נאקאשיאן הראנט

תקופת צילום: 1968-1944
אזור: יפו, פלשתינה, עזה, מצרים

הראנט נאקאשיאן נולד בכפר גמרק שבמחוז סבסטיה, במערב ארמניה, למשפחת מעצבים ואורגי שטיחים. המשפחה גלתה לביירות, ונאקאשיאן נשלח להשלמת לימודיו בפנימייה בקפריסין. הוא סיים את לימודיו ב־1938, וב־1940, לאחר שהתמחה בהיסטוריה ובספרות ארמנית, חזר לביירות, שם שימש כמורה בבית ספר ארמני בעיר וייסד כתב עת ספרותי. ב־1944 עבר נאקאשיאן ליפו, שם חבר אל הדוד סוקיאס נאקאשיאן, שפתח בה סטודיו לצילום כבר ב־1940, וממנו למד את יסודות הצילום, הפיתוח וההדפסה.
ב־1948, לאחר מעבר קצר לירדן, חזר נאקאשיאן לעזה, שם חבר לגיסו קגאם דיאגהליאן (1910-1981), שפתח שם כבר בתחילת שנות ה־40 את סטודיו Kegham לצילום. ב־1952 פתח נאקאשיאן סטודיו עצמאי בשם Studio Herant ברחוב עומר אל־מוח'תאר, רחובה הראשי של עזה. ברחוב פעלו בשנות ה־50 ארבעה סטודיות לצילום בבעלות ארמנית. ב־1953, לאחר הקמת סוכנויות הסיוע לפליטים פלסטינים UNRA ו־UNEF, החל נאקאשיאן לצלם עבורן את חיי הפליטים, בעיקר ילדים. במקביל צילם סדרות צילומים בפירמידות ובאתרי עתיקות נוספים במצרים. בשתי סדרות אלה ניתן לראות שליטה טובה באור וקומפוזיציות קלאסיות של אור וצל.

ב־1962 ארגן תערוכה שחשפה את מצוקות הפליטים והוצגה בקהיר, כוויית ובבניין האו"ם בניו יורק.
ב־1967 עבר נאקאשיאן להתגורר בעיר העתיקה בירושלים, צילם עוד כשנה ואז פרש מצילום לטובת עיסוק בסחר עתיקות. עד 1976 כיהן גם כמנהל פנימייה לילדים ארמנים, ומאותה שנה עסק רק בסחר עתיקות ובכתיבת שמונה ספרים שהוקדשו להיסטוריה הארמנית. תצלומיו מיפו בשנים 1948-1945 נעלמו במלחמה. בידי בנו נמצא הארכיון של תצלומיו מעזה מהשנים 1967-1948. תערוכה נוספת מתצלומיו הוצגה בקהיר ב‏־2021. נאקאשיאן נפטר בירושלים ב־1991.

מקורות
1. מרחב של מרחקים, עמי שטייניץ, סטודיו – מגזין לאמנות, 113, 2000, עמ' 59-45
2. רשתות חברתיות
3. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000, עמ' 173