ישראל יעקב

תקופת צילום: 2003 ואילך
אזור: ישראל, הרשות הפלסטינית

יעקב ישראל נולד בירושלים ב־1974. הוא החל לימודי צילום בבית הספר לאמנות וצילום מוסררה, ירושלים, וסיים תואר ראשון בהצטיינות במחלקה לצילום בבצלאל (2002). כמו כן, הוא בוגר התוכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בבצלאל (2022). ישראל מלמד צילום במחלקות לצילום במכללת הדסה, בצלאל, ויצו חיפה, מוסררה ובית הספר לטלוויזיה וקולנוע ע"ש סם שפיגל. תצלומיו נמצאים באוספים ציבוריים ופרטיים בארץ. ישראל הציג בתערוכות קבוצתיות ובתערוכות יחיד רבות בארץ ובחו"ל וקיבל מלגות ופרסים רבים.
ישראל עובד בעיקר בפרויקטים עצמאיים ארוכי טווח, המשקפים את האופן שבו ההשפעה הדתית, החברתית והפוליטית פועלת ויוצרת את המציאות האישית שלו. מבטו חוקר ללא הרף את הזהות הישראלית כפי שהיא נתפסת דרך האדריכלות, הנוף ואוכלוסיית המדינה המגוונת. לדבריו, "כאדם שמתעניין בסביבתי, אני מגלה שאני חוזר שוב ושוב לאותם מקומות, והמקומות האלה ותושביהם הפכו לחלקים חיוניים בביוגרפיה שלי". ברבים מהפרויקטים שלו משתמש ישראל בשפת צילום כדי לבנות סיפורים העוסקים באופן שבו הוא חווה את המציאות של ארץ ישראל. בשנים האחרונות הוא מתנסה גם בבניית נרטיבים פיקטיביים על ידי שימוש בדימויים בסגנון תיעודי.

"נדמה כי תערוכת היחיד של יעקב ישראל, לגיטימיות של נוף, היא תערוכה חצופה, מתריסה ופולשנית, המתעקשת להנכיח את מה שרובנו מבקשים בדרך כלל לשכוח, נופים שאיננו טורחים להשתהות מולם בפליאה או לתעד במצלמותינו, מקומות שחלקנו מעדיפים לא להיחשף אליהם, לא לעבור דרכם, נמנעים מהם במכוון.
צילומי נופים אלו הם תוצר של פרויקט שנמשך 16 שנים ונדמה כי הפך כבר לאובססיה, כזו שמתעקשת לחזור ולתעד בהתמדה את המרחב הכפרי הערבי, הדרוזי והבדואי בשטחי ישראל־פלסטין, ולייצר ארכיון מפורט ולגיטימי של אזורים שאינם חלק מ'הנוף הישראלי'. ישראל עושה זאת באמצעות מצלמת 8×10 אינץ׳ (מצלמת הנגטיבים בגודל 20×25 ס״מ), והרזולוציה הגבוהה של הצילומים מאפשרת לצופה לבחון פרטים אשר במציאות העין אינה מסוגלת לתפוס ממרחק כה רב."
מתוך: המלצת השבוע: הנכחה לגיטימית, על תערוכת היחיד לגיטימיות של נוף, שהוצגה במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, תמר גיספאן-גרינברג, ערב רב, 2.3.2019