צלמים.ות
לרסקי הלמר
1956-1871
תקופת צילום: 1948-1931
אזור: תל אביב, ארץ ישראל
הלמר לרסקי הוא מהחשובים שבצלמי שנות ה־30 וה־40 בארץ. הוא נודע כצלם ברחבי העולם והיה בעל מעמד של צלם סטילס וקולנוע מחדש.
לרסקי נולד כישראל שמוקלרסקי בצרפת ב־1871. ב־1893 היגר לשיקגו, ארצות הברית, והצטרף לקבוצת תיאטרון של דוברי גרמנית. לצילום התוודע בעקבות אשתו אמילי. ב־1910 פרש מעיסוקו במשחק, פתח סטודיו לצילום במילווקי ופיתח את טכניקת הצילום בעזרת מראות. ב־1915 היגר לגרמניה יחד עם אשתו, והשניים גרו בבית מספר 8 ברחוב Paulsborner בברלין. שם שכלל לרסקי את הטכניקה, שיצרה ניגודיות חזקה בעיקר בתצלומי דיוקן, והציג תערוכות ראשונות באירופה. במקביל עבד כצלם ותאורן באולפני קולנוע בגרמניה (גם בהפקת הסרט "מטרופוליס" של פריץ לאנג), ועבודתו בתחומים אלה זכתה לפרסום רב ולתהודה עולמית. ב־1929 השתתף בתערוכה Film Und Foto שהתקיימה בשטוטגרט, וב־1931 התפרסם ספרו ראשים של יומיום. באותה שנה, כשהוא כבן 60, היגר לפלשתינה־א"י, יחד עם אשתו השנייה, אנה ליזה, והזוג התגורר תחילה ברחוב בן זכאי 8 בתל אביב, מאוחר יותר עברו השניים לרחוב דיזינגוף 16, שם ערך לרסקי על גג ביתו סדנאות צילום אמנותיות שכונו סטודיו 1940. ובמהלך חיפושו אחר "הפרוטוטיפ היהודי" (1933), צילם סדרות רבות, שייחודן תקריבי ענק וקונטרסט של דיוקנאות מקומיים, שזכו לשם מטמורפוזות באמצעות האור (1936). במסגרת סדרה זו צילם לרסקי במשך שלושה חודשים 175 דיוקנאות של אדם בשם אושץ, כאשר כל התצלומים ביחד משקפים, כך על פי לרסקי, את אישיותו, וכן את הסדרה נופי פנים (1941). בין השנים 1939-1930 צילם לרסקי סרטים עבור קק"ל וקרן היסוד, בעודו ממשיך לצלם סדרות של דיוקנאות ופרטי גוף בטכניקת המראות (חיילים, נשים, גברים, מזרחיים, מחול ועוד). בנוסף, הקים את הסדנה לקולנוע של ההסתדרות וביים עבורה את הסרטים עבודה (1934), מנגינה עברית, הדסה ואדמה. בשנת 1940 נבחר לרסקי לשמש כיו"ר כבוד של התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ ישראל (P.P.P.A). אנה ליזה לרסקי חתומה על כמה תצלומים מהאוניברסיטה העברית, הנמצאים בספרייה הלאומית בירושלים ולא ברור האם הייתה צלמת גם היא.
שבועיים לפני פרוץ מלחמת העצמאות, בשנת 1948, היגרו בני הזוג לשוויץ. בשנת 1956 נפטר הלמר לרסקי בציריך. בן 85 היה במותו.
אזור: תל אביב, ארץ ישראל
הלמר לרסקי הוא מהחשובים שבצלמי שנות ה־30 וה־40 בארץ. הוא נודע כצלם ברחבי העולם והיה בעל מעמד של צלם סטילס וקולנוע מחדש.
לרסקי נולד כישראל שמוקלרסקי בצרפת ב־1871. ב־1893 היגר לשיקגו, ארצות הברית, והצטרף לקבוצת תיאטרון של דוברי גרמנית. לצילום התוודע בעקבות אשתו אמילי. ב־1910 פרש מעיסוקו במשחק, פתח סטודיו לצילום במילווקי ופיתח את טכניקת הצילום בעזרת מראות. ב־1915 היגר לגרמניה יחד עם אשתו, והשניים גרו בבית מספר 8 ברחוב Paulsborner בברלין. שם שכלל לרסקי את הטכניקה, שיצרה ניגודיות חזקה בעיקר בתצלומי דיוקן, והציג תערוכות ראשונות באירופה. במקביל עבד כצלם ותאורן באולפני קולנוע בגרמניה (גם בהפקת הסרט "מטרופוליס" של פריץ לאנג), ועבודתו בתחומים אלה זכתה לפרסום רב ולתהודה עולמית. ב־1929 השתתף בתערוכה Film Und Foto שהתקיימה בשטוטגרט, וב־1931 התפרסם ספרו ראשים של יומיום. באותה שנה, כשהוא כבן 60, היגר לפלשתינה־א"י, יחד עם אשתו השנייה, אנה ליזה, והזוג התגורר תחילה ברחוב בן זכאי 8 בתל אביב, מאוחר יותר עברו השניים לרחוב דיזינגוף 16, שם ערך לרסקי על גג ביתו סדנאות צילום אמנותיות שכונו סטודיו 1940. ובמהלך חיפושו אחר "הפרוטוטיפ היהודי" (1933), צילם סדרות רבות, שייחודן תקריבי ענק וקונטרסט של דיוקנאות מקומיים, שזכו לשם מטמורפוזות באמצעות האור (1936). במסגרת סדרה זו צילם לרסקי במשך שלושה חודשים 175 דיוקנאות של אדם בשם אושץ, כאשר כל התצלומים ביחד משקפים, כך על פי לרסקי, את אישיותו, וכן את הסדרה נופי פנים (1941). בין השנים 1939-1930 צילם לרסקי סרטים עבור קק"ל וקרן היסוד, בעודו ממשיך לצלם סדרות של דיוקנאות ופרטי גוף בטכניקת המראות (חיילים, נשים, גברים, מזרחיים, מחול ועוד). בנוסף, הקים את הסדנה לקולנוע של ההסתדרות וביים עבורה את הסרטים עבודה (1934), מנגינה עברית, הדסה ואדמה. בשנת 1940 נבחר לרסקי לשמש כיו"ר כבוד של התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ ישראל (P.P.P.A). אנה ליזה לרסקי חתומה על כמה תצלומים מהאוניברסיטה העברית, הנמצאים בספרייה הלאומית בירושלים ולא ברור האם הייתה צלמת גם היא.
שבועיים לפני פרוץ מלחמת העצמאות, בשנת 1948, היגרו בני הזוג לשוויץ. בשנת 1956 נפטר הלמר לרסקי בציריך. בן 85 היה במותו.
לרסקי צילם בפורמטים בגדלים שונים: פלטות זכוכית בגדלים שבין 13X18 ועד 24X30 ס"מ, וכן צילומי חוץ במצלמת 6X6, Rolleiflex, דו־עינית.
תערוכות בארץ
1933, 1936 – תערוכות בגלריית חנות הספרים דיוואן, ירושלים / 1941, 1942, 1945 – תערוכות בבית הנכות הלאומי בבצלאל, ירושלים / 1943 – תערוכת קרן היסוד – לנשק ולמשק, פני עם וארץ, שבה הציג לרסקי סדרה של 50 דיוקנאות של חיילים המצולמים בטכניקת המראות, מוזיאון תל אביב לאמנות (קלוגר הציג בתערוכה זו תצלומי אוויר של יישובים יהודים) / 1948 – תערוכה קבוצתית (יחד עם הימלרייך, ברנהיים, פרנבך, ויסנשטיין, פוזננסקי, רוזנר) במוזיאון תל אביב לאמנות / 1983 – לרסקי – תצלומים 1947-1910, מוזיאון תל אביב לאמנות / 1999 – הלמר לרסקי, גלריה גורדון, תל אביב / 2011 – הלמר לרסקי: ידיים עובדות, מוזיאון ישראל
ארכיון
תצלומי מקור נמצאים באוספים בארץ וברחבי העולם, בעיקר בארה"ב ובגרמניה.
תשליליו נמצאים במוזיאון היהודי בפריז, במוזיאון Folkwang Essen, בגרמניה, במוזיאון ישראל ובידי אספן פרטי.
מקורות
1. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000
2. צלמי הארץ, עורך: רז גיא הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 83-82
3. קטלוג התערוכה Pioneer of the light במוזיאון היהודי בפריז, 2018
4. שיחות עם האספן והצלם יואב מרום, בשנים 2022-2002
5. ערך ויקיפדיה
6. המוזיאון היהודי בפריז
7. תקריב, כתב עת לקולנוע דוקומנטרי
8. Metamorphosis Through Light, Luca Verlag ,Germany, 1982
9. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editors: Klaus Honnef / Frank Weyers (Author), Bonn, 1997, P. 301
תערוכות בארץ
1933, 1936 – תערוכות בגלריית חנות הספרים דיוואן, ירושלים / 1941, 1942, 1945 – תערוכות בבית הנכות הלאומי בבצלאל, ירושלים / 1943 – תערוכת קרן היסוד – לנשק ולמשק, פני עם וארץ, שבה הציג לרסקי סדרה של 50 דיוקנאות של חיילים המצולמים בטכניקת המראות, מוזיאון תל אביב לאמנות (קלוגר הציג בתערוכה זו תצלומי אוויר של יישובים יהודים) / 1948 – תערוכה קבוצתית (יחד עם הימלרייך, ברנהיים, פרנבך, ויסנשטיין, פוזננסקי, רוזנר) במוזיאון תל אביב לאמנות / 1983 – לרסקי – תצלומים 1947-1910, מוזיאון תל אביב לאמנות / 1999 – הלמר לרסקי, גלריה גורדון, תל אביב / 2011 – הלמר לרסקי: ידיים עובדות, מוזיאון ישראל
ארכיון
תצלומי מקור נמצאים באוספים בארץ וברחבי העולם, בעיקר בארה"ב ובגרמניה.
תשליליו נמצאים במוזיאון היהודי בפריז, במוזיאון Folkwang Essen, בגרמניה, במוזיאון ישראל ובידי אספן פרטי.
מקורות
1. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000
2. צלמי הארץ, עורך: רז גיא הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 83-82
3. קטלוג התערוכה Pioneer of the light במוזיאון היהודי בפריז, 2018
4. שיחות עם האספן והצלם יואב מרום, בשנים 2022-2002
5. ערך ויקיפדיה
6. המוזיאון היהודי בפריז
7. תקריב, כתב עת לקולנוע דוקומנטרי
8. Metamorphosis Through Light, Luca Verlag ,Germany, 1982
9. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editors: Klaus Honnef / Frank Weyers (Author), Bonn, 1997, P. 301
-
מתוך הסדרה "ידי אדם", לרסקי הלמר, 1930-1939 -
יהודית אורנשטיין, לרסקי הלמר, 1935 -
מתוך הסדרה "ערבים ויהודים", לרסקי הלמר, 1931-1932 -
מתוך הסדרה "חיילים עבריים", לרסקי הלמר, 1942-1943 -
מתוך הסדרה "חיילים עבריים", לרסקי הלמר, 1942-1943 -
מתוך הסדרה "חיילים עבריים", לרסקי הלמר, 1942-1943 -
DER MENSCH – MEIN BRUDER (דיוקן תימניה), לרסקי הלמר, 1930-1939 -
DER MENSCH – MEIN BRUDER (דיוקן תימני), לרסקי הלמר, 1930-1939 -
DER MENSCH – MEIN BRUDER (דיוקן תימני), לרסקי הלמר, 1930-1939 -
DER MENSCH – MEIN BRUDER (דיוקן תימני), לרסקי הלמר, 1930-1939 -
DER MENSCH – MEIN BRUDER (דיוקן תימניה), לרסקי הלמר, 1930-1939 -
דיוקן שחקן תאטרון במילווקי, לרסקי הלמר, 1914 -
דיוקן שחקנית תאטרון במילווקי, לרסקי הלמר, 1914 -
דיוקן שחקנית תאטרון במילווקי, לרסקי הלמר, 1914 -
DER MENSCH – MEIN BRUDER (דיוקנאות תימנים), כריכת הספר, לרסקי הלמר, 1958 -
Metamorphosis through light \ מטמורפוזות באמצעות האור, לרסקי הלמר, 1936 -
כרזת הסרט "אדמה", לרסקי הלמר, 1947 -
קטלוג תערוכה במוזאון היהודי בפריז, לרסקי הלמר, 2018 -
חתימת הצלם, לרסקי הלמר, שנה לא ידועה -
חותמת הצלם, לרסקי הלמר, 1915-1933