צלמים.ות
ריסאס סטודיו
ריסאס, איברהים / 1971-1900
ריסאס, חליל / 1974-1926
תקופת צילום: 1974-1918
אזור: ירושלים, פלשתינה א"י, המזרח התיכון
סטודיו ריסאס (Photo Rissas) שכלל חנות וסטודיו הוקם ליד רחוב שער יפו בירושלים על ידי איברהים ריסאס שהיה מוסלמי והחל לצלם ב-1918. הסטודיו פעל לצד צלמים מקומיים נוספים שפעלו באותו רחוב בהם חליל ראאד וגראבאד קריקוריאן. איברהים היה חבר באיגוד הצלמים הפלסטינים של ירושלים והסביבה שהוקם בדצמבר 1944 כדי להגן על אינטרסים משותפים. אחרי מלחמת 1948 עבר הסטודיו לאזור שער שכם. חליל בנו צילם עד 1954 באזור ירושלים בעיקר עבור Associated Press, וגם עבור העיתון המצרי Al Hillal ו Palestine Post והתמקד בצילום אירועים וחדשות. לאחר מכן נסע לסעודיה ועבד שם כצלם. ב-1956 חזר חליל לירושלים והשניים קיבלו רשות לצלם תיירים במסגד אל אקצה החל ב-1959. הם העבירו ב-1967 את חנות הצילום לרחוב אל- זהרה. איברהים היה מחלוצי הצילום הפלסטיני בירושלים בתחילת המאה העשרים ועסק בעיקר בצילום סטודיו וחליל, בנו, היה מראשוני צלמי העיתונות הפלסטינים לצד עלי זערור שיצאו לשטח בשנות הארבעים והם עמוד תיכון בהיסטוריה של הצילום הפלסטיני. תמונות הנושאות את החותמת של הסטודיו נלקחו ונתפסו על ידי קצין ישראלי בשכונת ממילא שבקרבת העיר העתיקה כבר במלחמת 1948 ואחרים במלחמת 1967 והם הגיעו לארכיון ההגנה ולארכיון יד בן צבי. תצלומיו של ריסאס פורסמו בשני גיליונות של עיתון "במחנה", ביוני 1949 תחת הכותרת "תמונות והנסתר מבעד לעדשות ערביות". וב-10.5.1951 תחת הכותרת "מלחמת ירושלים – תצלומים מן הצד הערבי".
ריסאס, חליל / 1974-1926
תקופת צילום: 1974-1918
אזור: ירושלים, פלשתינה א"י, המזרח התיכון
סטודיו ריסאס (Photo Rissas) שכלל חנות וסטודיו הוקם ליד רחוב שער יפו בירושלים על ידי איברהים ריסאס שהיה מוסלמי והחל לצלם ב-1918. הסטודיו פעל לצד צלמים מקומיים נוספים שפעלו באותו רחוב בהם חליל ראאד וגראבאד קריקוריאן. איברהים היה חבר באיגוד הצלמים הפלסטינים של ירושלים והסביבה שהוקם בדצמבר 1944 כדי להגן על אינטרסים משותפים. אחרי מלחמת 1948 עבר הסטודיו לאזור שער שכם. חליל בנו צילם עד 1954 באזור ירושלים בעיקר עבור Associated Press, וגם עבור העיתון המצרי Al Hillal ו Palestine Post והתמקד בצילום אירועים וחדשות. לאחר מכן נסע לסעודיה ועבד שם כצלם. ב-1956 חזר חליל לירושלים והשניים קיבלו רשות לצלם תיירים במסגד אל אקצה החל ב-1959. הם העבירו ב-1967 את חנות הצילום לרחוב אל- זהרה. איברהים היה מחלוצי הצילום הפלסטיני בירושלים בתחילת המאה העשרים ועסק בעיקר בצילום סטודיו וחליל, בנו, היה מראשוני צלמי העיתונות הפלסטינים לצד עלי זערור שיצאו לשטח בשנות הארבעים והם עמוד תיכון בהיסטוריה של הצילום הפלסטיני. תמונות הנושאות את החותמת של הסטודיו נלקחו ונתפסו על ידי קצין ישראלי בשכונת ממילא שבקרבת העיר העתיקה כבר במלחמת 1948 ואחרים במלחמת 1967 והם הגיעו לארכיון ההגנה ולארכיון יד בן צבי. תצלומיו של ריסאס פורסמו בשני גיליונות של עיתון "במחנה", ביוני 1949 תחת הכותרת "תמונות והנסתר מבעד לעדשות ערביות". וב-10.5.1951 תחת הכותרת "מלחמת ירושלים – תצלומים מן הצד הערבי".
בכתבת רדיו צבאית שדיווחה ב-16.5.1951 על הכתבה העיתונאית נאמר כי הכתבה מבוססת על התמונות שנבזזו/נתפסו אך אינה מזכירה את שמו של הצלם ואינה מייחסת לו זכויות יוצרים, למרות ששמו של הצלם היה ידוע. נכתב שם: "בסדרת הצילומים מוצגת לראשונה מלחמת ערבים ביהודים בירושלים. התצלומים, שצולמו על ידי צלם ערבי, שנע בחופשיות באזורים הערביים, נפלו לידיים יהודיות בשלבים המאוחרים של המלחמה על ירושלים" בכתב העת הערבי Almaswar(הצלם) מאותה התקופה (פברואר-מרץ 1948) מופיעים צילומים דומים וכן של צלמים אחרים בכוונה להאדיר את הלוחמים וההתנגדות הפלסטינית. (סלע, 2018)
בקבוצה של כ-150 תצלומים שנמצאת בארכיון לתולדות ההגנה בתל אביב ובארכיון צה"ל נמצאים תצלומי כנופיות ערביות, בתים הרוסים, שלל עברי, שיירות להר הצופים שנפגעו. כלומר, תמונות מהסכסוך היהודי-ערבי שלפני מלחמת 48' וזאת מהצד הפלסטיני. רוב התצלומים מבוימים ברוח צילומי המלחמה של התקופה (גם הציוניים) והם מאדירים ומהללים את כוחותיהם של היחידות "המובחרות" של ההתנגדות הפלסטינית. לאחר מות איברהים וחליל בראשית שנות ה-70 המשיך האח הצעיר וואהיב לצלם עד 2010.
ארכיון: הארכיון לתולדות ההגנה, ארכיון צה"ל, ארכיון יד בן צבי, משפחת הצלם
מקורות:
1. צילום בפלסטין/ ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, מחברת ועורכת: רונה סלע, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוזיאון הרצליה, 2000. עמ' 174
2. צלמי הארץ, הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 87
בקבוצה של כ-150 תצלומים שנמצאת בארכיון לתולדות ההגנה בתל אביב ובארכיון צה"ל נמצאים תצלומי כנופיות ערביות, בתים הרוסים, שלל עברי, שיירות להר הצופים שנפגעו. כלומר, תמונות מהסכסוך היהודי-ערבי שלפני מלחמת 48' וזאת מהצד הפלסטיני. רוב התצלומים מבוימים ברוח צילומי המלחמה של התקופה (גם הציוניים) והם מאדירים ומהללים את כוחותיהם של היחידות "המובחרות" של ההתנגדות הפלסטינית. לאחר מות איברהים וחליל בראשית שנות ה-70 המשיך האח הצעיר וואהיב לצלם עד 2010.
ארכיון: הארכיון לתולדות ההגנה, ארכיון צה"ל, ארכיון יד בן צבי, משפחת הצלם
מקורות:
1. צילום בפלסטין/ ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, מחברת ועורכת: רונה סלע, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוזיאון הרצליה, 2000. עמ' 174
2. צלמי הארץ, הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 87
קישורים
- מה עושים סרטים וצילומים פלסטיניים בארכיון צה"ל?, עופר אדרת, הארץ, 29.6.2017
- אחרי עשורים בשמיכת צמר: התגלו מאות צילומים מתקופת קום המדינה, ניר חסון, הארץ, 7.12.2018
- “Imprisoned Photographs”: The Looted Archive of Photo Rissas (Rassas)—Ibrahim and Chalil (Khalil) Rissas, Rona Sela, Intermediality: History and Theory of the Arts, Literature and Technologies, no 32, Fall 2018 (online: 2.4.2019)