גליקסמן יעקב

תקופת צילום: 1953-1920
אזור: טבריה, עמק הירדן

יעקב גליקסמן נולד למשפחה דתית בקלץ, פולין, שם למד צילום בטרם עלה לארץ בעלייה בלתי חוקית ב־1920 לערך. לפני עלייתו ארצה, בזמן ההמתנה באיטליה, עבד במשך כשנתיים אצל צלם. כשהגיע לארץ פתח סטודיו לצילום בטבריה, בעיר העתיקה, מול בית החולים הסקוטי טוראנס. בחותמת מוקדמת של הצלמוניה על צילום מבית הכלא בנצרת מ1921, מצורף השם "ד.נשר" (כנראה שהיה שותף) לצד השם "י. גליקסמן". מ 1924 פעל כבר כנראה לבד. גליקסמן היה לצלם הראשי בטבריה והסביבה, ומראשית פעילותו צילם גם עבור מועצת העיר (תצלום ראשון בעבור 1 לא"י ו־50 מילים). גליקסמן – גליצ'מן בפי המקומיים היהודים והערבים – צילם תמונות מחזור בטבריה ונוף מקומי, ויצא לצלם ביישובי הסביבה, באתר החשמל של רוטנברג בנהריים, בעבר הירדן, והגיע עד דמשק.
עם התפתחות העיר והסטודיו עבר גליקסמן לרחוב הגליל שבמרכז העיר. בסטודיו היו שלושה חדרים – חדר קבלה, סטודיו לצילום ובו רקעים מצוירים וחדר חושך – וכן פינת ריטוש תמונות, שבה עבדה ועזרה לידו בתו רחל. גליקסמן צילם את כל האירועים בעיר, ציבוריים ופרטיים, ולכן בכל בית בטבריה יש באלבומי המשפחה תצלומים שלו, וכך גם במסדרונות העירייה ובמבנים ציבוריים אחרים.

גליקסמן אף הקים את בית הקולנוע אביב, שנפתח באביב 1945. לצידו של גליקסמן פעלו בטבריה בעת ההיא הצלמים נחמן בהלול ונפתלי אופנהיים.
בשנת 1953 מכר גליקסמן את הסטודיו, על ציודו, לצלם בטבריה. המשפחה עברה לתל אביב, ולאחר שאשתו הראשונה זהבה, שהייתה לצידו בכל שנות פעילותו הצילומית, נפטרה ב־1963, נשא את אשתו השנייה טקלה בשנת 1965. אלבומי התמונות שהיו ברשותה נעלמו, וכך גם כל התשלילים מתקופת טבריה נעלמו.
יעקב גליקסמן נפטר ב־1976, ונקבר בטבריה.

ארכיון
רוב התמונות בארכיון יד שטרית, טבריה. תמונות בודדות ביד בן צבי, בספרייה הלאומית ובאוספים פרטיים.

מקורות
1. שיחה עם בנותיו, רחל בילאוס ואוריאלה שוורץ, ספטמבר 2002.
2. צלמי הארץ. עורך: גיא רז. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 55.