דגני אפרים

תקופת צילום: 1990-1935
אזור: ירושלים, ארץ ישראל

אפרים דגני נולד בברלין לדב ומרים, ועבד כמורה בזמנו הפנוי במוסד Kaiser Wilhelm, שם נפתח לפניו עולם המסתורין של הצילום ומכשיריו הטכניים. בעקבות זאת הוא נרשם לקורס לצילום מדעי, והעמיק את ידיעותיו בפיתוח סרטים ובהדפסת תמונות. לאחר מכן החל ללמוד רפואה באוניברסיטת ברלין, אך ב־1933 נאלץ להפסיק את לימודיו בשל האווירה האנטישמית בגרמניה. הוא היגר למילאנו, שם עבד כצלם מדעי במכון גנטיקה.
ב־1935 עלה דגני לארץ ישראל. ידיעותיו ברפואה עזרו לו להתקבל לעבודה במחלקה לפתולוגיה בבית החולים הדסה בתל אביב, שם עבד בשנים 1945-1936. למרות הצמצום בחומרים בשל הקושי ביבוא עקב מלחמת העולם השנייה והמחסור בנייר ובסרטי צילום, הצליח דגני לבסס את מעמדו כצלם מדעי. ב־1940 התחתן עם חנה שויער, וב־1945, לקראת סוף המלחמה, שכנעה אותו הצלמת מרלי שמיר להקים בשותפות סטודיו לצילום בירושלים – פוטו פריזמה.
"בהתחלה זה היה כעין פיצוי עבורי על כל המראות הקשים של מחלות וניתוחים לאחר המוות בבית החולים," אמר דגני. השנים הראשונות היו קשות, מה גם שבאותו זמן פרצה מלחמת העצמאות. דגני ושותפיו גויסו לצבא והסטודיו נסגר זמנית. בתום המלחמה חזר דגני לעבודה בסטודיו, וראה אתגר גדול לשלוט גם בתחומים נוספים של הצילום, כגון ארכיטקטורה, תיעוד, פרסומת ודיוקנאות. דגני פעל בסטודיו בשנים 1967-1945, ולצידו פעלה כל העת אשתו חנה, שהייתה צלמת אף היא. בחלוקה ביניהם בתצלומי הסטודיו צילם הוא את המבוגרים והיא את הילדים. חנה גם צילמה רבים מנופי העיר ויצרה פנורמות צילומיות רבות.

בשנים 1983-1966 לימד דגני צילום במחלקה לגרפיקה בבית הספר לאמנות בצלאל (מ־1967 ניהל את פוטו פריזמה אמנון גולן, חתנו של דגני). מטרתו הפדגוגית הייתה להעביר לסטודנטים אמות מידה שבעזרתן יוכלו להעריך נכונה את אמנות הצילום. הדרך היחידה בעיניו הייתה ניסיון מעשי, ועליו התבסס השיעור שלו. אחרי שיצא לפנסיה העביר דגני הרצאות על תולדות הצילום. הוא היה משוכנע, שעל אף ההתפתחות העצומה בטכניקת הצילום, כגון הפולרואיד, הווידאו והאנימציה הממוחשבת, צלמי העתיד יישפטו תמיד על פי יכולת ההבחנה האישית שלהם, רגישותם ומקוריותם. ב־1987 הציג דגני תערוכת דיוקנאות בגלריה לצילום בבצלאל.
אפרים דגני נפטר ב־13.12.2001, חנה דגני נפטרה ב־25.4.2014, והם קבורים זה לצד זה בהר המנוחות בירושלים.

ארכיון התצלומים והתשלילים נמצא ברשות המשפחה ועבר דיגיטציה במעבדת ביתמונה.

מקורות
1. הזמנה לתערוכה, אפרים דגני, פורטרטים, הגלריה לצילום, בצלאל, 1987
2. שיחה עם חנה דגני, יולי, 2002
3. האמת הפוטוגרפית אמנת טבעית היא – כרוניקה של מחלקה לצילום, נועה צדקה, רסלינג, 2018, עמ' 179-168
4. תערוכת פוטו פריזמה בתצוגת "קופסה שחורה", ירושלים, 2017
5. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 136
6. Und sie haben Deutschland verlassen...müssen. Fotografen und ihre Bilder 1928–1997, Editor: Klaus Honnef, Author: Frank Weyers, Bonn, 1997, P. 125