ברזילי טירנית

תקופת צילום: 1993 ואילך
אזור: ישראל

טירנית ברזילי נולדה ב־30.9.1967. היא למדה במחלקה לצילום בבצלאל ולימדה בקמרה אובסקורה. הייתה נשואה לשחקן והקומיקאי יעקב כהן ז"ל.

"ברזילי הוכתרה על ידי עולם האמנות המקומי ככוכבת מיד עם תום לימודיה בבצלאל. בהיותה בת 28 כבר זכתה לתערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. זמן קצר לאחר מכן נעלמה.
[ברזילי אומרת] 'אני יכולה לשער שבאותה תקופה, בתחילת שנות ה־90, הצילום סבל מרגשי נחיתות. הוא עדיין לא התקבל כחלק מעולם האמנות ופתאום הבאתי מבט חדש, שבעיני הוא בכלל לא היה חדש. בחו"ל כבר היו התצלומים המבוימים של סינדי שרמן ואחרים. בעולם זה כבר היה די מקובל. רק אלינו זה עוד לא ממש הגיע ופתאום אני הצעתי את הסוג הזה של הצילום. [...] זה היה צילום מבוים ולא הרגע המקרי שנלכד במצלמה [...] בסוף שנה א' שלחו אותנו לעשות פרויקט גדול שקשור לירושלים. הסתובבתי במוסררה, דפקתי בדלתות ופשוט צילמתי סדרות של פורטרטים. אז הבנתי שמה שמושך אותי זה אנשים. אני אוהבת בני אדם ואני אוהבת מאוד לצלם אותם. הם תמיד ריתקו אותי'."
מתוך: להמציא את הרגע שלי, דנה גילרמן, הארץ, 27.6.2008

זיכרונותי, צבעי, קסמי, בהלותי, חרדותי, גוויותי
על הסדרה טירנית ברזילי, 1995, מאת: רונה סלע
"הסדרה טירנית ברזילי, 1995, החלה להתגבש לפני שנה וחצי [...] השתקפות המציאות הישראלית (המקלט, החולצה הלבנה ועוד), סימני התרבות המערבית וסמלים של סטאטוס חברתי – מאפיינים שנכחו בעבר בעבודתה של ברזילי וזכו בעיקר לקריאה ביקורתית, חברתית ופוליטית – נעלמים והולכים בסדרה החדשה, ותכנים מופשטים ואניגמטיים תופסים את מקומם. החלל עירום – התפאורה שתוכננה ונבנתה בעבר בקפידה של במאי קולנוע התרוקנה והאביזרים הנלווים נעלמו כמעט לחלוטין; לובן ורזון משתלטים על הסט, לבוש הדמויות חלקי – תחתונים וגופיות, ומספר הפעולות הופחת. ניכר תהליך של צמצום סגפני שברזילי החלה בו בסדרת המקלטים. אפשר לראות זאת כתהליך טיהור, אשר פעולות הניקוי היומיומיות והצבע הלבן לדוגמה, מסמלים אותו."
מתוך קטלוג התערוכה טירנית ברזילי, 1995, אוצרת: רונה סלע, 1996, עמ' 13

תערוכות יחיד (מבחר)
2008, טירנית ברזילי-כהן, גלריה זומר, תל אביב / 1996, טירנית ברזילי, 1995, מוזיאון תל אביב / 1993, טירנית ברזילי, גלריה בוגרשוב, תל אביב

תערוכות קבוצתיות (מבחר)
2006, עושים סצנות – תערוכה קבוצתית, מוזיאון חיפה לאמנות / 1998, הביתה – מחלום הבית הלאומי ל''בית החלומות'', 1948 – 1998, מוזיאון ישראל / 1997, קלישאת המדבר: ישראל עכשיו – דימויים מקומיים, אוניברסיטת ניו יורק, ניו יורק, ארה"ב / 1997, Out of Senses, המוזיאון לאמנות עכשווית, אנטוורפן, בלגיה / 1994, 90, 70, 90, מוזיאון תל אביב – ביתן הלנה רובינשטיין / 1994, מטא סקס, המשכן לאמנות ע"ש אתר, עין חרוד / 1994, מי ימלל גבורות ישראל, גלריה בוגרשוב, תל אביב / 1993, טווח הריאליזם, מוזיאון תל אביב / 1993, גוף שלישי, גלריה בוגרשוב + קמרה אובסקורה, תל אביב

פרסים ומלגות
1995, פרס לאמן היוצר בתחום האמנות הפלסטית ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין / 1994, פרס פורצקי לצילום, מוזיאון תל אביב לאמנות / 1992, פרס ע"ש משפחת הלפרין, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב

מקורות
1. נעוריה של טירנית, בריטברג-סמל שרה, 1993, סטודיו, 44, עמ' 17-14
2. בבית הגדול שקירותיו עשויים מים: על עבודותיה של טירנית ברזילי, אזולאי אריאלה, 1996, סטודיו, 69, עמ' 23-19