זמצקי אסתר

תקופת צילום: 1960-1932
אזור: פתח תקווה

אסתר זמצקי נולדה בסובאלקי (Suwałki), פולין, למשפחת רוזנבאום. אביה היה צלם סטודיו שצילם בעיקר דיוקנאות, וממנו למדה את המלאכה. בהיותה בת 16 נשלחה ללימודים בוורשה, וכשסיימה ללמוד שבה לעזור לאביה בסטודיו. בשנות ה־20 בדק אב המשפחה את האפשרות להגר לארץ. הוא קנה אדמות בחדרה, שהה בה כחצי שנה, ולאחר שלקה במחלה מכר את האדמות שרכש וחזר לפולין. חיים זמצקי, חברה של אסתר, היגר לארץ ב־1925 והתיישב בקיבוץ גבעת השלושה. לאחר כשנתיים הצטרפה אליו אסתר, והם עברו להתגורר בפתח תקווה, שם נישאו ב־1932. אסתר עבדה תקופה קצרה אצל הצלם אפרים ארדה בתל אביב. באמצע שנות ה־30 פתחה את סטודיו ארמוני (זמץ בפולנית הוא ארמון), בצריף שבנו בחצר ביתם ברחוב חובבי ציון 21, שהיה רחוב ראשי בפתח תקווה. הקיר הצפוני נבנה מזכוכית שסוידה לבן כדי ליצור תאורה מיוחדת. רונה סלע מתארת: "בדיוקנאות שלה ניכרת השפעת הצילום החדש האוונגרדי הרוסי והגרמני המתאפיין בזוויות חריגות, בשימוש בתאורה ניגודית וכדומה, וניתן לומר שהיא הקדימה צלמים מקומיים חשובים כמו הלמר לרסקי, שייבאו מגמות אלה והטמיעו אותם לתוך העשייה המקומית".

ב־1945 לערך העתיקה זמצקי את הסטודיו ומגוריה לרחוב שטמפפר 7 בעיר. היא צילמה בעיקר דיוקנאות במצלמת רוליפלקס. בשנות ה־60 עבדה בפוטו גלנר בפתח תקווה. היא גם הרבתה לצייר ואף כתבה שירים, ופרסמה ספר שירים בשם יום מתעורר לתחייה. הספר מוקדש למשפחתה, שלא מימשה את חלום האב להגר לארץ ונספתה בשואה. זמצקי הייתה שותפה בניסיון להקים באמצע שנות ה־30 ארגון של נשים לשוויון זכויות בפתח תקווה, שפעל עד 1948. זמצקי נפטרה ב־26.5.1978, וארכיון התשלילים שלה, שאוחסן במרפסת ביתה, נזרק על ידי בני משפחתה לאשפה. מעט תצלומים ומידע ניתן למצוא בארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

מקורות:
1. צלמות במרחב הפרטי – צלמות במרחב הציבורי, רונה סלע, בתוך: נשים יוצרות בישראל, 1920-1970, עורכת: ד"ר רות מרקוס, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, 2008, עמ' 117-116
2. חלוצות הצילום, 1978-1850, דיוקן עצמה, תערוכה, אוצר: גיא רז, פסטיבל הצילום, מתחם שרונה, 2019