זערור עלי

תקופת צילום: 1972-1931
אזור: ירושלים, פלשתינה־א"י, ירדן, עזה

עלי זערור נולד ב־1900 (לפי מקורות אחרים ב־1901 או 1902) ביישוב אל־עזריה, הנמצא מזרחית לירושלים. הוא היה צעיר הבנים במשפחה בת 16 אחים ואחיות, ורכש את השכלתו הבסיסית אצל אימאם המסגד ביישוב. בגיל 15 התחיל לעבוד בבנייה בסביבות ירושלים, ובמהלך עבודתו התוודע לחיים העירוניים, לתחום הצילום ולסטודיו לצילום של האחים חנניה באזור ממילא שבו עבד. בשנים 1930-1928 למד את יסודות הצילום והפך לצלם המוסלמי הראשון שפעל בארץ. ב־1931 קנה מחנניה את אחת ממצלמותיו והחל לצלם באופן עצמאי. בין השאר, הוא צילם חיילים בריטים רכובים על חמורים מסיירים סביב ירושלים.
ב־1936 נפטר חנניה ואשתו ביקשה מזערור לנהל את הסטודיו, שנקרא הסטודיו האוסטרלי. זערור, שהמשיך לצלם חיילים בריטים במקומות הקדושים בסביבות ירושלים, הוזמן ב־1940 לעבוד עבור הצבא הבריטי והועמדו לרשותו מעבדה וציוד בסרפנד (צריפין).
בשנים 1945-1942 צילם זערור בעיקר בעזה, בין השנים 1950-1945 צילם את מאורעות מלחמת העצמאות, ועם תום המלחמה ועזיבת הבריטים החל לעבוד כצלם עיתונות עצמאי. בנוסף ,העביר תצלומים לסוכנות הצילום A.P. בביירות.
עם תום הקרבות פתח את סטודיו רוקסי בעיר העתיקה, ומאז ועד היום משפחת זערור היא בעלת הזכויות הבלעדית לצילום קבוצות בכנסיית הקבר בירושלים, הנמצאת במרחק קצר מהסטודיו. בעבודתו כצלם עיתונות טיפח זערור קשרים טובים עם הבריטים, ואחריהם עם הירדנים ואנשי האו"ם. אלה דיווחו לו על אירועים בהתהוותם ועל אירועים עתידיים, דבר שאפשר לו גישה ראשונית וצילומים בלעדיים. בשנים 1956-1950 מונה לצלם הראשי של המלך עבדאללה, ואף תיעד את אירוע ההתנקשות בחייו, אך הקצינים הירדנים חטפו את מצלמתו וריסקו אותה. האירוע לא מנע מזערור להמשיך ולהיות צלמו של המלך חוסיין. גם הבן זכי זערור צילם עבור המלך.

ביוני 1967, עם פרוץ מלחמת ששת הימים, עברה משפחת זערור לעמאן. משחזרו לאחר חודשיים גילו שאלבום התצלומים המודפסים, המקוטלגים בכתב ידו, שעליו נכתב אל קודס, נעלם כולו. רק 480 תשלילי צלולויד 10X15 ס"מ, שלא היו בבית ונותרו בסטודיו, שרדו בידי המשפחה. בין התצלומים שנעלמו היו תמונות של חללים יהודים מהשיירה שחזרה מגוש עציון והותקפה ליד נבי דניאל, כפרים הרוסים, פלסטינים הרוגים ופליטים שאיבדו את בתיהם, וגם תצלומים של המלך הירדני עבדאללה, זמן קצר לפני הירצחו על הר הבית. זערור ביקש ממשה דיין שיסייע לו באיתור הארכיון האבוד, אך מאמציהם לא נשאו פרי. זערור נפטר ב־1972 ובסטודיו רוקסי בניהולו של הבן זכי זערור, הנכד עלי ובני המשפחה ביקרו עמי שטייניץ וגיא רז בשנת 2000. בשנת 2007, בעקבות מחקריה של רונה סלע ובמסגרת עבודה על סרטו של הבמאי לירן עצמור – ג'רוזלם, ירושלים, אל קודס – התגלו ארבעת אלבומי התצלומים המקוריים בארכיון צה"ל (לשם הגיעו ב־1977 מקרן ירושלים), ומרבית התצלומים הושבו למשפחה ללא אינדקס הכיתובים. בכך הפך אוסף התצלומים של עלי זערור למקרה תקדימי, שבו ארכיון של מדינת ישראל משיב נכס תרבות לבעליו הפלסטינים.

תצלומיו של זערור הוצגו בתערוכות: 2016, ירושלים בעיני צלמיה, 1900-1950, אוצר: שמעון לב, מוזיאון מגדל דוד, ירושלים / 2000, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, אוצרת: רונה סלע, מוזיאון הרצליה / 1999, מרחב של מרחקים, גלריה עמי שטייניץ - אמנות עכשווית, תל אביב

מקורות
1. ערך ויקיפדיה: עלי זערור
2. סטודיו מגזין לאמנות, מס' 113, 2000, בתוך מאמר של עמי שטייניץ: מרחב של מרחקים, עמ' 54-53
3. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000, עמ' 174
4. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 108
5. ג'רוזלם, ירושלים, אל קודס (סרט), במאי: לירן עצמור, בלפילמס, 2008
6. נגטיב פוזיטיב, דליה קרפל, הארץ, 9.4.2008