצלם אירועים חברתיים, חדשותיים, מלחמתיים, ביטחוניים ומדיניים. עבודה בשבועון חדשות מאפשרת הסתכלות מעמיקה יותר על האירועים החדשותיים, מכיוון שכל אירוע נבחן לאורך שבוע ולא ביום עצמו. תפיסת העולם שלי כצלמת היא מעורבות מינימלית במציאות. כל עיסוקי בצילום היה צילומי חוץ. בניגוד לדעה שעדיין רווחת, אין צילום אובייקטיבי. כל צלם, מנותק ככל שיהיה, בוחר את הפריים וממסגר את קטע המציאות שאותו הוא רוצה להנציח. הבחירה ללחוץ על הסגר בזמן שהוא לוחץ היא סוג של בחירה סובייקטיבית. הצילום הסופי שמודפס הוא תוצאה של שרשרת ארוכה של בחירות סובייקטיביות, שתוצאתן היא אמירתו של הצלם." (ענת סרגוסטי, 2001)

תערוכות קבוצתיות (מבחר)
2023, ימי זעם, גלריה מנשר, תל אביב / 2015, דרייב־אין – צילום ישראלי בשנות השמונים, מוזיאון אשדוד לאמנות / 2001, מראה מקום – מאה שנות צילום בארץ ישראל, מוזיאון מאנה כץ, חיפה / 1989, חמישה צלמים, החברה הישראלית, מוזיאון חיפה / 1987, האינתיפאדה, גלריית הקיבוץ, תל אביב / 1986, הביאנלה הראשונה לצילום, המשכן לאמנות, עין חרוד / 1982, מלחמת לבנון, הגלריה הלבנה, תל אביב

פרסים
2016, אות הגיבור האלמוני על שם מרטין לותר קינג / 2001, מלגת לימודים לשנה ע"ש יוברט האמפרי מטעם משרד החוץ של ארה"ב / 1980, פרס ע"ש גייל רובין, מכללת הדסה, ירושלים

מקורות
1. ויקיפדיה
2. צלמי הארץ, הקיבוץ המאוחד + מפה, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 198