צלמים.ות
אורון צבי
1980-1888
תקופת צילום: 1948-1919
אזור: ירושלים, ארץ ישראל
צבי אורון נולד בשם הרשל ארושקעס בביאליסטוק, רוסיה (כיום פולין), למשפחה דתית. בנעוריו היה חבר במפלגה הסוציאליסטית היהודית ובקבוצת הגנה עצמית מפני הפוגרומים. בוורשה למד את תורת הצילום מגיסו שלמה בסטודיו פאמפיאנסקי. ב־1913 היגר למיניאפוליס, ארה"ב, שם התפרנס מצילום. ב־1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, עלה ארושקעס ארצה וגויס על ידי יצחק בן צבי לגדוד היהודי האמריקאי, שהגיע לארץ ישראל דרך מצרים. במצרים רכש ארושקעס ציוד צילום, וב־1920 פתח בתל אביב, בפינת הרחובות יהודה הלוי והרצל, סטודיו לצילום.
ארושקעס, שסבל מחוסר תעסוקה בתל אביב, החל לעבוד כצלם עיתונות. בשנת 1921 צילם את גופתו של הסופר י"ח ברנר, ופרסם את תצלומיו מהאירוע בספר קדושי יפו. בשנים 1925-1923 צילם גם עבור הקרנות הציוניות, עד שהוחלף בצלם יוסף שווייג. ב־1930 עבר ארושקעס לירושלים, פתח סטודיו ברחוב יפו 28, והחל לעבוד במשרה מלאה עבור הממשל הבריטי והעיתונות העולמית. ב־1938 קיבל ארושקעס תעודת עיתונות מלשכת העיתונות הבריטית, מה שאפשר לו גישה, גם בשעת עוצר, למקומות שצלמים יהודים לא יכלו להגיע אליהם. לארושקעס היו קשרים טובים עם היהודים, הבריטים והירדנים, דבר שאפשר לו לתמרן את פעילותו חוצת הגבולות. הצלמים שהתחרו בארושקעס לחצו על המוסדות היהודיים לא לתת לו עבודה, וכך הוסתרה ממנו כל פעילות הקמת יישובי חומה ומגדל. ארושקעס, מצידו, פתח את הסטודיו שלו לעבודה גם בשבתות, דבר שהרגיז מאוד את היהודים הדתיים בעיר.
אזור: ירושלים, ארץ ישראל
צבי אורון נולד בשם הרשל ארושקעס בביאליסטוק, רוסיה (כיום פולין), למשפחה דתית. בנעוריו היה חבר במפלגה הסוציאליסטית היהודית ובקבוצת הגנה עצמית מפני הפוגרומים. בוורשה למד את תורת הצילום מגיסו שלמה בסטודיו פאמפיאנסקי. ב־1913 היגר למיניאפוליס, ארה"ב, שם התפרנס מצילום. ב־1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, עלה ארושקעס ארצה וגויס על ידי יצחק בן צבי לגדוד היהודי האמריקאי, שהגיע לארץ ישראל דרך מצרים. במצרים רכש ארושקעס ציוד צילום, וב־1920 פתח בתל אביב, בפינת הרחובות יהודה הלוי והרצל, סטודיו לצילום.
ארושקעס, שסבל מחוסר תעסוקה בתל אביב, החל לעבוד כצלם עיתונות. בשנת 1921 צילם את גופתו של הסופר י"ח ברנר, ופרסם את תצלומיו מהאירוע בספר קדושי יפו. בשנים 1925-1923 צילם גם עבור הקרנות הציוניות, עד שהוחלף בצלם יוסף שווייג. ב־1930 עבר ארושקעס לירושלים, פתח סטודיו ברחוב יפו 28, והחל לעבוד במשרה מלאה עבור הממשל הבריטי והעיתונות העולמית. ב־1938 קיבל ארושקעס תעודת עיתונות מלשכת העיתונות הבריטית, מה שאפשר לו גישה, גם בשעת עוצר, למקומות שצלמים יהודים לא יכלו להגיע אליהם. לארושקעס היו קשרים טובים עם היהודים, הבריטים והירדנים, דבר שאפשר לו לתמרן את פעילותו חוצת הגבולות. הצלמים שהתחרו בארושקעס לחצו על המוסדות היהודיים לא לתת לו עבודה, וכך הוסתרה ממנו כל פעילות הקמת יישובי חומה ומגדל. ארושקעס, מצידו, פתח את הסטודיו שלו לעבודה גם בשבתות, דבר שהרגיז מאוד את היהודים הדתיים בעיר.
במרץ 1944, בעקבות פיצוץ בניין הבולשת הבריטי בסמוך לסטודיו שלו, לקה ארושקעס בהלם שהשפיע על המשך מהלך חייו והאט את פעילותו הצילומית. לאחר אירוע זה העביר את הסטודיו שלו לדירתו ואף לא צילם את מלחמת העצמאות. ב־1948 החליף את שמו לאורון, ובסוף שנות ה־50 מסר את ארכיון התשלילים שלו לארכיון הציוני. ב־1964 עבר לגור ליד בתו באשדוד, וב־1969 נערכה בעיר תערוכה של תצלומיו. ב־1973 נערכה לו תערוכה נוספת, הפעם במוזיאון ישראל בירושלים, וב־1974 – במוזיאון היהודי בניו יורק. צבי אורון נפטר באשדוד ב־30.12.1980, והיה בן 92 במותו. בשנת 2013 נערכה תערוכה נוספת של תצלומיו, בשירות הנציב העליון, במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
תצלומיו של ארושקעס ייחודיים בכך שהם מביאים מבט אחר, ספונטני ולא מבוים, של אירועי התקופה.
ארכיון
כ־60,000 תשלילים בארכיון הציוני בירושלים, מתוכם כ־17,500 עברו דיגיטציה
מקורות
1. צבי אורון. עורכים: אלי שילר ומנחם לוין. הוצאת אריאל, 1989. עמ' 185
2. צלמי הארץ, הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 60
3. בשירות הנציב העליון – צבי אורון-אורושקס, צלם. קטלוג תערוכה. מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2013, אוצרת: מיכל בן טובים
4. Documentors of the Dream: Pioneer Jewish Photographers in the Land of Israel, 1890-1933. Vivienne Silver-Brody. The Magnes Press, the Hebrew University, Jerusalem & the Jewish Publication Society, Philadelphia, 1998. P. 177-184.
תצלומיו של ארושקעס ייחודיים בכך שהם מביאים מבט אחר, ספונטני ולא מבוים, של אירועי התקופה.
ארכיון
כ־60,000 תשלילים בארכיון הציוני בירושלים, מתוכם כ־17,500 עברו דיגיטציה
מקורות
1. צבי אורון. עורכים: אלי שילר ומנחם לוין. הוצאת אריאל, 1989. עמ' 185
2. צלמי הארץ, הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, עורך: גיא רז, 2003, עמ' 60
3. בשירות הנציב העליון – צבי אורון-אורושקס, צלם. קטלוג תערוכה. מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2013, אוצרת: מיכל בן טובים
4. Documentors of the Dream: Pioneer Jewish Photographers in the Land of Israel, 1890-1933. Vivienne Silver-Brody. The Magnes Press, the Hebrew University, Jerusalem & the Jewish Publication Society, Philadelphia, 1998. P. 177-184.
-
חותמת הצלם צבי אורושקס בגב גלויה, מגרש הרוסים, ירושלים, אורון צבי, 1930-1939 -
פורטרט עצמי, אורון צבי, 1930-1939 -
עדלאידע, רחוב אלנבי, אורון צבי, 1934 -
אנדרטת האריה השואג, טקס הסרת הלוט מעל פסלו של מלניקוב לזכר הרוגי תל חי, 22.2.1934, אורון צבי, 1934 -
גופת הסופר יוסף חיים ברנר, יפו, אורון צבי, 1921 -
חותמת הצלם צבי אורון, מגרש הרוסים, ירושלים, אורון צבי, 1930-1939 -
מודעה על חילול שבת של הצלם ארושקעס (אורון) – כשפתח את הצלמוניה ליד מגרש הרוסים ביום שבת, אורון צבי, 1930-1939 -
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל לראשון לציון, אורון צבי, 1939 -
הכנר ישה חפץ, בית העם תל אביב, אורון צבי, 1926 -
עובדי הרכבת ומנהלים, תל אביב, אורון צבי, 1920-1929 -
דוד בן-גוריון עם עובדי רכבת ישראל, אורון צבי, 1950-1959 -
טכס לציון יובל 800 שנה להולדתו של הרמב"ם, טבריה, 22.4.1935, אורון צבי, 1935 -
חילול בית הכנסת של התימנים בשכונת מאה שערים, ערב יום הכיפורים, ירושלים, אורון צבי, 1947 -
משטרת התנועה, ירושלים, אורון צבי, 1949 -
כינוס קול האדמה בירושלים, אורון צבי, 1949 -
ליד שער שכם, ירושלים, אורון צבי, 1938 -
משאית חברת הסיגריות "מספרו", בעדלאידע, אורון צבי, 1934 -
מעטפה רשמית של צבי אורון, מגרש הרוסים, ירושלים, אורון צבי, 1930-1939 -
מפקד הצבא הבריטי במחוז חברון, בפגישה עם שייחים ערביים בכפר יאטא במטרה לערוך הסדרים להפסקת הטרור במחוז, אורון צבי, 1930-1939 -
ביקורו של סר ג'ון הופ – סימפסון בלשכת ראש העיר מאיר דיזנגוף, אורון צבי, 1930 -
גדוד מגיני השפה העברית, אורון צבי, 1920-1929