וולק אריה

תקופת צילום: 1970-1939
אזור: פלשתינה־א"י, ישראל

אריה וולק נולד בצ'כיה בשנת 1912. בשנת 1939, עם פלישת הנאצים לצ'כיה, עזב את פראג והגיע לארץ־ישראל בספינת מעפילים. בארץ התיישב תחילה בחיפה ומצא את פרנסתו בצילום אנשים על חוף ימה של חיפה. לאחר מכן נעשה צלם עיתונות וצילם את מלחמת השחרור. בהמשך עבר לירושלים והתחתן עם דינה רטן. הוא הקים סטודיו לצילום במרכז ירושלים, בין האקדמיה לאמנות בצלאל ובין משכנה הראשון של כנסת ישראל. ב־1956, שנה לפני תום המבצע לייבוש אגם החולה, חבר לשני חבריו הצלמים, אדי הירשביין וורנר בראון, להפקת סרט המנציח את האגם הגווע. השלושה יצרו, באמצעים הדלים שעמדו לרשותם, סרט טבע בצבע, המתעד את אחת משמורות הטבע המיוחדות שהיו בארץ. בשנות ה־80 הסרט הוקרן פעמים מספר בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית.

עם השנים התמקד וולק בצילום ארכיאולוגיה ונהג לומר: "אבנים אינן מתלוננות אם התמונה אינה מוצלחת". במהלך עבודתו תיעד חפירות ארכיאולוגיות ייחודיות והפך לאחד מצלמי הארכיאולוגיה המובילים בישראל. פסגת עבודתו, בנוסף לצילום החפירות הארכיאולוגיות בחצור, בית שאן, תל שבע וקיסריה, הייתה תפקידו כצלם הרשמי של משלחת החפירות במצדה בראשות יגאל ידין. רבים מצילומיו במצדה ראו אור בספר "בימים ההם בזמן הזה" (1968). בסוף שנות ה־60 נפגע וולק ברגלו בתאונת עבודה בתל שבע, נאלץ לפרוש מתחום הצילום ופנה לציור. לאחר שנת לימודים בבצלאל החל לרשום ולצייר טבע דומם ואת נופי ירושלים. עבודותיו הרבות בצבעי מים, אקוורל ושמן לא הוצגו מעולם. הן תלויות בבתי המשפחה המורחבת. וולק מת באוקטובר 2010 בגיל 98.

מקורות
1. תחקיר הבית לצילום
2. יואב אבניאון, 2021
3. צוללים לעומק ההיסטוריה, שנורקל, 10.2.2025
4. בימים ההם בזמן הזה (מצדה), הוצאת שקמונה ומעריב, 272 עמ', תשכ"ז