צלמים.ות
אלדן דוד
1989-1914
תקופת צילום: 1967-1934
אזור: פלשתינה א"י, ישראל
דוד אלדן (אנדרמן) נולד ב־12 בפברואר 1914 בוינה, באימפריה האוסטרו־הונגרית. אלדן התעניין בצילום מגיל צעיר כאוטודידקט, והושפע מדודו, צלם הקולנוע פרד דונקל. הוא למד רפואה בווינה, אך הפסיק את לימודיו בשנת 1934, כאשר עלה לארץ. אלדן התגורר תחילה בקיבוץ, ואז עבד בסוכנות היהודית, שתמכה בבריחת הנוער היהודי מאירופה לארץ־ישראל. בתחילת 1938 נסע לווינה להלוויית אביו, ונמלט בקושי ממעצר בידי הגסטפו לאחר סיפוח אוסטריה במרץ של אותה שנה. בשובו לארץ התגייס לצבא הבריטי והוצב בקהיר. הוא המשיך להתעניין בצילום והתמחה בצילום דיוקנאות. עם שחרורו מהצבא ב־1946 פתח סטודיו לצילום בתל־אביב, ובאותה שנה תיעד את מבצע "מרבד הקסמים" להעלאת יהודי תימן. ב־1948, לאחר קום המדינה, עבד כצלם במחלקת הצילום של לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) ובסוכנות סקופוס. בשנות ה־50 תיעד עולים במעברות ואת ייבוש אגם החולה. במהלך משפט אייכמן ב־1961 היה אלדן אחראי על הקלטות הטלוויזיה. ב־1963 תיעד, בין היתר, את החפירות הארכיאולוגיות במצדה.
אזור: פלשתינה א"י, ישראל
דוד אלדן (אנדרמן) נולד ב־12 בפברואר 1914 בוינה, באימפריה האוסטרו־הונגרית. אלדן התעניין בצילום מגיל צעיר כאוטודידקט, והושפע מדודו, צלם הקולנוע פרד דונקל. הוא למד רפואה בווינה, אך הפסיק את לימודיו בשנת 1934, כאשר עלה לארץ. אלדן התגורר תחילה בקיבוץ, ואז עבד בסוכנות היהודית, שתמכה בבריחת הנוער היהודי מאירופה לארץ־ישראל. בתחילת 1938 נסע לווינה להלוויית אביו, ונמלט בקושי ממעצר בידי הגסטפו לאחר סיפוח אוסטריה במרץ של אותה שנה. בשובו לארץ התגייס לצבא הבריטי והוצב בקהיר. הוא המשיך להתעניין בצילום והתמחה בצילום דיוקנאות. עם שחרורו מהצבא ב־1946 פתח סטודיו לצילום בתל־אביב, ובאותה שנה תיעד את מבצע "מרבד הקסמים" להעלאת יהודי תימן. ב־1948, לאחר קום המדינה, עבד כצלם במחלקת הצילום של לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) ובסוכנות סקופוס. בשנות ה־50 תיעד עולים במעברות ואת ייבוש אגם החולה. במהלך משפט אייכמן ב־1961 היה אלדן אחראי על הקלטות הטלוויזיה. ב־1963 תיעד, בין היתר, את החפירות הארכיאולוגיות במצדה.
אלדן ייסד את ארכיון התמונות לע"מ – אוסף התצלומים הלאומי, המשמש גם כארכיון לצלמים אחרים, וניהל את הארכיון עד 1979. אלדן מת ערירי ב־5 באוגוסט 1989, בגבעתיים.
חלק מתצלומיו נמצאים באוסף התצלומים הלאומי. ב־1979 נערכה לו תערוכה בבית הסופר בתל אביב. תצלומיו הודפסו בספרים רבים בני התקופה ובתערוכות מאוחרות, ביניהן: 2012, דיוקן תימני: אוריינטליזם יהודי בצילום המקומי, 1948-1881, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב / 2009, סיפורי עלייה והגירה - טקסט חזותי, הגלריה החברתית, מוסררה, ירושלים / 2000, מראה מקום: מאה שנות צילום בארץ ישראל, מוזיאון מאנה כץ, חיפה
מקורות
1. ויקיפדיה
2. מותו של הצלם הממשלתי אלדן, יגאל סרנה, ידיעות אחרונות, 8.9.1989, (עמ' 110)
3. תחקיר הבית לצילום
חלק מתצלומיו נמצאים באוסף התצלומים הלאומי. ב־1979 נערכה לו תערוכה בבית הסופר בתל אביב. תצלומיו הודפסו בספרים רבים בני התקופה ובתערוכות מאוחרות, ביניהן: 2012, דיוקן תימני: אוריינטליזם יהודי בצילום המקומי, 1948-1881, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב / 2009, סיפורי עלייה והגירה - טקסט חזותי, הגלריה החברתית, מוסררה, ירושלים / 2000, מראה מקום: מאה שנות צילום בארץ ישראל, מוזיאון מאנה כץ, חיפה
מקורות
1. ויקיפדיה
2. מותו של הצלם הממשלתי אלדן, יגאל סרנה, ידיעות אחרונות, 8.9.1989, (עמ' 110)
3. תחקיר הבית לצילום
-
נער מלוב אשר הגיע לארץ בעליית הנוער, אלדן דוד, 1949 -
חברי קיבוץ גזר רוקדים במהלך חגיגות יום העצמאות, אלדן דוד, 1951 -
רוכבי סוסים בדואים, אלדן דוד, 1951 -
ילדים מטפסים על אחד הטנקים אשר מוצגים בתערוכת חיל השיריון ביום העצמאות, אלדן דוד, 1970 -
ראש הממשלה דוד בן גוריון מעיין בספר, אלדן דוד, 1950 -
ראש הממשלה הגב' גולדה מאיר במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב, אלדן דוד, 1969 -
עולים תימנים חוגגים את העצמאות הראשון שלהם בישראל במעברה, אלדן דוד, 1951 -
מעברת ראש העין עם עולים מתימן, אלדן דוד, 1950 -
ארבה בקיבוץ סעד, אלדן דוד, 1955 -
יפה ירקוני מופיעה לחיילים, אלדן דוד, 1967 -
הדגל הלאומי הורד לחצי התורן בשדה התעופה לוד בציפייה להגעת ארונותיהם של הספורטאים הישראלים שנרצחו על ידי מחבל ערבי באולימפיאדת מינכן, אלדן דוד, 1972 -
גולדה מאיר עם ילדי קיבוץ שפיים, אלדן דוד, 1950 -
לאה גולדברג המשוררת הלאומית, אלדן דוד, 1946