דינס מנדל ג'והן

תקופת צילום: 1860-1849
אזור: ירושלים

למנדל (ג'והן) דינס סיפור חיים מרתק ובעל תהפוכות רבות. הוא נולד כנראה באודסה, רוסיה, ב־1827, למשפחה יהודית, שלפי אחת הביוגרפיות שורשיה מגיעים עד "משפחת המכבים המהוללת". כבר בגיל 13 למד דינס תיקון שעונים, מקצוע יהודי טיפוסי, וב־1847 נשלח להיידלברג, גרמניה, ונחשף לתנועת ההשכלה היהודית.
באביב 1849, עשר שנים לאחר המצאת הצילום, הגיע דינס לארץ ישראל עם אשתו ובנו, לאחר שנקלע למצוקה כלכלית ואישית כיהודי שהמיר את דתו לנצרות. דינס ניסה לחזור לתקן שעונים, אך הקהילה היהודית המקומית החרימה אותו. ב־1851 התגרש מאשתו, אם ילדו, ונשא אישה אחרת.
בשנת 1856 למד דינס צילום מהמיסיונר והצלם הבריטי ג'יימס גרהאם, שנשא בתואר "מזכיר החברה הבריטית ליהודים". גרהאם רכש עבור דינס ציוד צילום ואת מצלמתה של אליזבת פין, אשת הקונסול הבריטי, ודינס נהיה לצלם. דינס החליט להתפרנס מהמקצוע החדש שרכש, וקשר קשרים עם צלמים צליינים מקצועיים שהגיעו לארץ הקודש, ביניהם האנגלי ג'יימס רוברטסון (1856) והאדריכל והארכיאולוג ארמטה פייארוטי (1854). דינס פגש כנראה גם את אוגוסט זלצמן, פרנסיס פרית', ג'ון קראמב (1860) ואחרים. צילומיהם של דינס וגרהאם נעשו במצלמות בפורמטים גדולים, ונשענו על מסורת צילומית קצרת מועד אומנם, אך קלאסית, כלומר בקומפוזיציות נוף המקבילות לציור של אותה תקופה. כמו כן צילם דינס תצלומים סטריאוגרפיים. פייארוטי, ששהה בירושלים בשנים 1861-1854, כלל בספרו Jerusalem Explored, שיצא לאור בשנת 1864, מתצלומיו של דינס ללא קרדיט, דבר שעורר את אחד העימותים הראשונים בנושא זכויות יוצרים.
ביוני 1860, לאחר שהתחרות עם הצלמים המקצועיים, לצד בעיות משפחתיות, הקשו עליו, החליט דינס להגר לארה"ב. גם שם הוא נאבק בצלמים מתחרים ובמנגנוני שעונים במשך שלושה עשורים, ואז עשה תפנית נוספת, שקע בלימודי הדת הנוצרית והפך לכומר. בעיסוק זה צלחה דרכו יותר, והוא נע בין קהילות מאמינים והרצה על ירושלים וארץ הקודש, תוך כדי שהוא מקרין בפנס קסם שקופיות מתצלומיו כהמחשה וכהוכחה לאמיתות דבריו. דינס, שהתגורר מרבית הזמן בדייטון, אוהיו, מת בפורט טאוסנד שבחוף המערבי של ארה"ב, בשנת 1900.

אוסף תשליליו התגלה במינסוטה, ארה"ב, ב־1989, על ידי ג'ון ברנייר, וכלל 8 קופסאות עץ, 134 תשלילי זכוכית בגדלים שונים (מתוכם 16 שויכו לג'יימס גרהאם), 35 הדפסות סטריאוסקופיות, 21 שקופיות לפנס קסם, 80 הדפסות כסף ועוד. עוד נמצאו ארבעה פנקסים כתובים בכתב יד, ובהם הערות להרצאות וכותרות מבארות לכמה תמונות, וכן עדשה רחבה לצילומי נוף המותאמת למצלמת דגרוטייפ.
תערוכה גדולה ובה 60 הדפסות מתשלילי הזכוכית של דינס נערכה במוזיאון השמי באוניברסיטת הרווארד ב־1993. האוסף נרכש על ידי מוזיאון ישראל, שערך לדינס תערוכה ב־1997.

ארכיון
134 תשלילי זכוכית נמצאים במחלקה לצילום במוזיאון ישראל
4 תצלומים צילומים ועוד העתקים מארבעה פנקסי תיעוד של דינס נמצאים ביד בן צבי
14 צילומים נמצאים באוסף Private collection of Wilfried Wiesinger, Austria

מקורות
1. מנדל ג'ון דינס – צלם בירושלים, קטלוג תערוכה. אוצר: ניסן פרץ. מוזיאון ישראל, 1997.
2. מנדל דינס – הצלם הירושלמי המקצועי הראשון? דרור ורמן, קתדרה, יד יצחק בן צבי, עמ' 120-115, טבת תשמ"ו, 1985.
3. חייו ועבודתו של הצלם מנדל ג'ון דינס. ניצה בראון-רוזובסקי וקרני א"ס גווין, קתדרה, יד יצחק בן צבי, עמ' 91-69, ניסן תשנ"ה, אפריל 1995.
4. Capturing the Holy Land - M.J. Diness & The Beginning of Photography in Jerusalem. The Harvard Semitic Museum - Cambridge, Massachusetts, U.S.A., 1993.
5. FOCUS EAST, early photography in the near east, 1839-1885. Nissan N. Perez, Harry N. Abrams, N.Y. In association with The Domino Press & The Israel Museum, Jerusalem, 1988, P 157.