ארדה אפרים

תקופת צילום: 1978-1933
אזור: תל אביב, ארץ ישראל

אפרים ארדה נולד בכפר על גבול אוקראינה־פולין. הוא גילה כישרון בציור, בשנת 1929 פגש באחת ממושבות השומר הצעיר בפולין צלם שלימד אותו את סודות מצלמת הלייקה ואת רזי הצילום. בתחילה צילם ארדה על תשלילי זכוכית, אך את רובם השאיר מאחוריו כשעלה לארץ ב־1933 והתיישב בקיבוץ עין המפרץ. זמן קצר לאחר מכן עקר מהקיבוץ ועבר לתל אביב, שם נחשב מאמצע שנות ה־30 לאחד מצלמי העיר.
את הסטודיו הראשון שלו, שנקרא פוטו עדן, פתח ארדה ברחוב לילינבלום 20 בסמוך לקולנוע עדן. בראשית שנות ה־40 עבר לרחוב אלנבי 55 (פינת רחוב ברנר 2), שם פתח את פוטו ארדה. הסטודיו, שהתחיל ברחוב ברנר, התפשט על החצר ועל החזית ברחוב אלנבי, עד שבשנות ה־70 חזר והצטמצם לחנות ברחוב ברנר. בחנות לצורכי צילום היה כל הציוד הנדרש – סרטי צילום, כימיקלים וניירות – ובחצר, שבה היה עץ תות גדול, צילמו דיוקנאות.
מגוון הנושאים שבהם עסק ארדה היה גדול, ביניהם צילומי סטודיו (הוא הצטיין בתצלומי דיוקן), אישים, ארץ ישראל (קיבוצים רבים), תל אביב (דיזינגוף וביאליק בחייהם ובמותם), חתונות, רפרודוקציות לציירים, מחול (להקת ענבל) ופעילויות אמנותיות אחרות. רבים מהתצלומים נעשו בקומפוזיציות מבוימות, אם כי לאו דווקא קפואות, אלא ברוח "הצילום החדש" שהגיע מגרמניה. ארדה צילם בעיקר בסרטי 35 מ"מ, והדרך היחידה להתחיל להתמצא בארכיון שלו היא לפי הרישומים בכתב ידו של ארדה עצמו על קופסאות הקרטון והתשלילים.

בריאיון שערך עמו שלמה שבא עם סגירת הסטודיו לצילום והמעבר לחנות צילום, צוטט ארדה: "הצילום, אז כמו היום, היה בחלקו הגדול צילום אקדמי. שמים לב שהתסרוקת תהיה מסודרת והמבט חגיגי, שאור הפרוז'קטורים ייפול נכון, שהחליפה תהיה נאה ועניבה הייתה מוכנה אצל הצלמים בשביל חסרי העניבה. בתמונות שלי היית יכול למצוא את הצווארון מורם לעיתים, שלא כרגיל, והתסרוקת פרועה, האור, אור חוצות והמצולם ללא עניבה. אבל היה ביטוי, זאת אומרת הבעה. כשהייתי מצלם פורטרטים הייתי מבקש: 'תעשה פוזה בלי פוזה, תשתדל לא להשתדל, תשכח את עצמך'. הייתי מחפש אצל המצולם עיניים וביטוי פנים. בעיקר עיניים. כשזה היה נדלק, הייתי לוחץ." (דבר, 2.2.1973)
בסוף שנות ה־70 סגר ארדה גם את החנות והעביר את כל הארכיון לחדר בביתו בשדרות בן ציון בתל אביב. ב־14 בדצמבר 1978 נפתחה בבית אריאלה בתל אביב התערוכה אפרים ארדה, אישים, פנים ונוף – 50 שנות צילום. בנו הוא צלם האדריכלות והאמנות רן ארדה.
לאחר מותו של ארדה ב־24 בנובמבר 1986 הועבר הארכיון לידי עיריית תל אביב, וכיום הוא שמור במוזיאון ארץ ישראל כחלק מאוסף הצילום. הארכיון עבר דיגיטציה חלקית בשיתוף הספרייה הלאומית וכן עבר רישום, פענוח והמסרה על ידי הצוות המקצועי במוזיאון.
האוסף במוזיאון (דצמבר 2019): כ־450 אלף תשלילים וכ־35,000 הדפסי כסף / סרוק ורשום: 27,200 / מחשוב: 6,200 / הועלו לפורטל המוזיאונים: 780

מקורות
1. ערך ויקיפדיה: אפרים ארדה
2. שיחה עם רן ארדה, בנו של הצלם, 20 במרץ 2001
3. קטעי עיתונות, ללא תאריך וציון שם העיתון
4. ארדה של תנועת העבודה, שלמה שבא, דבר, 2.2.1973, עמ' 43-42