הימלרייך אלפונס

תקופת צילום: 1982-1936
אזור: תל אביב, ארץ ישראל

אלפונס הימלרייך נולד ב־31.7.1904 במינכן, גרמניה, למשפחה שעסקה בסיטונאות טקסטיל והתגוררה דורות רבים בגרמניה. בקיץ־1917 קיבל הימלרייך הצעיר את מצלמתו הראשונה מדגם ארנמן, 9X12 ס"מ, כמתנת בר מצווה, והחל צלם בחופשות השנתיות של משפחתו. בגיל 19 החליט הימלרייך כי כציוני שהוא חבר בתנועת הנוער היהודית עליו לעלות לפלשתינה־א"י. אביו שכנע אותו שלא לעלות, והשאיר אותו לעבוד ולהתמחות בתחום עסקי הטקסטיל של המשפחה. את אכזבתו ניתב לעשייה צילומית ולשהייה בספריית המוזיאון הגרמני במינכן, שם רכש כאוטודידקט את הידע הטכני ואת ההשראה החזותית.
ב־1929 לא השתתף הימלרייך בתערוכה Film und Foto בשטוטגארט, אך ביקר בתערוכתו של פול וולף, שנערכה במקום בחסות חברת לייקה, ובה הוא הציג צילומים גדולים שהודפסו מתשלילים בעלי גרעיניות עדינה. אז גם פגש לראשונה את הצלם הלמר לרסקי.
הימלרייך הגיע לארץ בנובמבר 1933 עם אשרת מהגר. על בסיס השכלתו בתעשיית הטקסטיל קיבל "אישור אומן", שהקנה לו כניסה לכאן. הימלרייך הביא עימו מצלמת לייקה, מכונת הגדלה מסוג Leitz ומצלמת מפוח 13X 18 ס"מ. הוא נזכר כי המפגש עם נמל יפו היה כעין מפגש שנלקח מסיפורי "אלף לילה ולילה".
ב־1934 החל הימלרייך לעבוד כעוזר לנגר, ובחדר האמבטיה שבביתו התקין מעבדת צילום קטנה. תחילה התגורר ברחוב אחד העם עם אשתו ושתי בנותיו. סטודיו מוקדם שלו שכן ברחוב שינקין 2, אך החום והחוסר במקרר הקשו עליו את עיסוקו בצילום. ב־1936 נגנבה מצלמת הלייקה שלו, מה שהקשה עליו כמובן עוד יותר. הימלרייך רכש מצלמת רוליפלקס, שבה המשיך להשתמש עד לסגירת הסטודיו שלו, שבשנים 1982-1941 פעל ברחוב אלנבי 114.
ב־1936 הציג הימלרייך בתערוכת זיכרון לביאליק שנערכה בתל אביב תצלומים תיעודיים ותצלומי דיוקן של ילדים. תושבי העיר החלו להזמין אצלו תצלומים, ובמקביל פגש ברקדניות האחיות התאומות לבית אורנשטיין. כתוצאה מכך החלה התעניינותו במחול ובצילומי מחול, שהפכו לחלק חשוב ומשפיע בעשייתו הצילומית. בתצלומי המחול, שצולמו הן בסטודיו בתאורה מלאכותית והן על גגות העיר ועל חוף הים בתאורת יום, דגמנו לו, בנוסף לאחיות אורנשטיין, חלוצות הריקוד בארץ, ביניהן גרטרוד קראוס, נעמי אלסקובסקי, פאולה פדני, רקדניות להקת ענבל ועוד.

הימלרייך היה חבר ב־PPPA ונכח בהרצאותיו של לרסקי בארץ, שעיקרן היה טיפול נכון באור, בקומפוזיציה הצילומית ובנקיטת עמדה אישית נגד תצלומי תעמולה.
הימלרייך עבד מעט מאוד עבור הממסד, אף כי הגדיר את עצמו כציוני המזדהה עם מטרות הציונות. את הערכים החדשים שספג בגרמניה הוא טבע בתצלומי המסחר והתעשייה והטבע, ביניהם תקריבי חפצי תעשייה, פרחים וקקטוסים שפורסמו בשנות ה־40 בעיתון Picture Post. הפרופורציות בתצלומים אלה הן מטעות במקרים רבים, והיחס לאובייקטים המצולמים הוא כלאובייקטים אנושיים. הימלרייך היה בקשרי ידידות עם הצלמים קורט זילמן וליזולוטה ג'רזבינה. הימלרייך נפטר ב־8.4.1993. עיזבון התצלומים שלו עבר עם השנים מהצלם לגלריה סילבר פרינט של ויויאן סילבר-ברודי בעין הוד ומשם לאספן יגאל פרסלר.

תערוכות (מבחר)
2005, צלם על הגג, אוצרת: ויויאן סילבר-ברודי, המוזיאון לצילום, גן התעשייה תל חי / 2000, מראה מקום, מוזיאון מאנה כץ, חיפה / 1987, מצב ותנועה, צילומי הריקוד של א. הימלרייך 1961-1936, אוצרת: ויויאן סילבר-ברודי, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית / 1984, תערוכה קבוצתית, מוזיאון תל אביב / 1948, תערוכה קבוצתית במוזיאון תל אביב עם ברנהיים, ויסנשטין, לרסקי, פוזנסקי, פרנבך, קלוגר ורוזנר / 1936, תערוכת זיכרון לביאליק

מקורות
1. ערך ויקיפדיה: אלפונס הימלרייך
2. מלכות השמיים בעליית הגג, שלמה שבא, דבר 28.10.1983, עמ' 39-38
3. מצב ותנועה, צילומי הריקוד של א. הימלרייך 1936-1961, קטלוג תערוכה, עורכת: ויויאן סילבר-ברודי. מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, 1987
4. אלפונס הימלרייך: צלם על הגג, ספר, עורכת: ויויאן סילבר-ברודי. המוזיאון הפתוח לצילום תל חי, 2006
5. סלע רונה, צילום בפלסטינה – ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, ספר מלווה תערוכה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, מוזיאון הרצליה, מאי 2000
6. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 94
7. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 234