בהיר חנן

תקופת צילום: 1958-1930
אזור: ארץ־ישראל, ישראל

חנן בהיר נולד בשם הנס הלר ב־19 בפברואר 1908 באוסטריה למשפחת בנקאים אמידה. לאחר שבגר הצטרף לתנועת הנוער ואנדרפוגל והיה חניך למופת. בהשפעת תנועת בלאו־וייס והכשרת חירות עלה לארץ בשנת 1929, והגיע לגבעת ברנר. בהיר היה חלוץ לכל דבר, קדח בארות, עבד כטרקטוריסט וכחצרן ועסק שנים רבות בענייני ביטחון במסגרת ארגון ההגנה ואף השלים קורס מפקדים. בהיר, שיכולת ההתבוננות שלו הייתה מיוחדת במינה, זכה במצלמה בהתערבות המפורסמת עם הצייר אריה חצור: "כשחנן בהיר היה עוד הנס הלר, חלוץ צעיר מקבוצת 'חירות', שהגיע למחנה האוהלים של הפלוגה וחיפש ביטוי לחוש ההתבוננות המיוחד שלו [...] לפי תנאי ההתערבות היה על חנן לחלק את ארוחת הערב בחדר האוכל של הפלוגה, כשרק תחתוניו עליו. מאחר שהחברים לא היו שותפים בהתערבות 'הסודית', ניסו כמה 'שמרנים' לסלקו מחדר האוכל והוא שב והתעקש לסיים את המשמרת, וכך זכה במצלמה היוקרתית של שנות ה־30".
על אף התנאים הקשים, ולעיתים תוך חוסר הערכה והבנה מצד הציבור, תיעד בהיר את הוויית הקיבוץ, הן כמשתתף במפעל ההתיישבותי והן כמתבונן מהצד. בהיר היה לצלם מרכזי בתנועת הקיבוץ המאוחד. הוא יצא לטיולים ומסעות ברחבי הארץ, ליווה עליות של קיבוצים אחרים על הקרקע ותרם מיכולתו גם להגנה ולצה"ל. העקשנות וההתמדה שלו סייעו לו להתגבר על אינספור בעיות טכניות ומקצועיות בדרכו האמנותית.

כשפרצה מערכת סיני, והוא לא גויס מפאת מחלה, יצא בהיר למדבר לבדו וחזר עטור חוויות ותמונות בלתי נשכחות. המחלה שלקה בה לא חלפה. בהיר מת ב־16 בינואר 1958 בגבעת ברנר. למעלה מ־20,000 תשלילים ותצלומים שפיתח בהיר במעבדתו בקיבוץ, תוך הקפדה על רישום מדוקדק, מהווים את ליבו הארכיון של גבעת ברנר, לצד עיזבונות של צלמים נוספים, בהם אליעזר ורטהיים וולטר ליפמן.
לאחר מותו נכתב בעיתון הקיבוץ: "קודם לכל צילום היחס האישי וההתפעמות המוקדמת. חנן שב תמיד מסיוריו ומסעותיו מלא חוויות ובהתרגשות היה משחזר את רשמיו החזותיים־אסתטיים שכבשו תחילה את ליבו ולאחר מכן את מצלמתו. תוך כדי סיפור הצליח האיש גדל המידות ואציל הלב להדביק, כמעט תמיד, את הסובבים אותו בהתלהבותו. יישובי הקיבוץ המאוחד היו גלויים לפניו על כל סתרי הנוף שלהם, שולי הדרכים ומוקדי העניין שבהם. יותר מכל הרבה לצלם את גבעת ברנר שלו, על חצרותיה ובתיה, אנשיה וילדיה, חגיה ונופיה, בגשם ובשמש, על פרקי ההווי ופרשיות החיים שלה"' (הקיבוץ, 22.1.1958)

מקורות
1. הספרייה הלאומית
2. אתר ביתמונה