צלמים.ות
אגסי רותי
1949-
תקופת צילום: 1983 ואילך
אזור: ישראל
רותי אגסי נולדה בהרצליה ב־1949. היא למדה כתב תנועה אשכול-וכמן בתל־אביב (1974), ולמדה צילום בבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה בתל־אביב (1986). לאחר סיום לימודיה החלה ללמד במוסד זה, וכן להציג תערוכות יחיד ולהשתתף בתערוכות קבוצתיות רבות. אגסי היא אימה של האמנית נלי אגסי, וחתנה הוא הצלם אסף עברון.
"העובדה שאני מצלמת עם נגטיב הפכה לדבר שצריך לציין אותו היום. כל העבודה שלי מתחילה בנגטיב, אבל אני לא חושבת עליו בעת הצילום. אני כן חושבת על מקומות, אבל באיזשהו שלב הפכתי את הצילום לאמצעי ביטוי של רגש מסוים, של תחושה, לא כל כך לאמצעי ביטוי אמנותי. זאת למרות שהתוצאה היא אמנות, והיא מתנהגת כמו אמנות כי היא מוצגת בגלריה ואנשים קונים אותה, אבל בסופו של דבר, זה לא המניע בעבודה שלי. מבחינתי זה חיפוש אחרי עבר מאוד רחוק של אנשים שלא הכרתי, שדרכו אני יכולה אולי להתחבר למקום הזה של אותו היעדר שלי. הנגטיב הוא בד הציור בעצם, זה שעליו המסה של האובייקט צריכה לעלות. ההתייחסות שלי לנגטיב היא מאוד חומרית. אני מגדילה את התלת ממדיות של הנגטיב. זה גם היחס שלי לנייר שעליו אני מדפיסה. אני מספיגה בתוך הנייר את האלמנטים ואת הצבעוניות. כפי שאפשר להבין, אני לא מאוד טכנולוגית וניזונה מהטעויות. אני מוציאה את הטעויות מתוך הנגטיב ועם זה אני עובדת, הופכת את הטעות ללא טעות. אפשר להגיד שאני הופכת את הנגטיב לפוזיטיב במובן הזה, תרתי משמע." (מתוך: דניאל זילברברג, אני מצלמת פחד, וואלה! תרבות, 2011)
אזור: ישראל
רותי אגסי נולדה בהרצליה ב־1949. היא למדה כתב תנועה אשכול-וכמן בתל־אביב (1974), ולמדה צילום בבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה בתל־אביב (1986). לאחר סיום לימודיה החלה ללמד במוסד זה, וכן להציג תערוכות יחיד ולהשתתף בתערוכות קבוצתיות רבות. אגסי היא אימה של האמנית נלי אגסי, וחתנה הוא הצלם אסף עברון.
"העובדה שאני מצלמת עם נגטיב הפכה לדבר שצריך לציין אותו היום. כל העבודה שלי מתחילה בנגטיב, אבל אני לא חושבת עליו בעת הצילום. אני כן חושבת על מקומות, אבל באיזשהו שלב הפכתי את הצילום לאמצעי ביטוי של רגש מסוים, של תחושה, לא כל כך לאמצעי ביטוי אמנותי. זאת למרות שהתוצאה היא אמנות, והיא מתנהגת כמו אמנות כי היא מוצגת בגלריה ואנשים קונים אותה, אבל בסופו של דבר, זה לא המניע בעבודה שלי. מבחינתי זה חיפוש אחרי עבר מאוד רחוק של אנשים שלא הכרתי, שדרכו אני יכולה אולי להתחבר למקום הזה של אותו היעדר שלי. הנגטיב הוא בד הציור בעצם, זה שעליו המסה של האובייקט צריכה לעלות. ההתייחסות שלי לנגטיב היא מאוד חומרית. אני מגדילה את התלת ממדיות של הנגטיב. זה גם היחס שלי לנייר שעליו אני מדפיסה. אני מספיגה בתוך הנייר את האלמנטים ואת הצבעוניות. כפי שאפשר להבין, אני לא מאוד טכנולוגית וניזונה מהטעויות. אני מוציאה את הטעויות מתוך הנגטיב ועם זה אני עובדת, הופכת את הטעות ללא טעות. אפשר להגיד שאני הופכת את הנגטיב לפוזיטיב במובן הזה, תרתי משמע." (מתוך: דניאל זילברברג, אני מצלמת פחד, וואלה! תרבות, 2011)
תערוכות יחיד (מבחר)
2011, טבע ודומם, גלריה עינגא, תל אביב / 2007, נופים מארץ כנען, המשכן לאמנות, עין חרוד / 2005, חריץ באפלה, הגלריה ע"ש מורל דרפלר, מכללת ויצו חיפה / 2003, מבואות (פרולוג), גלריה גורדון, תל אביב / 2001, Detailed Horizon, גלריית פוקוס, לונדון, אנגליה
/ 2000, מפרץ אפולוניה, מוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד / 1999, מתוך לפרק את הבית III, גלריה לימבוס, תל אביב / 1996, שפת אם, בית העמודים, תל אביב / 1992, ארץ סין, גלריה הסטודיו בבורוכוב, תל אביב / 1990, גלריה הסטודיו בבורוכוב, תל אביב / 1985, בית הסופר, תל אביב
תערוכות קבוצתיות (מבחר)
2024, האימה תתכבד, גלריה עינגא, תל אביב / 2020,Up And Down The Mountain, גלריית האמנים החדשה בטדי, ירושלים / 2019, מסלולי שוטטות, מוסררה, ירושלים / 2018, הכל נשאר במשפחה: מורשת משפחתית באמנות הישראלית, גלריית הסנאט באוניברסיטת בן גוריון, באר שבע / 2010, הדפקט כאפקט: מצלמות צעצוע בעידן הדיגיטלי, הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב / 2009, My Camp, מן המחנה אל טעם החיים, גלריית עינגא, תל אביב / 2006, לטרנה מגיקה: אור מטפיזי בצילום ישראלי, מוזיאון בת ים לאמנות / 2006, אורות וצללים, מוזיאון ישראל, ירושלים / 2001, ונוס 2001, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית / 1996, נוכחות, דיזנגוף סנטר, תל אביב / 1992, זירוקס, גלריה לימבוס, תל אביב / 1991, עיר אחת 5 אחה"צ, סוזן דלל, תל אביב / 1985, 21 צלמים, גלריה קמרה אובסקורה, תל אביב / 1983, (ללא שם), הגלריה הלבנה, תל אביב
מקורות
1. מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
2. אני מצלמת פחד: ראיון עם רותי אגסי, וואלה! תרבות, 26.1.2011
2011, טבע ודומם, גלריה עינגא, תל אביב / 2007, נופים מארץ כנען, המשכן לאמנות, עין חרוד / 2005, חריץ באפלה, הגלריה ע"ש מורל דרפלר, מכללת ויצו חיפה / 2003, מבואות (פרולוג), גלריה גורדון, תל אביב / 2001, Detailed Horizon, גלריית פוקוס, לונדון, אנגליה
/ 2000, מפרץ אפולוניה, מוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד / 1999, מתוך לפרק את הבית III, גלריה לימבוס, תל אביב / 1996, שפת אם, בית העמודים, תל אביב / 1992, ארץ סין, גלריה הסטודיו בבורוכוב, תל אביב / 1990, גלריה הסטודיו בבורוכוב, תל אביב / 1985, בית הסופר, תל אביב
תערוכות קבוצתיות (מבחר)
2024, האימה תתכבד, גלריה עינגא, תל אביב / 2020,Up And Down The Mountain, גלריית האמנים החדשה בטדי, ירושלים / 2019, מסלולי שוטטות, מוסררה, ירושלים / 2018, הכל נשאר במשפחה: מורשת משפחתית באמנות הישראלית, גלריית הסנאט באוניברסיטת בן גוריון, באר שבע / 2010, הדפקט כאפקט: מצלמות צעצוע בעידן הדיגיטלי, הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב / 2009, My Camp, מן המחנה אל טעם החיים, גלריית עינגא, תל אביב / 2006, לטרנה מגיקה: אור מטפיזי בצילום ישראלי, מוזיאון בת ים לאמנות / 2006, אורות וצללים, מוזיאון ישראל, ירושלים / 2001, ונוס 2001, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית / 1996, נוכחות, דיזנגוף סנטר, תל אביב / 1992, זירוקס, גלריה לימבוס, תל אביב / 1991, עיר אחת 5 אחה"צ, סוזן דלל, תל אביב / 1985, 21 צלמים, גלריה קמרה אובסקורה, תל אביב / 1983, (ללא שם), הגלריה הלבנה, תל אביב
מקורות
1. מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
2. אני מצלמת פחד: ראיון עם רותי אגסי, וואלה! תרבות, 26.1.2011
-
ללא כותרת, אגסי רותי, 2009 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2017 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2015 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2005 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2015 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2017 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2005 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2005 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2005 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2017 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2005 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2017 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2017 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2016 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2017 -
ללא כותרת, אגסי רותי, 2015