צלמים.ות
בן דוב אייל
1961-
תקופת צילום: 1988 ואילך
אזור: ישראל
אייל בן דוב נולד בירושלים ב־1961. בשירותו היה צלם צבאי (1982-1980). בן דוב למד במכללת הדסה (1983), והוא בעל תואר BFA מהאקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים (1988) ומהאנטר קולג' בניו יורק (1989). החל משנת 1990 לימד בן דוב לימד במוסדות שונים, ביניהם קמרה אובסקורה, תל־אביב; בצלאל, ירושלים; הסדנא לאמנות, יבנה. ב־1992 היה חבר בקבוצת לימבוס – מקום לצילום, וממקימי הגלריה בתל־אביב. עם הקבוצה זכה ב־1994 בפרס ז'ראר לוי לצלם צעיר מטעם מוזיאון ישראל. בן דוב עסק גם באוצרות תערוכות בעיקר במסגרת מוסררה, בית ספר לאמנות ע"ש נגר בירושלים. בין התערוכות שאצר: קווי תפר 73-67, מיכה בר-עם (2011); מוסררה (חיננית), צילומים 1979-1974 (2012).
"הקיר הראשון בכניסה לחלל הגלריה נושא מספר הדפסות המציגות כפות ידיים בסאנצ'ואנים שונים. הסאנצ'ואן בשפת הטאי צ'י הוא צורת העמדה המזרימה או משחררת זרימה של אנרגיה בגוף. הצילומים ערוכים על גבי מדפי עץ ומצופים לכה שקופה. הסדרה הבאה מציגה ארבעה צילומים ממוסגרים של דפים מתוך התלמוד וספר הזוהר, הדנים בפולחן הלבנה וראש חודש. הקריאה מקרבת את הצופה להבנה, שיש כאן איזו אמירה פרטית מאוד בנוגע למיתוסים ואמונה. הקיר הבא פותח את התובנה הזאת אל מרחב אחר של תולדות הצילום: סדרת צילומי עננים, שמזכירים יותר מכל את האקוויולנטים של סטיגליץ... את השיחה הוא מתחיל מדיבור על חזרה לפשטות, אל הצילום עצמו ואל המסורת הצילומית.
ט: מכאן העננים?
א: כן ולא רק סטיגליץ צילם אותם, אלא גם מיינור וייט, ווסטון, אנסל אדאמס. הלכה יוצרת את הריחוק והניכור. התערוכה הזאת הרי דנה בפגימה של הבריאה. זוהי רומנטיקה מפוכחת, ולקח לי זמן להבין שמדובר כאן באמת ברומנטיקה, אולי בכמיהה.
ט: אתה מדבר על חוויה מדיטטיבית, שהצופה צריך לעבור איתך בהתבוננות בעבודות האלה?
אזור: ישראל
אייל בן דוב נולד בירושלים ב־1961. בשירותו היה צלם צבאי (1982-1980). בן דוב למד במכללת הדסה (1983), והוא בעל תואר BFA מהאקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים (1988) ומהאנטר קולג' בניו יורק (1989). החל משנת 1990 לימד בן דוב לימד במוסדות שונים, ביניהם קמרה אובסקורה, תל־אביב; בצלאל, ירושלים; הסדנא לאמנות, יבנה. ב־1992 היה חבר בקבוצת לימבוס – מקום לצילום, וממקימי הגלריה בתל־אביב. עם הקבוצה זכה ב־1994 בפרס ז'ראר לוי לצלם צעיר מטעם מוזיאון ישראל. בן דוב עסק גם באוצרות תערוכות בעיקר במסגרת מוסררה, בית ספר לאמנות ע"ש נגר בירושלים. בין התערוכות שאצר: קווי תפר 73-67, מיכה בר-עם (2011); מוסררה (חיננית), צילומים 1979-1974 (2012).
"הקיר הראשון בכניסה לחלל הגלריה נושא מספר הדפסות המציגות כפות ידיים בסאנצ'ואנים שונים. הסאנצ'ואן בשפת הטאי צ'י הוא צורת העמדה המזרימה או משחררת זרימה של אנרגיה בגוף. הצילומים ערוכים על גבי מדפי עץ ומצופים לכה שקופה. הסדרה הבאה מציגה ארבעה צילומים ממוסגרים של דפים מתוך התלמוד וספר הזוהר, הדנים בפולחן הלבנה וראש חודש. הקריאה מקרבת את הצופה להבנה, שיש כאן איזו אמירה פרטית מאוד בנוגע למיתוסים ואמונה. הקיר הבא פותח את התובנה הזאת אל מרחב אחר של תולדות הצילום: סדרת צילומי עננים, שמזכירים יותר מכל את האקוויולנטים של סטיגליץ... את השיחה הוא מתחיל מדיבור על חזרה לפשטות, אל הצילום עצמו ואל המסורת הצילומית.
ט: מכאן העננים?
א: כן ולא רק סטיגליץ צילם אותם, אלא גם מיינור וייט, ווסטון, אנסל אדאמס. הלכה יוצרת את הריחוק והניכור. התערוכה הזאת הרי דנה בפגימה של הבריאה. זוהי רומנטיקה מפוכחת, ולקח לי זמן להבין שמדובר כאן באמת ברומנטיקה, אולי בכמיהה.
ט: אתה מדבר על חוויה מדיטטיבית, שהצופה צריך לעבור איתך בהתבוננות בעבודות האלה?
א: כן, הטקסטים צריכים לגרום לאנשים להתקרב ולשקוע בהם... זה מתקשר לעניין הזמן. אני אומר: בואו נעצור רגע ונחווה את הרגע הזה, האחר, החושני, לפני שאנחנו הולכים לאיבוד. סדר קידוש הלבנה, שעל פי המסורת בתחילה האירה כמו השמש אבל אורה נפגם, נקשר בתודעה שלי לתחושה שמשהו לא בסדר... יש אובדן של ערכים ואני מרגיש שבתוך כל זה אני מחפש משמעויות של סדר נכון..." (מתוך: לפני שאנחנו הולכים לאיבוד, ראיון מלווה תערוכה, פגימת הלבנה, עם טלי כהן- גרבוז, עיתון תל־אביב, 1993)
תערוכות (מבחר)
2018, לכל צלם יש סוס, בצלאל, ירושלים / 2007, היהודי המתחדש - אנתרופולוגיה חזותית של פסטיבלים שבטיים בישראל, המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה, תל חי (תערוכת יחיד) / 2007, מאוטופיה להטרוטופיה: הסגנון הבינלאומי בפרספקטיבה של צילום ישראלי עכשווי, הגלריה לאמנות, הטכניון, חיפה / 2003, ''כן תעשה לך...'' תחיית היהדות באמנות הישראלית, זמן לאמנות, תל אביב / 2000, מדינה עשירים-עניים לראות או להתעלם, תערוכה נודדת / 1998, סטטוס קוו ואדיס, בית האמנים, ירושלים / 1998, ספרות השו"ת לחכמי המזרח, גלריית בית הספר לצילום מוסררה, ירושלים / 1995, אקוויולנטים, קמרה אובסקורה, תל אביב (תערוכת יחיד) / 1993, פגימת הלבנה, דיאלוג עם חיים בן שטרית / 1992, חלל – חדר, קבוצת לימבוס, גלריה לימבוס, תל אביב / 1991, תמורות, גלריה הסטודיו בבורוכוב, תל אביב (תערוכת יחיד) / 1988, אנסאר 3, מחנה אנסאר, קציעות בנגב
מקורות
1. יוצאים מהמסגרת, המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה, תל חי, YNET, 23.3.2007
2. מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
3. גלריה לימבוס
4. צלמי הארץ, הקיבוץ המאוחד והוצאת מפה, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 229
תערוכות (מבחר)
2018, לכל צלם יש סוס, בצלאל, ירושלים / 2007, היהודי המתחדש - אנתרופולוגיה חזותית של פסטיבלים שבטיים בישראל, המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה, תל חי (תערוכת יחיד) / 2007, מאוטופיה להטרוטופיה: הסגנון הבינלאומי בפרספקטיבה של צילום ישראלי עכשווי, הגלריה לאמנות, הטכניון, חיפה / 2003, ''כן תעשה לך...'' תחיית היהדות באמנות הישראלית, זמן לאמנות, תל אביב / 2000, מדינה עשירים-עניים לראות או להתעלם, תערוכה נודדת / 1998, סטטוס קוו ואדיס, בית האמנים, ירושלים / 1998, ספרות השו"ת לחכמי המזרח, גלריית בית הספר לצילום מוסררה, ירושלים / 1995, אקוויולנטים, קמרה אובסקורה, תל אביב (תערוכת יחיד) / 1993, פגימת הלבנה, דיאלוג עם חיים בן שטרית / 1992, חלל – חדר, קבוצת לימבוס, גלריה לימבוס, תל אביב / 1991, תמורות, גלריה הסטודיו בבורוכוב, תל אביב (תערוכת יחיד) / 1988, אנסאר 3, מחנה אנסאר, קציעות בנגב
מקורות
1. יוצאים מהמסגרת, המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה, תל חי, YNET, 23.3.2007
2. מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
3. גלריה לימבוס
4. צלמי הארץ, הקיבוץ המאוחד והוצאת מפה, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 229