צלמים.ות
ארדה אפרים
1986-1905
תקופת צילום: 1978-1933
אזור: תל אביב, ארץ ישראל
אפרים ארדה נולד בכפר על גבול אוקראינה־פולין. הוא גילה כישרון בציור, בשנת 1929 פגש באחת ממושבות השומר הצעיר בפולין צלם שלימד אותו את סודות מצלמת הלייקה ואת רזי הצילום. בתחילה צילם ארדה על תשלילי זכוכית, אך את רובם השאיר מאחוריו כשעלה לארץ ב־1933 והתיישב בקיבוץ עין המפרץ. זמן קצר לאחר מכן עקר מהקיבוץ ועבר לתל אביב, שם נחשב מאמצע שנות ה־30 לאחד מצלמי העיר.
את הסטודיו הראשון שלו, שנקרא פוטו עדן, פתח ארדה ברחוב לילינבלום 20 בסמוך לקולנוע עדן. בראשית שנות ה־40 עבר לרחוב אלנבי 55 (פינת רחוב ברנר 2), שם פתח את פוטו ארדה. הסטודיו, שהתחיל ברחוב ברנר, התפשט על החצר ועל החזית ברחוב אלנבי, עד שבשנות ה־70 חזר והצטמצם לחנות ברחוב ברנר. בחנות לצורכי צילום היה כל הציוד הנדרש – סרטי צילום, כימיקלים וניירות – ובחצר, שבה היה עץ תות גדול, צילמו דיוקנאות.
מגוון הנושאים שבהם עסק ארדה היה גדול, ביניהם צילומי סטודיו (הוא הצטיין בתצלומי דיוקן), אישים, ארץ ישראל (קיבוצים רבים), תל אביב (דיזינגוף וביאליק בחייהם ובמותם), חתונות, רפרודוקציות לציירים, מחול (להקת ענבל) ופעילויות אמנותיות אחרות. רבים מהתצלומים נעשו בקומפוזיציות מבוימות, אם כי לאו דווקא קפואות, אלא ברוח "הצילום החדש" שהגיע מגרמניה. ארדה צילם בעיקר בסרטי 35 מ"מ, והדרך היחידה להתחיל להתמצא בארכיון שלו היא לפי הרישומים בכתב ידו של ארדה עצמו על קופסאות הקרטון והתשלילים.
אזור: תל אביב, ארץ ישראל
אפרים ארדה נולד בכפר על גבול אוקראינה־פולין. הוא גילה כישרון בציור, בשנת 1929 פגש באחת ממושבות השומר הצעיר בפולין צלם שלימד אותו את סודות מצלמת הלייקה ואת רזי הצילום. בתחילה צילם ארדה על תשלילי זכוכית, אך את רובם השאיר מאחוריו כשעלה לארץ ב־1933 והתיישב בקיבוץ עין המפרץ. זמן קצר לאחר מכן עקר מהקיבוץ ועבר לתל אביב, שם נחשב מאמצע שנות ה־30 לאחד מצלמי העיר.
את הסטודיו הראשון שלו, שנקרא פוטו עדן, פתח ארדה ברחוב לילינבלום 20 בסמוך לקולנוע עדן. בראשית שנות ה־40 עבר לרחוב אלנבי 55 (פינת רחוב ברנר 2), שם פתח את פוטו ארדה. הסטודיו, שהתחיל ברחוב ברנר, התפשט על החצר ועל החזית ברחוב אלנבי, עד שבשנות ה־70 חזר והצטמצם לחנות ברחוב ברנר. בחנות לצורכי צילום היה כל הציוד הנדרש – סרטי צילום, כימיקלים וניירות – ובחצר, שבה היה עץ תות גדול, צילמו דיוקנאות.
מגוון הנושאים שבהם עסק ארדה היה גדול, ביניהם צילומי סטודיו (הוא הצטיין בתצלומי דיוקן), אישים, ארץ ישראל (קיבוצים רבים), תל אביב (דיזינגוף וביאליק בחייהם ובמותם), חתונות, רפרודוקציות לציירים, מחול (להקת ענבל) ופעילויות אמנותיות אחרות. רבים מהתצלומים נעשו בקומפוזיציות מבוימות, אם כי לאו דווקא קפואות, אלא ברוח "הצילום החדש" שהגיע מגרמניה. ארדה צילם בעיקר בסרטי 35 מ"מ, והדרך היחידה להתחיל להתמצא בארכיון שלו היא לפי הרישומים בכתב ידו של ארדה עצמו על קופסאות הקרטון והתשלילים.
בריאיון שערך עמו שלמה שבא עם סגירת הסטודיו לצילום והמעבר לחנות צילום, צוטט ארדה: "הצילום, אז כמו היום, היה בחלקו הגדול צילום אקדמי. שמים לב שהתסרוקת תהיה מסודרת והמבט חגיגי, שאור הפרוז'קטורים ייפול נכון, שהחליפה תהיה נאה ועניבה הייתה מוכנה אצל הצלמים בשביל חסרי העניבה. בתמונות שלי היית יכול למצוא את הצווארון מורם לעיתים, שלא כרגיל, והתסרוקת פרועה, האור, אור חוצות והמצולם ללא עניבה. אבל היה ביטוי, זאת אומרת הבעה. כשהייתי מצלם פורטרטים הייתי מבקש: 'תעשה פוזה בלי פוזה, תשתדל לא להשתדל, תשכח את עצמך'. הייתי מחפש אצל המצולם עיניים וביטוי פנים. בעיקר עיניים. כשזה היה נדלק, הייתי לוחץ." (דבר, 2.2.1973)
בסוף שנות ה־70 סגר ארדה גם את החנות והעביר את כל הארכיון לחדר בביתו בשדרות בן ציון בתל אביב. ב־14 בדצמבר 1978 נפתחה בבית אריאלה בתל אביב התערוכה אפרים ארדה, אישים, פנים ונוף – 50 שנות צילום. בנו הוא צלם האדריכלות והאמנות רן ארדה.
לאחר מותו של ארדה ב־24 בנובמבר 1986 הועבר הארכיון לידי עיריית תל אביב, וכיום הוא שמור במוזיאון ארץ ישראל כחלק מאוסף הצילום. הארכיון עבר דיגיטציה חלקית בשיתוף הספרייה הלאומית וכן עבר רישום, פענוח והמסרה על ידי הצוות המקצועי במוזיאון.
האוסף במוזיאון (דצמבר 2019): כ־450 אלף תשלילים וכ־35,000 הדפסי כסף / סרוק ורשום: 27,200 / מחשוב: 6,200 / הועלו לפורטל המוזיאונים: 780
מקורות
1. ערך ויקיפדיה: אפרים ארדה
2. שיחה עם רן ארדה, בנו של הצלם, 20 במרץ 2001
3. קטעי עיתונות, ללא תאריך וציון שם העיתון
4. ארדה של תנועת העבודה, שלמה שבא, דבר, 2.2.1973, עמ' 43-42
בסוף שנות ה־70 סגר ארדה גם את החנות והעביר את כל הארכיון לחדר בביתו בשדרות בן ציון בתל אביב. ב־14 בדצמבר 1978 נפתחה בבית אריאלה בתל אביב התערוכה אפרים ארדה, אישים, פנים ונוף – 50 שנות צילום. בנו הוא צלם האדריכלות והאמנות רן ארדה.
לאחר מותו של ארדה ב־24 בנובמבר 1986 הועבר הארכיון לידי עיריית תל אביב, וכיום הוא שמור במוזיאון ארץ ישראל כחלק מאוסף הצילום. הארכיון עבר דיגיטציה חלקית בשיתוף הספרייה הלאומית וכן עבר רישום, פענוח והמסרה על ידי הצוות המקצועי במוזיאון.
האוסף במוזיאון (דצמבר 2019): כ־450 אלף תשלילים וכ־35,000 הדפסי כסף / סרוק ורשום: 27,200 / מחשוב: 6,200 / הועלו לפורטל המוזיאונים: 780
מקורות
1. ערך ויקיפדיה: אפרים ארדה
2. שיחה עם רן ארדה, בנו של הצלם, 20 במרץ 2001
3. קטעי עיתונות, ללא תאריך וציון שם העיתון
4. ארדה של תנועת העבודה, שלמה שבא, דבר, 2.2.1973, עמ' 43-42
-
הצלם אפרים ארדה בחזית הסטודיו, ארדה אפרים, 1935-1970 -
קבוצת כדורגל "הפועל העליה" תל אביב, ארדה אפרים, 1935-1970 -
קבוצת מרוצי שדה "מכבי" תל אביב, ארדה אפרים, 1935-1970 -
קבוצת ספורטאים במדי ייצוג, אצטדיון המכביה תל אביב, ארדה אפרים, 1935-1970 -
מובילים על עגלתם, ארדה אפרים, 1935-1970 -
סוורים בנמל תל אביב, ארדה אפרים, 1935-1970 -
ללא כותרת, ארדה אפרים, 1935-1970 -
סוכן צורכי צילום, ארדה אפרים, 1935-1970 -
צעירים מעיינים בירחון "השדה", ארדה אפרים, 1935-1970 -
על חוף ים תל אביב, ארדה אפרים, 1935-1970 -
כרזה לסרט "אגם הזהב" על מדרגות קולנוע מוגרבי, ארדה אפרים, 1937 -
דיוקן, ארדה אפרים, 1935-1970 -
משובת נעורים, ארדה אפרים, 1935-1970 -
פועלים במספנה, ארדה אפרים, 1935-1970 -
רוכב אופניים, ארדה אפרים, 1935-1970 -
הספר בעבודתו, ארדה אפרים, 1935-1970 -
מפגן ספורט, אצטדיון המכביה תל אביב, ארדה אפרים, 1935-1970 -
מתאגרף, ארדה אפרים, 1935-1970 -
משמאל: דוד בן גוריון, מנחם אוסישקין ומנשה מאירוביץ' (ארגון ביל"ו), ארדה אפרים, 1935-1970 -
כרזות לסרט "שדרת המוזיקה" על מדרגות קולנוע מוגרבי, ארדה אפרים, 1940