אמריקן קולוני

צלמי המושבה האמריקאית בירושלים

תקופת צילום: 1946-1898
אזור: ירושלים, ארץ ישראל

צלמי המושבה האמריקאית בירושלים (אמריקן קולוני) היו האמריקאים אליהו מאיירס, ג'והן וויטינג, נורמן ופורמן בולדווין; השוודים אריק מטסון, לארס לארסון והאחים לינד (אריק, אולף, לארס ונילס); הצלם הגרמני פרידריך ווסטר; והעוזרים המקומיים פאריד נאסף, נאביל ונאג'יב אלבינה.

לצלמי המושבה האמריקאית בירושלים, שאותה ייסד אליהו מאיירס, נודע מקום מיוחד בתולדות הצילום בארץ ישראל שלאחר תקופת בית בונפיס. מפעל הצילום הגדול שהקימו היה יחיד מסוגו והגיע להיקפים שלא היה שני להם באיכות, בכמות ובמגוון הנושאים הרחב.
ראשיתה של המושבה האמריקאית בירושלים, בשנת 1881, עת הגיעה לעיר משפחת ספפורד האמידה משיקגו. ב־1886 רכשה המשפחה את בית רבאח אפנדי, מחוץ לחומות העיר העתיקה, המשמש כיום כמלון אמריקן קולוני. במהלך השנים נתקבצו סביב המושבה, שהפכה מעין קומונה שניהלה אורח חיים שיתופי, תושבים נוספים, ביניהם קבוצת מהגרים משוודיה שהצטרפה ב־1896.
ראשיתו של ענף הצילום במושבה האמריקאית בביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בשנת 1898, שלווה על ידי צלמי המושבה, אליהו מאיירס, יהודי מומר, ופרידריך ווסטר, איש מנהלה במושבה. צלמי המושבה לא הסתפקו בצילום המקומות הקדושים והאתרים הידועים, אלא הנציחו את ארץ הקודש בהיבטים רבים נוספים: נופים ואתרים, עבודות מסורתיות, התיישבות ישנה וחדשה, מחקרים ארכיאולוגיים, פולקלור ולבוש מסורתי, חגיגות פולחן, פגעי טבע, אירועים וביקורי אישים, ומשנות ה־20 גם צילומי אוויר של הארץ. הם שלטו בכל מגוון הטכניקות של זמנם: צילומים בפורמטים גדולים, גלויות, צילומים סטריאוסקופיים ושקופיות צבועות לפנס קסם. התצלומים נמכרו בעיקר לתיירים, אך גם לאוניברסיטאות ולמוסדות מחקר. האיכות הטכנית של התצלומים, גודלם, נושאיהם, זוויות הצילום המוקפדות וההדפסה האיכותית על נייר חום דק (נייר ספיה), היו מעין סימן היכר ושם נרדף לאיכות. יחד עם זאת, החתימה על התצלומים נעשתה בלוגו משותף ללא אזכור שם הצלם.
11 אלבומים ובהם כ־5,000 תמונות בגודל של 5X7.5 ס"מ הוצגו לפני הקונים בחנות המושבה בשער יפו, והם שהיוו את קטלוג הצילומים עד 1934. בשנה זו קיבלו בני הזוג מטסון את ניהול שירות הצילום של המושבה, שנקרא מאז שירות הצילום של מטסון, והחנות עברה אל חזית מלון פאסט, מחוץ לחומה. בעת ההיא עבדו בחנות גם הצלמים חנא ספייא ויוסף גיריס.

ב־1946, עם התגברות שפיכות הדמים בין הפלסטינים ליהודים, חודשים מספר לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד, היגרו בני הזוג מטסון לארה"ב, ורבים מבני המושבה מתו במהלך הזמן ונקברו בירושלים.
בשנת 1966 תרם מטסון 20,000 תשלילים ותצלומים לארכיון שבספריית הקונגרס שבוושינגטון, ארה"ב, וב־1970 מסר גם את 11 אלבומי החנות. כיום רובם מונגשים דיגיטלית לקהל הרחב ללא תשלום. חלקים מהאוסף מפוזרים ברחבי העולם, והעתקים של התצלומים שמורים ביותר מאוסף אחד.
מיקומם של חומרים נוספים של מחלקת הצילום של אמריקן קולוני: אוסף וויטינג, שנתרם לספריית הקונגרס ב־2008, כולל כ־28 אלבומי תצלומים; הספרייה הלאומית בירושלים מחזיקה בכ־20 אלבומים; ביד בן צבי יש אוסף של 2,000 שקופיות זכוכית; במוזיאון היהודי באמסטרדם שמורות 1,200 שקופיות זכוכית צבועות; במוזיאון האתנוגרפי בשטוקהולם שמור אוסף של 264 תצלומים צבועים ביד, שנרכשו כבר ב־1916; משפחת לארסון מחזיקה כ־600 תצלומים־ באוספי ארמון וינזדור נמצא אלבום תצלומי כניעת ירושלים לאלנבי; ואספנים פרטיים בארץ ובעולם מחזיקים באלבומים, תצלומים, שקופיות או תשלילים נוספים שמקורם באוסף מחלקת הצילום.
במבנה הסמוך למלון אמריקן קולוני קיים מוזיאון קטן עם צילומים ומסמכים שאותו ניהלה רחל לב, וברשות האספן בוקי בועז נמצא חומר דומה רב.

מקורות
צלמי המושבה האמריקאית. עורכים: אלי שילר ומנחם לוין. הוצאת אריאל, 1989. עמ' 139-137
צלמי הארץ, הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 20
תמונות מארץ התנ"ך – אנשים, חיים ונופים, 1898-1946. קטלוג תערוכה. מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2012. אוצר: איתן איילון, מאמר צילום: גיא רז
סוד התצלומים הנעלמים: התגלה חלק מאוסף הצילום של המושבה האמריקאית בירושלים, ניר חסון, הארץ, 5.10.2018 (מקוון)
Eric G Matson & the American Colony Photographers, Jerusalem – Palestine 1898-1946, Swedish Institute & Hasselblad center, Stockholm, 1990.
The Dream of Jerusalem: Lewis Larsson and the American Colony photographers. Mia Grondhal, Journal publication, 2005