צלמים.ות
אלון ג'ראר
1949 -
תקופת צילום: 1975 ואילך (בישראל)
אזור: מרוקו, צרפת, ישראל
ג'ראר אלון נולד ב־1949 בקזבלנקה שבמרוקו והיגר עם משפחתו לצרפת ב־1960. הוא למד צילום בכוחות עצמו, ובגיל 17 כבר צילם לתיאטרון ופרסם תצלומים בכתבי עת שונים בצרפת. אלון עבד כעוזר במאי בהפקות קולנוע וטלוויזיה בצרפת, צילם לתיאטראות שונים בצרפת ולעטיפות תקליטים והציג תערוכות יחיד במרכזי תרבות בצרפת.
ב־1974 עלה לישראל וצילם סרט לטלוויזיה הישראלית על היישוב היהודי הראשון ברמת הגולן. ב־1975 צילם לתיאטראות הבימה, הקאמרי והחאן וכן לעטיפות תקליטים, ביניהן: כמו צמח בר של חווה אלברשטיין (1975), סוף עונת התפוזים של להקת תמוז (1976), פלונטר של רמי פורטיס (1978) ורדיו חזק של תיסלם (1981). ב־1978 צילם למגזין מוניטין ולמשרדי פרסום שונים.
באפריל 1982 ראה אור ספרו של אלון, הגדה של פסח, המשלב תצלומי אילוסטרציה לצד טקסט מההגדה המקורית. ב־1984 ראה אור ספרו בראשית (La Genèse), ובו ניסיון לפרשנות חזותית של הספר המקראי. בעבודות אלה מורגשת השפעתם של לימודי הקבלה היהודית.
אלון התגורר במונטריאול במשך כמה שנים ועסק במחקר ובפיתוח טכני בחברת סאיטקס. בין השנים 1985–1987 פיתח מצלמה הולוגרפית אוטומטית לדיוקנאות ורשם עליה פטנט. ב־1997 חזר אלון לישראל וצילם הצגות תיאטרון, בעיקר עבור תיאטרון הבימה.
אזור: מרוקו, צרפת, ישראל
ג'ראר אלון נולד ב־1949 בקזבלנקה שבמרוקו והיגר עם משפחתו לצרפת ב־1960. הוא למד צילום בכוחות עצמו, ובגיל 17 כבר צילם לתיאטרון ופרסם תצלומים בכתבי עת שונים בצרפת. אלון עבד כעוזר במאי בהפקות קולנוע וטלוויזיה בצרפת, צילם לתיאטראות שונים בצרפת ולעטיפות תקליטים והציג תערוכות יחיד במרכזי תרבות בצרפת.
ב־1974 עלה לישראל וצילם סרט לטלוויזיה הישראלית על היישוב היהודי הראשון ברמת הגולן. ב־1975 צילם לתיאטראות הבימה, הקאמרי והחאן וכן לעטיפות תקליטים, ביניהן: כמו צמח בר של חווה אלברשטיין (1975), סוף עונת התפוזים של להקת תמוז (1976), פלונטר של רמי פורטיס (1978) ורדיו חזק של תיסלם (1981). ב־1978 צילם למגזין מוניטין ולמשרדי פרסום שונים.
באפריל 1982 ראה אור ספרו של אלון, הגדה של פסח, המשלב תצלומי אילוסטרציה לצד טקסט מההגדה המקורית. ב־1984 ראה אור ספרו בראשית (La Genèse), ובו ניסיון לפרשנות חזותית של הספר המקראי. בעבודות אלה מורגשת השפעתם של לימודי הקבלה היהודית.
אלון התגורר במונטריאול במשך כמה שנים ועסק במחקר ובפיתוח טכני בחברת סאיטקס. בין השנים 1985–1987 פיתח מצלמה הולוגרפית אוטומטית לדיוקנאות ורשם עליה פטנט. ב־1997 חזר אלון לישראל וצילם הצגות תיאטרון, בעיקר עבור תיאטרון הבימה.
לאורך השנים אלון גם הכין מיצבי מולטימדיה – וידאו ושקופיות – למבחר הצגות, ביניהן קדיש לנעמי (1976), מונולוגים מהווגינה (2000) ומאמי (2002). בשנים האחרונות הוא עוסק בפרויקט צילומי המתעד את שגרת יומה של בתו הלוקה בתסמונת נדירה, כחלק מתהליך שיוכה לחברה.
אלון לימד במחלקה לתקשורת באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בקמרה אובסקורה ובמכון הטכנולוגי בחולון.
תערוכות יחיד (מבחר)
2022, ג'ראר אלון, רטרוספקטיבה, אוצר: ערן ליטוין, מוזיאון לאמנות אשדוד / 1993, פרדוקס החלום החומרי, פיתוח קונספט התערוכה ואוצרות: מאירה יגיד חיימוביץ, ג'ראר אלון; מיצבי מולטימדיה: ג'ראר אלון; מוזיאון תל אביב / 1983, הגדה של פסח, תיאטרון הבימה, תל אביב
פרסים ומלגות
1983, פרס לצילום ע"ש ג'ראר לוי, מוזיאון ישראל
מקורות:
צלמי הארץ, הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 173
אלון לימד במחלקה לתקשורת באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בקמרה אובסקורה ובמכון הטכנולוגי בחולון.
תערוכות יחיד (מבחר)
2022, ג'ראר אלון, רטרוספקטיבה, אוצר: ערן ליטוין, מוזיאון לאמנות אשדוד / 1993, פרדוקס החלום החומרי, פיתוח קונספט התערוכה ואוצרות: מאירה יגיד חיימוביץ, ג'ראר אלון; מיצבי מולטימדיה: ג'ראר אלון; מוזיאון תל אביב / 1983, הגדה של פסח, תיאטרון הבימה, תל אביב
פרסים ומלגות
1983, פרס לצילום ע"ש ג'ראר לוי, מוזיאון ישראל
מקורות:
צלמי הארץ, הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 173
-
פרדוקס החלום המשיחי 01, אלון ג'ראר, 1993 -
ליא קניג, אלון ג'ראר, 2018 -
גילה אלמגור וגיל פרנק, אלון ג'ראר, 2016 -
יום העצמאות בתל אביב, אלון ג'ראר, 2019 -
מצדה – המצור, אלון ג'ראר, 2019 -
כרטיס אוטובוס, אלון ג'ראר, 1983 -
גרעינים, אלון ג'ראר, 1983 -
מונולוג, אלון ג'ראר, 1984 -
ריבוע אדום במרכז הרשת, אלון ג'ראר, 1984 -
שבת, אלון ג'ראר, 1982 -
הבל, אלון ג'ראר, 1982 -
דם, אלון ג'ראר, 1981 -
ללא כותרת, אלון ג'ראר, 1981 -
ללא כותרת, אלון ג'ראר, 1976 -
ללא כותרת, אלון ג'ראר, 1978 -
ללא כותרת, אלון ג'ראר, 1978 -
ניקול צועדת, אלון ג'ראר, 1968 -
Germain 01, אלון ג'ראר, 1968 -
Germain 01, אלון ג'ראר, 1968 -
אורות 01, אלון ג'ראר, 1968