צלמים.ות
מאירוביץ' קורט
2000-1906
תקופת צילום: 1988-1945
אזור: ירושלים, ארץ ישראל
ד"ר קורט מאירוביץ נולד ב־6.5.1906 בגלזנקירכן (Gelsenkirchen), גרמניה. הוא למד בבית הספר היסודי בוואנה-אייקל, שם הייתה לאביו חנות. לרגל בר המצווה קיבל במתנה את מצלמתו הראשונה, ומאז המשיך לצלם כל ימי חייו כאוטודידקט.
אחרי עליית היטלר לשלטון איבד מאירוביץ' את משרתו כמנהל משרד של חנות הכלבו תיאודור אלטהוף בלייפציג בשל מוצאו היהודי. הוא ברח לצרפת, ובפריז עבד בעבודות צילום מזדמנות. לאחר זמן מה החליט לעקור לעיר הריביירה ניס, ופתח שם חנות ומעבדה לצילום בשם EMKA Photo. השם EMKA הוא ראשי תיבות של שמותיהם של אדית אשתו ואריך אחיו, שם המשפחה מאירוביץ, שמו הפרטי קורט ושם אשת אחיו – אנני. ב־1942 היגר מאירוביץ' לשווייץ, שם המשיך לצלם.
בסוף המלחמה, ב־8.9.1945, עלה לארץ באונייה מטרואה עם אשתו ובתו והתיישב בירושלים, ברחוב אוסישקין 5 בשכונת רחביה. במרתף הבית פתח שוב את מעבדת פוטו אמקה, שהפכה גם לדרך הנצחה לאחיו וגיסתו שנספו בשואה. המעבדה הפכה למעבדת הצילום המקצועית המרכזית בירושלים, שנתנה שירותי מעבדה לצלמים חובבים רבים ולצלמי עיתונות כגידל, בראון, רובינגר וברנהיים. מאירוביץ' החל לעבוד גם כצלם עבור עיתונים זרים וסוכנויות צילום, ביניהן Keystone, שבה עבד גם רודולף יונס. במסגרת זו אף צילם גופות של חיילים בריטים שנרצחו על ידי ארגון הלח"י. ברשותו היו מצלמות לייקה 35 מ"מ ורוליפלקס 6X6. מאירוביץ' צילם צילום דוקומנטרי ברובו ברוח הצילום העיתונאי שהתפתח באירופה מאמצע שנות ה־30 ונתן לו גוון אישי.
אזור: ירושלים, ארץ ישראל
ד"ר קורט מאירוביץ נולד ב־6.5.1906 בגלזנקירכן (Gelsenkirchen), גרמניה. הוא למד בבית הספר היסודי בוואנה-אייקל, שם הייתה לאביו חנות. לרגל בר המצווה קיבל במתנה את מצלמתו הראשונה, ומאז המשיך לצלם כל ימי חייו כאוטודידקט.
אחרי עליית היטלר לשלטון איבד מאירוביץ' את משרתו כמנהל משרד של חנות הכלבו תיאודור אלטהוף בלייפציג בשל מוצאו היהודי. הוא ברח לצרפת, ובפריז עבד בעבודות צילום מזדמנות. לאחר זמן מה החליט לעקור לעיר הריביירה ניס, ופתח שם חנות ומעבדה לצילום בשם EMKA Photo. השם EMKA הוא ראשי תיבות של שמותיהם של אדית אשתו ואריך אחיו, שם המשפחה מאירוביץ, שמו הפרטי קורט ושם אשת אחיו – אנני. ב־1942 היגר מאירוביץ' לשווייץ, שם המשיך לצלם.
בסוף המלחמה, ב־8.9.1945, עלה לארץ באונייה מטרואה עם אשתו ובתו והתיישב בירושלים, ברחוב אוסישקין 5 בשכונת רחביה. במרתף הבית פתח שוב את מעבדת פוטו אמקה, שהפכה גם לדרך הנצחה לאחיו וגיסתו שנספו בשואה. המעבדה הפכה למעבדת הצילום המקצועית המרכזית בירושלים, שנתנה שירותי מעבדה לצלמים חובבים רבים ולצלמי עיתונות כגידל, בראון, רובינגר וברנהיים. מאירוביץ' החל לעבוד גם כצלם עבור עיתונים זרים וסוכנויות צילום, ביניהן Keystone, שבה עבד גם רודולף יונס. במסגרת זו אף צילם גופות של חיילים בריטים שנרצחו על ידי ארגון הלח"י. ברשותו היו מצלמות לייקה 35 מ"מ ורוליפלקס 6X6. מאירוביץ' צילם צילום דוקומנטרי ברובו ברוח הצילום העיתונאי שהתפתח באירופה מאמצע שנות ה־30 ונתן לו גוון אישי.
במלחמת השחרור עבד מאירוביץ' עבור שירות המודיעין של ארגון ההגנה (הש"י, שירות ידיעות), במעבדת הארגון, שהייתה במרתף בית הסוכנות היהודית בירושלים. הוא צילם גם עבור קק"ל, ובשנת 1948 עבד בהזמנת רחל ינאית בן צבי כצלם הראשי של תנועת עליית הנוער, והכין תמונות פספורט ותמונות מחזור לילדים בחוות הנוער הציוניות. תחביבו הפך לאהבתו, מכיוון שאהב מאוד לצלם ילדים.
ב–1956 העביר את פוטו אמקה מהמרתף שברחוב אוסישקין לרחוב קק"ל 27, והתמקם מול הכניסה לגימנסיה העברית. בסוף שנות ה־50 תיעד את הקמת בית החולים הדסה בעין כרם. בשנת 1978 סגר את המעבדה ואת עבודתו האחרונה עבור משרד החוץ עשה ב־1988. את שנותיו האחרונות עשה קורט מאירוביץ' כצלם הבית של בית האבות מגדל הזהב, בשדרות בן צבי 35, מול גן סאקר בירושלים. מאירוביץ' נפטר בירושלים, ביולי 2000.
ארכיון התשלילים שלו, שמנה כ־150,000 תשלילים, נמכר ב־2017 במכירה פומבית בקדם - בית מכירות פומביות, ירושלים. תצלומים נוספים נמצאים בארכיון הציוני, ארכיון קק"ל, בית החולים הדסה ובאוספים פרטיים.
מקורות
1. שיחה עם בנותיו, חווה רבזון ומירי מרגוליס, ספטמבר 2002
2. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 141
3. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 330-331
ב–1956 העביר את פוטו אמקה מהמרתף שברחוב אוסישקין לרחוב קק"ל 27, והתמקם מול הכניסה לגימנסיה העברית. בסוף שנות ה־50 תיעד את הקמת בית החולים הדסה בעין כרם. בשנת 1978 סגר את המעבדה ואת עבודתו האחרונה עבור משרד החוץ עשה ב־1988. את שנותיו האחרונות עשה קורט מאירוביץ' כצלם הבית של בית האבות מגדל הזהב, בשדרות בן צבי 35, מול גן סאקר בירושלים. מאירוביץ' נפטר בירושלים, ביולי 2000.
ארכיון התשלילים שלו, שמנה כ־150,000 תשלילים, נמכר ב־2017 במכירה פומבית בקדם - בית מכירות פומביות, ירושלים. תצלומים נוספים נמצאים בארכיון הציוני, ארכיון קק"ל, בית החולים הדסה ובאוספים פרטיים.
מקורות
1. שיחה עם בנותיו, חווה רבזון ומירי מרגוליס, ספטמבר 2002
2. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 141
3. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 330-331
-
בית צעירות מזרחי, ירושלים, מאירוביץ' קורט, 1940-1949 -
חותמת הצלם בגב תמונה, מאירוביץ' קורט, 1940-1949 -
חלוקת מכתבים ע"י מתנדבות, מאירוביץ' קורט, 1967 -
חלוקת עצים לכבוד חג המולד, מאירוביץ' קורט, 1965 -
דביר – מראה הסכר, מאירוביץ' קורט, 1965 -
משפחה יוצאת אפריקה הצפונית, בין המתיישבים בכפר העבודה, מאירוביץ' קורט, 1950 -
בדואי ליד משרדי המושל הצבאי בנגב, מאירוביץ' קורט, 1949 -
שטח באר שבע המורחבת שנגאל ע"י יהודי קנדה, עליו ינטע גן ציבורי, מאירוביץ' קורט, 1949 -
"גן מגיני ירושלים" – ניטע בירושלים בט"ו בשבט תש"ט ע"י המשפחות השכולות, החברים ותלמידי בתי הספר, מאירוביץ' קורט, 1949 -
במחנה העולים נתניה – צועדת עולה חדשה את צעדיה הראשונים במולדת, מאירוביץ' קורט, 1948