אינשאטוב (גוטרמן) מורגן

תקופת צילום: 1963-1925
אזור: פלשתינה־א"י, ישראל

מורגן (גוטרמן) אינשאטוב נולד ב־4 במאי 1895 בביאליסטוק, ליטא (כיום פולין), למד בישיבה דתית ונראה כי עלה לארץ ישראל בשנת 1921.
אינשאטוב היה בנו של אברהם יעקב אינשאטוב ואחיהם של ניסן וחיים. ב 1910 הוא החל לשחק בתיאטרון הבימה של צמח וברטונוב בביאליסטוק ובמקומות נוספים. בשנת 1921 היה חבר הסה"ע (סדר העבודה). הוא חיבר שירים וסיפורים ביידיש ובעברית, והמציא טכניקה שנקראה "צילום־פסל" ברוח הסולאריזציה של האמן מאן ריי. ב־1930 תבע את הצלם התל אביבי א' גמזו על גניבת הרעיון ושימוש בטכניקה. בשנת 1931 ארגן אינשאטוב את אגודת הממציאים היהודים בארץ־ישראל. הוא היה ממציא וסוכן פטנטים, נשיא התאחדות הממציאים מ־1932 וחבר ועד האיגוד להשלטת העברית. בביתן ההמצאות שנפתח באפריל באותה שנה נכתב כי אינשאטוב המציא את טכניקת ה"סקולפטוגרפיה". כתובתו בתל־אביב הייתה על הגג ברחוב הרצל 15 (באותה כתובת של הוצאת הגלויות של האחים אליהו).
אינשאטוב נפטר ב־22 ביוני 1963 בתל־אביב ונקבר בקריית שאול.

"הוא היה רווק מושבע [...] הוא הציג את עצמו כאמן, כצלם, כצייר, כרקדן וכמגדל יונים [...] ערב אחד העמידני מול המצלמה וצילם. לאחר שבוע הביא לי את התצלומים, ובאותה הזדמנות גם העלה אלבומים גדושים תצלומי אישים, מביאליק ועד אלדמע, מד"ר גליקסון ועד אגדתי [...] הוא היה חידה. חידה, אשר אמוציה ושכלתנות נשתבצו בה. מסופקני אם פתר מישהו את החידה האנושית הזאת. ודאי לא הוא בעצמו." (אורי קיסרי, הארץ, 22 ביולי 1963)

מקורות
1. ארכיון דוד תדהר, הספרייה הלאומית
2. מכתב ממשרד נציב המחוז עבור אינשאטוב על ייסוד התאחדות הממציאים היהודים, דבר, 14 בדצמבר 1934
3. אינשאטוב מוזכר כשחקן ב"במה העברית", הפועל הצעיר, 4 בינואר 1924
4. ריאיון עם מורגן אינשאטוב, דאר היום, 31 באוגוסט 1930
5. כתבה על כך כי הצלם א' גמזו העתיק מאישנטוב את התצלומים שלו, דבר, 24 באוקטובר 1930
6. סקולפטוגרפיה, ביתן האמצאות של אגודת הממציאים הארץ ישראלית, העולם, 14 באפריל 1932
7. קראו בבקשה, אם יש לכם זמן, אורי קיסרי, דאר היום, 4 במאי 1932
8. קצין משטרה חילץ ישיש מדירה בוערת, דבר, 11 בדצמבר 1960
9. מורגאן אינשטוב מהרקיע השביעי, אורי קיסרי, הארץ, 22 ביולי 1963