להמן יורם

תקופת צילום: 1977 ואילך
אזור: ישראל, ארה"ב ורחבי העולם

יורם להמן נולד בתל־אביב ב־1939. כבר בגיל 14 למד צילום כשוליה בסטודיו של הצלם אלפרד ברנהיים בירושלים, ועבד כעוזרו בשנים 1957-1956. לאחר מכן היגר לניו יורק, שם היה אסיסטנט של הצלם ריצ'רד אבדון בסטודיו לצילום מסחרי וגם פתח סטודיו עצמאי, שבו עבד בשנים 1974-1969. להמן צילם עבור סוכנות הפיתוח של האו"ם, בין היתר באירלנד, באפריקה ובדרום אמריקה, ולאחר ששב לארץ עבד בסטודיו לצילום במושבה היוונית בירושלים (1996-1977). במהלך שנות ה־80 שימש כצלם של מוזיאון ישראל ומוזיאון האסלאם, וכן צילם עבור מוסף הארץ, מוניטין וכותרת ראשית, נוסף על עבודות בתחומי האופנה, הארכיאולוגיה והאדריכלות. בין השנים 2008-1996 כיהן בראש החוג לצילום במכללת הדסה בירושלים. להמן היה פעיל זכויות אדם וחבר הוועד המנהל של ארגון "יש דין" (2018-2013), ופעל במסירות על מנת לסייע לפלסטינים שזכויותיהם נפגעו כתוצאה מהסכסוך הישראלי־פלסטיני.

"באותה תקופה התקוממתי נגד התפיסה הרווחת במקצוע הצילום, שלפיה תנאי לתצלומים בעלי איכות הוא השימוש בציוד מעודכן. לפיכך שבתי לאבי עקרון הצילום: הלשכה האפלה. הרכבתי על מצלמותיי 'עדשות', שלא היו אלא פיסות נייר אטומות לאור, שבהן ניקבתי חורים בעזרת סיכה. דרך צילום זו, גם אם היא מסורבלת ומגבילה את המשתמש בה לנושאים שאינם זזים, שחררה אותי משיקולים טכניים בבחירת מצלמה, עדשות, עומק, חדות וכו', ואפשרה לי להתרכז בנושאיי." (מתוך: יורם להמן – צילומים, מושג 11, 1976)

"יורם להמן הוא אנתרופולוג־צלם. המסר מועבר בתצלומים. אין טקסט, אין פרשנות, קינה או ביקורת... זהו תצלום־מצב ללא טענה לשיפוט ערכי של המקום ושל תושביו. צופה ישראלי יגיע בכוחות עצמו למסקנה המתבקשת מן התצלומים: מקומות אנונימיים יכולים להתחלף בינם לבין עצמם. לאנונימיות אין סיווג סוציולוגי או פוליטי או כלכלי. בתערוכה 'רזה' ומוקפדת זו לקח להמן את רוב כללי הפסיכולוגיה של האנתרופולוג המצלם המודרני. הוא נתן למקום לדבר בעד עצמו, מבלי לסחוט ממנו בכוח מצוקה או פאתוס". (מתוך: אדם ברוך, מקום מדבר בעד עצמו, על התערוכה ירוחם - תצלומים, גלריה ג'ולי מ., תל אביב, 1978, מקור לא ידוע)

תערוכות יחיד (מבחר)
2011, צילומים, מכללת הדסה, ירושלים / 1979, ירוחם – תצלומים, גלריה ג'ולי מ., תל אביב / 1977, צילומי נקב, גלריה ג'ולי מ., תל אביב

תערוכות קבוצתיות (מבחר)
2000, מראה מקום – מאה שנות צילום בארץ ישראל, מוזיאון מאנה כץ, חיפה / 2000, מסגרת זמן, מוזיאון ישראל, ירושלים / 1994, 90-70-90, מוזיאון תל אביב לאמנות / 1988, צלמים נגד היד החזקה, קמרה אובסקורה, תל אביב / 1973, Jerusalem - city of mankind, מוזיאון ישראל, ירושלים

מקורות
1. זמן בהמתנה, סמדר שפי, הארץ, 29.11.2011
2. הראשון שאמר לנו וואו, עינת עריף-גלנטי, ערב רב, 27.5.2018
3. מרכז המידע לאמנות ישראל, מוזיאון ישראל
4. צלמי הארץ, הקיבוץ המאוחד + מפה, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 177