זיאן אמירה

תקופת צילום: 2012 ואילך
אזור: ישראל

אמירה זיאן נולדה ב־16 באוקטובר 1977 בכפר הדרוזי ירכא. היא סיימה את לימודיה כהנדסאית כימיה תעשייתית במכללה האקדמית גליל מערבי בעכו (1999), וקיבלה תעודת הוראה במנהל ממכללת ויצו בחיפה (2003). בשנת 2004 חלה אביה, ואחיה, שהיה בעל מעבדה לפיתוח תמונות, נאלץ להחליף את האב במפעל הבטון, וביקש ממנה לעזור לו בחנות הצילום. העבודה בחנות הצילום גרמה לה להתעניין בתחום ולהתקדם בו.
בשנת 2007 החלה זיאן ללמוד תואר ראשון בחוג לאמנות ובחוג לצרפתית באוניברסיטת חיפה (2010), ולאחר מכן המשיכה ללימודי תואר שני באמנות באוניברסיטת חיפה (2012). במהלך לימודיה האקדמיים התבלטה בתחום הצילום וזכתה בפרסים ובמענקים, ביניהם מענק ע"ש סער עפרוני (2008); פרס מכון שפילמן לסטודנטים (2009); פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות והספורט (2017); פרס ע"ש אוסקר הנדלר מקיבוץ לוחמי גיטאות (2022); מענק מפעל הפיס לתערוכת יחיד במוזיאון רמת גן (2025) ועוד. עבודותיה נכללות באוספים ציבוריים ופרטיים בארץ ובעולם. מאז 2013 היא מלמדת אמנות בחטיבת הביניים אלרואיא בירכא. ב־2022 פתחה סטודיו עם גלריה משלה בכפר. בשנים 2024-2012 הייתה חברה בגלריה שיתופית יהודית־ערבית בכברי.

בעבודתה מתמקדת זיאן בעיקר בנשים בחברה הדרוזית וגם בנושאים של זהות ומגדר.
"כאישה שמגיעה מכפר ירכא והקהילה הדרוזית, העבודות שלי הן תגובה לשתי הסביבות שאני קרועה ביניהן: המודרניות והמסורתיות. במרכז תהליך היצירה שלי יש מעין 'במה' שאני יוצרת לסצנות המצולמות." (אמירה זיאן, אתר האמנית)

תערוכות יחיד (מבחר)
2023, מבעד לחלון, גלריה קיבוץ לוחמי גיטאות / 2021, לדעת ספר, הספרייה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב / 2021, מעבר לגוף, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע / 2018, היתר הנעלם, אוצרת: יונית קדוש, גלריה לאמנות רמות מנשה / 2018, ארמון הבדולח, הגלריה לאמנות באום אל־פחם / 2016, על בטון חשוף, גלריה קיבוץ כברי / 2013, חלקי התמונה, גלריה סודפה, נצרת / 2012, צילומים חדשים, גלריה קיבוץ כברי

מקורות / קישורים
1. אתר הצלמת
2. ויקיפדיה
3. ויתרתי על החיים הפרטיים בשביל האמנות, אורין ויינברג, YNET, 15.2.2018