כהן פריץ

תקופת צילום: 1970-1936
אזור: ארץ ישראל

פריץ כהן נולד בברלין ב־1913, ושם בגר ולמד. הצילום ליווה אותו מאז נעוריו והיה אהבתו הגדולה. אחרי סיום לימודי התיכון החליט להיות צלם מקצועי. הוא החל ללמוד רפואה, אך לא יכול היה להמשיך בשל עליית הנאצים לשלטון. למרות היותו יהודי הצליח להתקבל לקורס צילום באחד מבתי הספר החשובים לאמנות בברלין, Reimann.
ב־1936 עלתה המשפחה דרך פראג לארץ ישראל. בתחילה עבד כהן בכופר היישוב ולאחר מכן כמוביל משאיות. יחד עם בעלה של הצלמת גרדה מאייר, הובילו השניים מצרכי מזון מהארץ לביירות. במקביל עבד כהן כצלם עבור התנועות הציוניות. הוא גויס למחלקת שירותי מפות וצילום של צה"ל, ועם תום מלחמת העצמאות עבד עבור לשכת העיתונות הממשלתית. כעבור שלוש שנים התמנה לצלם הראשי. בשנים הבאות הוא צילם בעיקר מדינאים, מלכים, נשיאים, שרים וגנרלים, והציג גם בתערוכות רבות בכל רחבי אירופה. ב־1954 קיבל כהן פרס שני בתחרות צילום בבצלאל, ירושלים. ב־1956 הוא ליווה את הנשיא בן צבי בסיור אירופה, וב־1961 היה אחד הצלמים הנבחרים של משפט אייכמן בירושלים. כהן מציג צילום דוקומנטרי ברובו ברוח הצילום העיתונאי שהתפתח באירופה מאמצע שנות ה־30.

ב־1977 נערכה לכהן תערוכה בבית סוקולוב בתל אביב. בכתבה לתערוכה ענה לשאלת כתב עיתון על המשמר כך: " לא חסרים לי צילומים טראגיים ודרמטיים. כימי הצילום הגרועים זכורים לי ימי מעלה עקרבים, או למשל משפט אייכמן, שבו הייתי אחד מארבעה הצלמים שהורשו להיכנס לאולם המשפט. היו אלה בשבילי ימים נוראים, אך גם סיפוק־מה של יהודי קטן מברלין, המצלם את השטן הזה – לא גיבור אלא פחדן, ולא חכם ביותר. איני רוצה לראות תמונות אלה ואינני רוצה להראותן...".
פריץ כהן מת ב־8.9.1981 בלוצרן, שוויץ, ונקבר בישראל.

ארכיון
בחלקו בלשכת עיתונות ממשלתית.

מקורות
1. פריץ כהן – צלם, נ' הגריזי, תרבות ואמנות, על המשמר, 16.2.1977
2. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 125
3. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 113-115