אייל שרה

תקופת צילום: 1987-1952
אזור: תל אביב, מערכת הביטחון

שרה אייל נולדה ב־1915 בפרשוב (Prešov), סלובקיה, למשפחת ירמיהו ויוליה הרטמן. אביה נפטר ב־1929 ואימה נספתה בשואה. ב־1934 נישאה אייל לצבי סלטר. בני הזוג עלו לארץ ב־1940 והתיישבו ברחוב רופין בתל אביב. לאחר לידת בתם ורה התגרשו השניים בשנת 1942. בשנת 1948 עברה אייל הכשרה בצילום אצל הצלם ולטר קריסטל ובצלמנייה פריאור של רודי ויסנשטין ברחוב אלנבי 30 בתל אביב, וב־1952 החלה לעבוד כצלמת עבור מערכת הביטחון. מעט מאוד ידוע על פועלה. תצלומיה המקצועיים, שבהם תיעדה את הפעילות החשאית שבה עסקה ברחבי העולם, לא פורסמו מעולם.
בשנים 1959-1953, במסגרת עבודתה הביטחונית, שהתה אייל בפריז והתנסתה בצילומי מודיעין וריגול. אייל גם הדריכה צילום במערכת הביטחון, ואף המציאה כנראה תגלית חדשנית בתחום הצילום החשאי. בחופשותיה נהגה לטייל בארץ ובעולם הרחב – באירופה, ארצות הברית, אוסטרליה והמזרח הרחוק – ולצלם להנאתה. נושאי הצילום שלה כוללים נופים, צילומי רחוב, דיוקנאות, ילדים וזוגות. בישראל צילמה בעת מלחמות, בביקורים באתרים קדושים, ברחובות תל אביב וירושלים, בשוק בבאר שבע, בים המלח ועוד.
בארכיון הפרטי שלה הכינה אייל את האלבום פנים אחרות לישראל מתוך הדפסים שהכינה בחדר החושך במטבח שבביתה. "באוסף צילומים זה ניסיתי ללכוד התרחשויות המשקפות מציאות ישראלית. פנים אחרות של ישראל המתארות צעיר וזקן, עשיר ועני ברגעים של שמחה ועצב, הומור ורוגז, עבודה ופנאי [...] החיים האינטנסיביים מתוארים על ידי הכוח והמרץ מהמורשת ההיסטורית ומנסיבות העבר וההווה, כמו כן אדמת מולדת הכוללת את עיר הקודש, גבעות סלעיות, עמקים פוריים ומדבר צחיח. אך מעל לכל, הכוח הנובע מאמונה העמוקה והאין־סופית שאלוהים לא יאכזב ולא יזנח אותם".

אייל לא הצליחה להתפרסם בזכות תצלומיה התיעודיים ולהטביע חותם על הצילום המקומי. ב־1952 פרסם המגזין לייף תצלום של כבשה ושקנאי שצילמה, אך תוכניתה להוציא לאור את אלבומה לא עלתה יפה.
מה שמעניין בסיפורה של שרה אייל הוא אולי דווקא ההחמצה שלה; חוסר ההצלחה שלה להגיע להיות צלמת משמעותית בשיח הצילום בארץ, שלא היה משופע בצלמות באותה תקופה. כאישה שלמדה צילום אצל ולטר קריסטלר, בוגר הבאוהאוס, ועבדה בצלמנייה של ויסנשטין, היא הייתה אמורה להתפתח כצלמת מרכזית בצילום המקומי. כנראה שהמעבר של אייל לעבודה מול הצבא ומוסדות המדינה השאיר את היומרות האמנותיות שלה מאחור. לאור העובדה שהכינה לעצמה חותמת של צלמת, ובכך הכריזה על עצמה ככזאת, מעניין יהיה בעתיד לעבור על אלפי התשלילים האחרים שלה, ויותר מכך, לראות אם בתצלומיה האחרים, ובעיקר אלה שצילמה עבור מוסדות המדינה, ביססה ייחודיות משלה.
שרה אייל נפטרה ב־2004 ונקברה בירושלים. בביתה נשמר תיק עבודות הכולל אלפי תצלומי נופים ואנשים, בעיקר משנות ה־60. היום הם שמורים בבית נכדתה, דפי רוזן-זינגר, בתל אביב. מתוך עיזבון זה נערכה לה ב־2019 התערוכה: יוצאת מן הצללים, שרה אייל – תצלומים, שאצר עמיחי חסון בבית אבי חי, ירושלים.

מקורות
1. שיחות עם דורית וסרשטרום ומשפחת הצלמת, 2019
2. חלוצות הצילום, 1978-1850, דיוקן עצמה, תערוכה, אוצר: גיא רז, פסטיבל הצילום, מתחם שרונה, 2019
3. יוצאת מן הצללים, שרה אייל – תצלומים, תערוכה, אוצר: עמיחי חסון, בית אבי חי, ירושלים, 2019
4. הצלמת שעבדה בשירות הביטחון הישראלי יוצאת מן הצללים, עופר אדרת, הארץ, 14.2.2019