צלמים.ות
גרינוולד הייזל
1977-1895
תקופת צילום: 1963-1935
אזור: ארץ ישראל, אזורים שונים בעולם
הייזל גרינוולד נולדה ב־1895 בארה"ב. היא לא למדה צילום באופן מקצועי והייתה אוטודידקטית. בשנות ה־30 הייתה חברת הנהלה בארגון הדסה. ב־1934, בהשראת הגעתה של קבוצת הילדים הראשונה מגרמניה לארץ ישראל וביוזמה משותפת עם מייסדת הארגון, הנרייטה סאלד, הקימו השתיים בשנת 1942 את מחלקת התיעוד הלאומי של ארגון הדסה. גרינוולד תיעדה בסרטים ובתצלומים את מפעלי הדסה ועליית הנוער ואת החיים בארץ בשנים 1963-1935. לאחר משא ומתן, שהחל כבר ב־1962, היא העבירה לארכיון הציוני את אוסף התצלומים הגדול שלה, המכיל בעיקר תשלילים ושקופיות, ואת ציוד הצילום האישי שלה, במהלך שהסתיים ב־1975.
ענת בנין, לשעבר ראשת מדור תצלומים בארכיון הציוני, כתבה כי "גרינוולד נהגה לצלם כשהיא עומדת על סולמות, מתכופפת מחלונות או שוכבת על הרצפה כדי לכוון את מצלמתה [...] הייזל צילמה ב־29 ארצות והגיעה עד לשירז באיראן ולקוצ'ין בהודו בעקבות ילדי עליית הנוער, אך מרבית צילומיה הם מארץ ישראל. במטבח ביתה עבדה על הסרט הראשון מטעם הדסה – 'בריאות למען הניצחון' (1942) - שנמשך כ־30 דקות. לשם הפקתו נכנסה למשרדי 'פוקס המאה ה־20' בארצות הברית, ושכנעה את מנהליו ללמד אותה לצלם. הסרטים שיצרה שימשו להסברה ולגיוס כספים עבור 'הדסה'. הם נועדו בעיקר לנשות 'הדסה', אך הוקרנו גם בהקרנות לקהלים גדולים יותר, וזכו לעניין רב [...] אוסף הייזל כולל אלפי שקופיות ונגטיבים בצבע. אוסף זה הוא מהאוספים הבודדים המאפשרים הצצה לקורות הארץ ויושביה בתצלומי צבע [...] הייזל ייחסה חשיבות לשמירה על סרטיה ועל תצלומיה. היא העריכה, שצילמה כ־250,000 תצלומים בשחור לבן ו־40,000 תצלומים בצבע.
אזור: ארץ ישראל, אזורים שונים בעולם
הייזל גרינוולד נולדה ב־1895 בארה"ב. היא לא למדה צילום באופן מקצועי והייתה אוטודידקטית. בשנות ה־30 הייתה חברת הנהלה בארגון הדסה. ב־1934, בהשראת הגעתה של קבוצת הילדים הראשונה מגרמניה לארץ ישראל וביוזמה משותפת עם מייסדת הארגון, הנרייטה סאלד, הקימו השתיים בשנת 1942 את מחלקת התיעוד הלאומי של ארגון הדסה. גרינוולד תיעדה בסרטים ובתצלומים את מפעלי הדסה ועליית הנוער ואת החיים בארץ בשנים 1963-1935. לאחר משא ומתן, שהחל כבר ב־1962, היא העבירה לארכיון הציוני את אוסף התצלומים הגדול שלה, המכיל בעיקר תשלילים ושקופיות, ואת ציוד הצילום האישי שלה, במהלך שהסתיים ב־1975.
ענת בנין, לשעבר ראשת מדור תצלומים בארכיון הציוני, כתבה כי "גרינוולד נהגה לצלם כשהיא עומדת על סולמות, מתכופפת מחלונות או שוכבת על הרצפה כדי לכוון את מצלמתה [...] הייזל צילמה ב־29 ארצות והגיעה עד לשירז באיראן ולקוצ'ין בהודו בעקבות ילדי עליית הנוער, אך מרבית צילומיה הם מארץ ישראל. במטבח ביתה עבדה על הסרט הראשון מטעם הדסה – 'בריאות למען הניצחון' (1942) - שנמשך כ־30 דקות. לשם הפקתו נכנסה למשרדי 'פוקס המאה ה־20' בארצות הברית, ושכנעה את מנהליו ללמד אותה לצלם. הסרטים שיצרה שימשו להסברה ולגיוס כספים עבור 'הדסה'. הם נועדו בעיקר לנשות 'הדסה', אך הוקרנו גם בהקרנות לקהלים גדולים יותר, וזכו לעניין רב [...] אוסף הייזל כולל אלפי שקופיות ונגטיבים בצבע. אוסף זה הוא מהאוספים הבודדים המאפשרים הצצה לקורות הארץ ויושביה בתצלומי צבע [...] הייזל ייחסה חשיבות לשמירה על סרטיה ועל תצלומיה. היא העריכה, שצילמה כ־250,000 תצלומים בשחור לבן ו־40,000 תצלומים בצבע.
משנות ה־60 הקדישה ממרצה ומזמנה למיון ולסידור התצלומים, וגייסה מתנדבים בירושלים לסייע לה בכך [...] המידע על אודות התצלומים, שריכזה הייזל, נמצא בכרטיסיות וברשימות שהותירה אחריה, אך הוא לא נרשם בקטלוג, ואין זיקה בינו לבין רישום התמונות בארכיון. [...] פרט לצילום השקופיות הכינה הייזל ערכות שקופיות בנושאים שונים יחד עם 'תסריטים' וטקסטים מלווים לשימוש הדוברים. אחד מהם היה תסריט בליווי תצלומים בשם Look at their faces משנת 1947, שתיאר את מצבם הקשה של ילדים ניצולי שואה חסרי כל, המנסים להגיע לארץ ישראל אך גורשו למחנות בקפריסין. אוסף הייזל גרינוולד (NHG) סרוק ברובו, ואפשר לצפות בתצלומים באתר הארכיון הציוני, אך כאמור, רובו ללא תיאור מפורט".
גרינוולד הותירה עותקים של עבודתה גם במשרדי הדסה ניו יורק ובספריית הקונגרס האמריקאי. עותקים גולמיים של סרטיה נשלחו לאוניברסיטה העברית, לארכיון הצילום היהודי ע"ש ראד (לימים ארכיון שפילברג), שם שמורים וסרוקים רוב הסרטים שעשתה מחוץ להדסה ניו יורק, ובהמשך באופן חלקי לסינמטק. במהלך חייה הייתה הייזל גרינוולד נשואה שלוש פעמים והיו לה חמישה ילדים ונכדים. היא נפטרה ב־1977.
מקורות
1. הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים
2. רומן בצילומים עם ארץ ישראל, בצלאל עמיקם, על המשמר, 13.5.1975, עמ' 3
גרינוולד הותירה עותקים של עבודתה גם במשרדי הדסה ניו יורק ובספריית הקונגרס האמריקאי. עותקים גולמיים של סרטיה נשלחו לאוניברסיטה העברית, לארכיון הצילום היהודי ע"ש ראד (לימים ארכיון שפילברג), שם שמורים וסרוקים רוב הסרטים שעשתה מחוץ להדסה ניו יורק, ובהמשך באופן חלקי לסינמטק. במהלך חייה הייתה הייזל גרינוולד נשואה שלוש פעמים והיו לה חמישה ילדים ונכדים. היא נפטרה ב־1977.
מקורות
1. הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים
2. רומן בצילומים עם ארץ ישראל, בצלאל עמיקם, על המשמר, 13.5.1975, עמ' 3