איכילוב דפנה

תקופת צילום: 1988 ואילך
אזור: ישראל

דפנה איכילוב נולדה ב־18 באוקטובר 1964 ברמת השרון. היא בעלת תואר BFA מהמחלקה לצילום בבצלאל, ירושלים (1988), ותואר MFA מסנט מרטין קולג', לונדון, אנגליה (1999). בין השנים 2005-1992 הייתה שותפה בהקמת הגלריה לימבוס - מקום לצילום, ופעלה כמנהלת ואוצרת הגלריה. בנוסף, היא אוצרת עצמאית בחללים אלטרנטיביים ומוסדיים שונים. איכילוב היא זוכת פרס ז'ראר לוי לצלם צעיר, עם קבוצת לימבוס, מטעם מוזיאון ישראל (1994). היא יזמה וערכה את הספר לימבוס. מקום. צילום (2009). משנת 2006 איכילוב מנחה ומרכזת את מסלול לימודי ההמשך ושותפה בהיגוי ובהנחיית התוכניות "אמנות לשינוי חברתי" ו"חממת אמנים לשינוי חברתי" בבית הספר מוסררה ע"ש נגר, ירושלים. איכילוב גם לימדה במכון האקדמי טכנולוגי חולון, בקמרה אובסקורה ובמכללה לצילום בקריית אונו, והנחתה סטודנטים במכללת הדסה ירושלים. עבודותיה התפרסמו ב: ילד על גג חממה, הוצאת עקד, 1995; אמהות ובנות – אנתולוגיה של סופרות, משוררות ואמניות, הוצאת מודן, 1997. בנוסף, איכילוב כתבה מאמר על גלריה לימבוס בתל־אביב בגיליון 3.1 של מגזין האמנות Everything Magazine, שיוצא לאור בלונדון.

"השפה והגוף מקיימים דיאלוג רעיוני ופלסטי בעבודתה של דפנה איכילוב לאורך שנים. המקורות ליצירתה קיימים בתוכה ונובעים מן התכנים המעסיקים אותה ומן הביוגרפיה שלה. היא מעלה נושאים אלה באמצעות הצילום [...] הבחירה במדיום זה רלוונטית לשפה המתקיימת בעבודותיה, בהיות הצילום עצמו אנטי־חומר המייצג מציאות. איכילוב עובדת בסדרות, בהן הצילום הבודד מאבד מחשיבותו והופך למרכיב במכלול השלם. הדימויים יוצרים 'משפט' והעבודה הופכת ל'טקסט' [...] ניתן לקרוא את יצירותיה של איכילוב בהקשר רחב יותר של אמנות נשים, העוסקת בפוליטיקה של הג'נדר [מגדר] באמצעות שימוש בגוף ובשפה. במהלך כל יצירתה עוסקת האמנית בדיון בהגדרות התרבותיות של אישה ונשיות ומעלה שאלות לגבי הפיכת האישה מסובייקט לאובייקט. ניתן לראות מעבר משימוש בטקסט בלבד בעבודותיה המוקדמות, אל דימוי מושגי המשלב מילה וגוף.

[...] הצילום הוא ישיר, תיעודי, המנסה לחדור לפרטים [...] הפותחים עולם של פרשנות לטווח החוויה הגופנית בכלל: תחושות גוף, מערכות יחסים, רמות קרבה ומיניות. חיתוך הפריים, קיטוע היד ודימויים המעלים תחושות פיזיות של כאב, מעוררים בצופה מבוכה. אלמנטים של משיכה לצד אלמנטים של דחייה מרחיקים ומקרבים את הצופה בו זמנית." (איילת גוטמן, מתוך קטלוג התערוכה עכשיו אדם, מכללת ויצו חיפה, 2000)

"רתימת יכולותינו היצירתיות לטובת יצירת מודעות ושינוי אפשרי [...] כשאנו שותקים, אנו מאפשרים לאדישות ולרוע להתקיים." (מתוך: יותם שווימר, תערוכה: האמנם כל ישראל חברים?, NRG, 17.2.09)

תערוכות יחיד (מבחר)
2001, אחת אחרי השנייה, גלריית המחלקה לצילום, בצלאל, ירושלים / 1996, אִשָ, גלריה לימבוס, תל אביב / 1993, פרח האבן, גלריה לימבוס, תל אביב

תערוכות קבוצתיות (מבחר)
2013, אלברט והנקודות: חדרי קריאה, גלריה אלפרד, תל אביב / 2007, שישה ימים ועוד ארבעים שנה, מוזאון פתח תקווה לאמנות / 1998, After Rabin, המוזיאון היהודי, ניו יורק, ארה"ב / 1998, דו"ח מצב – צילום בישראל היום, מוזיאון ישראל, ירושלים / 1997, אתה תותח – צלמיות של גבריות, פרוייקט אוצרותי ואמנותי של לימבוס, ביתן האמנויות, רמת השרון / 1992, זירוקס, גלריה לימבוס, תל אביב / 1988, תערוכת בוגרים, המחלקה לצילום, בצלאל, גלריית המרתף, דיזנגוף סנטר, תל אביב

מקורות
1. ויקיפדיה
2. מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
3. ויקיפדיה, גלריה לימבוס
4. צלמי הארץ, הקיבוץ המאוחד והוצאת מפה, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 231