צלמים.ות
ליליין אפרים משה
1925-1874
תקופת צילום: 1917-1906
אזור: ירושלים, ארץ ישראל
אפרים משה ליליין נולד בדרוהוביץ, גליציה, אוסטרו־הונגריה (כיום אוקראינה), לחרט עץ ועבד כשוליה לצייר שלטים. בגיל 16 נדד לקרקוב ולמד שם בבית הספר לאמנות. בגיל 22 עבר למינכן וזכה בפרס בתחרות תצלומי טבע, שאורגנה על ידי שבועון הצעירים האוונגרדי די יוגנד. בשנת 1900 נשלח מטעם השבועון לברלין ואייר את ספרו של משורר הבלדות הגרמני בוריס פון מינכהאוזן. הספר זכה לתפוצה ולתהודה רבה וקיבע את מקומו של ליליין כמאייר בעל שם. ב־1901 השתתף כציר בקונגרס הציוני ה־5 שנערך בבאזל. הוא צייר את כרזת הקונגרס, וכן את תצלומו הידוע של הרצל על מרפסת המלון. מאוחר יותר שימש לו הרצל מודל חזותי לציוריו המתארים יהודי בארץ ישראל. ב־1903 התפרסמה מונוגרפיה על ליליין מאת סטפן צווייג, ובאותה שנה עיטר ליליין את כריכת ספר הזהב של קק"ל.
ליליין ביקר בארץ ישראל בשנים 1906, 1910, 1914 ו־1917. בשנת 1906 היה מעורב, לצד פרופ' בוריס שץ, בהקמת בצלאל – אקדמיה לאמנות בירושלים. שבעה חודשים לאחר מכן חזר ליליין לברלין והתחתן עם הלנה. לזוג נולדו שני ילדים. במכתבים שכתב לאשתו במסעותיו תיאר ליליין נושאים ואתרים שצילם, מצלמות, כמה מהתצלומים שצילם, תשלום לדוגמנים ומעבדות שבהן פיתח את לוחות הצילום. את תשלילי הזכוכית הוא פיתח בירושלים, במעבדתו של הצלם חליל ראאד. ב־1907 חתם ליליין על חוזה להוצאת מקראה עממית בגרמנית של סיפורי התנ"ך, וב־1908 החל את פעילותו כאמן תחריט.
אזור: ירושלים, ארץ ישראל
אפרים משה ליליין נולד בדרוהוביץ, גליציה, אוסטרו־הונגריה (כיום אוקראינה), לחרט עץ ועבד כשוליה לצייר שלטים. בגיל 16 נדד לקרקוב ולמד שם בבית הספר לאמנות. בגיל 22 עבר למינכן וזכה בפרס בתחרות תצלומי טבע, שאורגנה על ידי שבועון הצעירים האוונגרדי די יוגנד. בשנת 1900 נשלח מטעם השבועון לברלין ואייר את ספרו של משורר הבלדות הגרמני בוריס פון מינכהאוזן. הספר זכה לתפוצה ולתהודה רבה וקיבע את מקומו של ליליין כמאייר בעל שם. ב־1901 השתתף כציר בקונגרס הציוני ה־5 שנערך בבאזל. הוא צייר את כרזת הקונגרס, וכן את תצלומו הידוע של הרצל על מרפסת המלון. מאוחר יותר שימש לו הרצל מודל חזותי לציוריו המתארים יהודי בארץ ישראל. ב־1903 התפרסמה מונוגרפיה על ליליין מאת סטפן צווייג, ובאותה שנה עיטר ליליין את כריכת ספר הזהב של קק"ל.
ליליין ביקר בארץ ישראל בשנים 1906, 1910, 1914 ו־1917. בשנת 1906 היה מעורב, לצד פרופ' בוריס שץ, בהקמת בצלאל – אקדמיה לאמנות בירושלים. שבעה חודשים לאחר מכן חזר ליליין לברלין והתחתן עם הלנה. לזוג נולדו שני ילדים. במכתבים שכתב לאשתו במסעותיו תיאר ליליין נושאים ואתרים שצילם, מצלמות, כמה מהתצלומים שצילם, תשלום לדוגמנים ומעבדות שבהן פיתח את לוחות הצילום. את תשלילי הזכוכית הוא פיתח בירושלים, במעבדתו של הצלם חליל ראאד. ב־1907 חתם ליליין על חוזה להוצאת מקראה עממית בגרמנית של סיפורי התנ"ך, וב־1908 החל את פעילותו כאמן תחריט.
ב־1915, לאחר עוד שני ביקורים בארץ ובגיל 41, התנדב לצבא האוסטרי. משנת 1916 שימש כצלם מלחמה בגזרת טורקיה, ומאוחר יותר כראש יחידת הסרטה. ב־1924 נפתחה בברלין תערוכה לציון יום הולדתו ה־50, וחיים ויצמן, מנהיג התנועה הציונית, נשא בה דברי פתיחה. ליליין נפטר בגיל 51 בעיירת המרפא באדן ויילר בגרמניה.
ליליין, צלם, מאייר ואמן תחריט, התמקד בצילומיו בדמויות תנ"כיות ובנופים תנ"כיים, שיכלו לשמש אותו במפעלו האמנותי, וזאת בניגוד לצלמים אחרים שפעלו בארץ באותה תקופה וצילמו את התפתחות היישוב היהודי־חלוצי בארץ ישראל. צלם־אמן בן אותה תקופה שפעל באופן דומה היה אהרון הלוי.
ארכיון
ציורים ואיורים בספריית שוקן בירושלים וכן באוספים פרטיים רבים.
תצלומים ותשלילים בארכיון המחלקה לצילום, מוזיאון תל אביב.
מקורות
1. לצייר באור – ההיבט הצילומי ביצירת א.מ. ליליין, קטלוג תערוכה. אוצר מיכה בר-עם, מוזיאון תל אביב, 1990.
ליליין, צלם, מאייר ואמן תחריט, התמקד בצילומיו בדמויות תנ"כיות ובנופים תנ"כיים, שיכלו לשמש אותו במפעלו האמנותי, וזאת בניגוד לצלמים אחרים שפעלו בארץ באותה תקופה וצילמו את התפתחות היישוב היהודי־חלוצי בארץ ישראל. צלם־אמן בן אותה תקופה שפעל באופן דומה היה אהרון הלוי.
ארכיון
ציורים ואיורים בספריית שוקן בירושלים וכן באוספים פרטיים רבים.
תצלומים ותשלילים בארכיון המחלקה לצילום, מוזיאון תל אביב.
מקורות
1. לצייר באור – ההיבט הצילומי ביצירת א.מ. ליליין, קטלוג תערוכה. אוצר מיכה בר-עם, מוזיאון תל אביב, 1990.